17 ביולי 2008
לכבוד
פרופ' דניאל פרידמן, שר המשפטים
יו"ר ועדת השרים לענייני חקיקה
משרד המשפטים
ירושלים
שלום רב,
הנדון: תזכיר חוק תעודת זהות, מסמך נסיעה ומאגר מידע ביומטריים, התשס"ח-2008
1. ביום א' הקרוב אמורה הצעת החוק שבנדון לעלות על שולחנה של ועדת השרים לענייני חקיקה. אנו פונים אליך בבקשה, שתצביע נגד הצעת החוק, הפוגעת פגיעה קשה ובלתי מידתית בזכות היסוד לפרטיות ומסכנת שלא לצורך זכויות אדם חשובות נוספות.
2. הצעת החוק מבקשת, על פי דברי ההסבר שלה, למצוא מענה למכת הזיופים של תעודות הזהות. אלא שאת זיוף המסמכים ניתן למנוע באמצעים אחרים, שאינם ביומטריים והדבר אף נוסה בהצלחה רבה בפרויקט ניסיוני, שביצע משרד הפנים בעבר הלא רחוק, ושנעצר בשל תקלה במכרז שהוצא לשם הוצאתו של הפרויקט מן הכוח אל הפועל.
3. אבל פגיעתה הקשה ביותר של הצעת החוק נעוצה במאגר המידע הביומטרי, שהיא מבקשת להקים, מאגר שאין לו אח ורע באף מדינה בעולם החופשי. מאגר מידע ביומטרי, שיוקם על פי הצעת החוק, יכלול סריקות אצבע ותצלום פנים בסטנדרט "ביומטרי" (קידוד ממוחשב שמאפשר לזהות אדם על פי תמונתו) של כלל תושבי ישראל. מדובר במאגר רגיש מאין כמוהו, הצופן בחובו סכנות גדולות. הניסיון מלמד שכל מאגר מידע – לא כל שכן מידע כה רגיש – מהווה "משאב" יקר ערך, שרבים מבקשים לשים עליו את ידם, ובמקרים רבים אף מצליחים. שיקול זה חייב לקבל מקום נכבד במיוחד במקרה שלפנינו, הן בשל רגישותו העצומה של המאגר שבו מדובר והן בשל המציאות העגומה, שבה מאגר המידע של מרשם האוכלוסין מתגלגל כבר היום ברשת האינטרנט, מבלי שלמשרד הפנים יהיה ולו הסבר קלוש כיצד יתכן הדבר.
4. הסכנה היתרה של מאגר נתונים ביומטריים נובעת מכך, שלהבדיל ממידע אחר, הגעתו של מידע ביומטרי לידיים זרות גורמת לנזק בלתי הפיך, שכן זהו מידע שאינו מתיישן ואינו ניתן להחלפה: מרגע שאדם זר עוין שם ידיו על המידע הביומטרי של אדם אחר – זהות האחר נתונה בידי העבריין לעולמי עד והוא יכול לעשות בה שימוש ככל שיחפוץ.
5. לבעיית זיוף המסמכים אין כל קשר לכוונה להקים מאגר מידע ביומטרי רגיש מאין כמוהו. גם ללא קיומו של מאגר מידע כאמור, ניתן לוודא, כי אדם המציג תעודה הוא אכן בעל התעודה על ידי השוואה של טביעות האצבע שלו אל מול הקידוד של אותן טביעות המצוי על התעודה.
6. מאגר מידע ביומטרי נועד להתמודד עם בעיה שונה בתכלית מבעיית זיוף המסמכים והיא בעיית "ההרכשה הכפולה" – מצב שבו אדם מצליח להוציא שתי תעודות זהות שונות ובאמצעותן "לרכוש" לעצמו שתי זהויות שונות. באמצעות הרכשה כפולה יכול אדם, למשל, להצביע פעמים בבחירות או לקבל שתי קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי.
7. אלא שהבעיה של "גניבת זהות" נפוצה במקומות אחרים בעולם, שבהם אין בידי הרשויות מרשם אוכלוסין עשיר כמו זה שבישראל (נתונים ביוגרפיים היסטוריים של כל אחד מהתושבים), שבעזרתו ניתן לחסום באופן יעיל אפשרות של התחזות והרכשה כפולה.
8. ספק אם יש למשרד הפנים נתונים על היקף התופעה של "גניבת זהות", ככל שזו בכלל קיימת בישראל, ולמותר לציין שנתון מעין זה הוא הכרחי, כדי לקבוע, כי אין מנוס אלא להקים מאגר ביומטרי, על כל פגיעותיו וסכנותיו המרובות. עוד נציין, שגם במדינות שסובלות ממעשי מרמה ו"עוקצים" בחסות של "זהות גנובה", נעשה הדבר בדרך כלל ללא הסתייעות במסמכים אלא דווקא באמצעות האינטרנט והטלפוניה.
9. מטרות נוספות שנזכרות בדברי ההסבר להצעת החוק אינן יכולות להצדיק את הקמת המאגר: על פי עדות מומחים, זיהוי חללים ונפגעי אסון או פיגוע המוני לא יכול להיעשות על סמך נתונים מהסוג שיהיה במאגר המתוכנן. בדומה לזה, דוגמיות טביעות האצבע שיהיו במאגר לא יועילו הרבה לחקירות המשטרה אך הן יהפכו את כל התושבים לחשודים בכוח, ויביאו להטרדתם של אנשים רבים חפים מפשע. שימוש משטרתי במאגר ביומטרי של מרשם האוכלוסין מהווה חציית קו אדום, ומהווה גם פתח לשימושים נוספים למטרות ממטרות שונות. זוהי זילות של המידע הביומטרי, שכאמור נחשב לרגיש במיוחד, וזילות גמורה של הזכות לפרטיות.
10. מכל האמור לעיל עולה, כי השימוש בנתונים ביומטריים, ובמיוחד במאגר נתונים ביומטרי, אינו נחוץ כדי להשיג את התכליות שמוצגות בהצעת החוק, ומנגד הוא עתיד לפגוע פגיעה קשה ובלתי מידתית בעליל בזכות לפרטיות.
11. לא לחינם לא העזה אף דמוקרטיה מערבית להנהיג מאגר נתונים כה מסוכן כמו זה, שמשרד הפנים מבקש להקים. אנו מבקשים שתפעל על מנת שוועדת השרים לענייני חקיקה תדחה את ההצעה.
בכבוד רב ובברכה,
אבנר פינצ'וק, עו"ד
