כפר בלתי מוכר. צילום: סלימאן אבו זאידביום 6.12.2011 פנינו ביחד עם במקום – מתכננים למען זכויות תכנון ליועץ המשפטי לממשלה ולראש הממשלה בעקבות החלטת הממשלה מיום 30.10.2011 להקים חבל התיישבות באזור מבואות ערד. ביצוע ההחלטה הוטל על החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית, ומדברי ההסבר שלה ניתן ללמוד על מהותה – הקמת ישובים יהודים תוך התעלמות בוטה מהישובים הבדווים המתגוררים במרחב, ובפרט מהכפרים תל ערד ועתיר/אום אלחירן. בפנייתנו טענו כי מדובר בהחלטה שמגלמת מדיניות תכנונית מפלה ביחס ליישובים הבדווים הקיימים באותו מרחב וכי ההחלטה לוקה בחוסר חוקיות ועל כן יש לבטלה.
בפנייה טוענות עו"ד ראויה אבורביעה מהאגודה לזכויות האזרח ומתכננת הערים נילי ברוך מבמקום, כי החלטת הממשלה מגלמת מדיניות תכנונית מפלה ומעדיפה קבוצה פוטנציאלית של מתיישבים שאינה קיימת כלל באזור, על פני מענה למצוקת הדיור החריפה של אוכלוסייה שכבר חיה באותו המרחב. במקביל תוכניות הממשלה מייעדות לתושבים הבדווים באזור עקירה מכפריהם לישובים אחרים. ההחלטה פוגעת בזכות לשוויון ובעיקרון הצדק החלוקתי בהקצאת משאבי קרקע. הקמת יישובים חדשים עבור יהודים, באותו מרחב שבו קיימים ישובים בדווים מזה עשרות שנים, שמשוועים להכרה, מעמד והסדרה, היא מקרה מובהק של אפליה על רקע לאום. העדפה זו של קבוצת מתיישבים שאינם קיימים במרחב על פני האוכלוסייה הבדווית במקום הינה פסולה, ובבסיסה עומד הקריטריון של השיוך הלאומי ולא שיקול ענייני אחר. מדובר בהחלטה לא סבירה בעליל המפרה באופן קיצוני את החובות החוקתיות המוטלות על הממשלה לנהוג בשוויון ולכבד את הזכויות של מיעוט לאומי ילידי לשימור אורח החיים והתרבות ולתנאי דיור הולמים.
לסיום מביאות אבורביעה וברוך ציטוט מדבריו של מנכ"ל החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית, ירון בן-עזרא: "לתפוס את יתרת השטח האחרונה, ובכך למנוע המשך פלישת הבדואים לאדמות הלאום שנותרו, וכן למנוע יצירת רצף בדואי ו/או ערבי מכיוון דרום הר חברון, לכיוון ערד, בואכה דימונה וירוחם, וכל המרחב הכלוא ביניהם ובין באר שבע". הדברים מבהירים כי לתוכנית מטרה נוספת, ומחזקים את הטענות בדבר האפליה הבוטה והשיקולים הזרים העומדים בבסיס החלטת הממשלה.
