הקדמה
אנו, ארגוני חברה אזרחית בישראל הפועלים למען זכויות אדם ואזרח, ויחידים הדואגים לעתידה של מדינת ישראל, מכירים בחשיבות כינונה של חוקה שתבטא את ערכי היסוד של מדינת ישראל ושתגן על זכויות האדם.
אנו מודאגים מכך שבשיח המתנהל בוועדת החוקה בכנסת, חסרה הבטחתן האפקטיבית של זכויות יסוד מרכזיות. אנו מאמינים שאין לחוקק חוקה בכל מחיר וקוראים לכנסת להימנע מכינון חוקה פגומה למדינת ישראל.
אנו, ארגוני חברה אזרחית ויחידים הדואגים לעתידה של מדינת ישראל, מסכימים לעקרונות במסמך ליבה זה כבסיס לכינון חוקה, תוך הכרה בקיומו של סדר יום נוסף לחלק מהארגונים שאינו בא לידי ביטוי במסמך זה.
תפקיד החוקה
חוקה היא הצהרה נורמטיבית של חברה על זהותה ואופייה וצריכה לבטא את ערכי היסוד עליה מושתתת החברה. במציאות החיים המורכבת והשסועה של מדינת ישראל, תפקיד החוקה הוא ליצור את הבסיס לפיתוח מרחב אזרחי משותף ושוויוני, אשר יתרום לסגירת הפערים והשסעים בחברה, תוך כיבוד המגוון האנושי, החברתי והתרבותי במדינת ישראל.
חוקתה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית חייבת להבטיח את הזכות לשוויון, לחופש מצפון ודת, את הזכות לחיי משפחה וזכויות חברתיות וכלכליות. חוקה כזו תהווה בסיס איתן לשגשוג חברתי וכלכלי בכל מגזרי החברה ובסיס לפיתוח הפוטנציאל האישי והקהילתי של כל אזרח ואזרחית.
תכני החוקה
חוקה חייבת לכלול את כל זכויות האדם הבסיסיות וכן מנגנוני אכיפה ראויים להבטחתן. אנו דורשים שלא תכונן חוקה ללא הבטחת זכויות האדם הבסיסיות וללא הכללת מנגנוני אכיפה ראויים בעיקר בתחומים הבאים:
1. בעניין הזכויות לשוויון, לחופש המצפון והדת ואפליית נשים:
הצעות החוקה הקיימות מקבעות את המצב המשפטי הקיים – שפוגע בחירויות הפרט ובזכויותיהן של קבוצות שונות, תוך פגיעה חמורה במיוחד בנשים – והן אף מחמירות אותו. הזכות לשוויון בהצעות אלה מסויגת עד כדי כך שהיא בעצם מרוקנת מתוכנה. הזכויות האמורות אינן מובטחות באופן אפקטיבי בכל הקשור לחופש המצפון והביטוי ולחופש הדת. הצעות החוקה מקבעות את ההסדר הקיים בנושאי נישואין וגירושין שפוגע בזכויות האדם של נשים, חילונים, חסרי סיווג דתי, זוגות מעורבים ובני זוג מאותו מין. ההצעות מציעות להוציא את הנושאים הנוגעים ביחסי דת ומדינה מסמכות הביקורת השיפוטית ולעגן במעמד-על חלק מהעוולות שהסתננו לחוקים הקיימים.
2. בנושא זכויות המיעוט הערבי:
הצעות החוקה הקיימות אינן משכילות להציע פתרון צודק לזכויות הקולקטיביות של המיעוט הערבי בישראל באופן שיכיל הן את מימוש ההגדרה העצמית של העם היהודי והן את ההכרה בקיומו של מיעוט לאומי ערבי. יש לגבש חוקה שתכיר בהיסטוריה ובקשר של שתי הקבוצות לארץ ותאפשר את ניהול מערכות החינוך, הדת והתרבות בדרך שתתן ביטוי לזהויות אלה, תוך שאיפה ליצירת מרחב אזרחי משותף לכולם. הצעות החוקה הקיימות אינן נותנת מענה בעניין זכויות המיעוט הערבי ואינן מבערות את האפליה הקיימת נגדו. הצעות אלה עלולות להרע את היחסים בין יהודים לערבים.
3. בנושאי רווחה, צדק חברתי וצדק סביבתי:
בהצעות החוקה הקיימות נעדרות זכויות יסוד בתחום החברתי והסביבתי. ההצעות אינן מפורטות דיין: הן כוללות את אגד הזכויות החברתיות-כלכליות תחת סעיף כללי אחד, מבלי להגדיר כל זכות בנפרד ומבלי לפרט את היקפה. זאת בשונה מנוסחם של סעיפי זכויות אחרים. ניסוח בעלמא כגון זה, מעלה את החשש שהחוקה תאפשר לרשויות המדינה לחמוק מחובתן לפעול למימושן המלא של זכויות אלו. יש חשיבות רבה לכך שהחוקה תכלול התייחסות מפורטת ונפרדת לאגד הזכויות החברתיות-כלכליות והסביבתיות, כמו חינוך, בריאות, דיור, זכויות עובדים ותעסוקה, בדומה לנוסח הקיים באמנות בינלאומיות.
4. מעמדו ועצמאותו של בית המשפט העליון:
בית המשפט העליון הוא גורם מרכזי בהגנה על זכויות האדם והביקורת השיפוטית על הרשות המחוקקת והרשות המבצעת חיונית להבטחתן. ההצעות הקיימות אינן מבטיחות את מעמדה, אי תלותה ועצמאותה של הרשות השופטת. הן אף מבקשות למנוע מבית המשפט העליון את סמכות השפיטה לצורך הגנה על זכויות האדם בנושאים שהם בליבת הערכים הדמוקרטיים.
קול קורא
אנו, ארגוני החברה האזרחית ויחידים הדואגים לעתידה של מדינת ישראל, מסכימים וחתומים על התכנים אותם חייבת החוקה לכלול, לפיהם יוכלו כל מגזרי החברה להתקיים בשוויון ולשגשג במרחב אזרחי משותף.
אנו קוראים שלא להיחפז בעת הזו לקבע חוקת פשרה שתהיה רעה למדינת ישראל. אנו קוראים לכל חברי הכנסת לקדם אך ורק חוקה ההולמת את מדינת ישראל, כזו שתבטיח את זכויות האדם והאזרח לכל האזרחים והאזרחיות בכל תחומי החיים.
