לכבוד
פרופ' יולי תמיר
שרת החינוך
שלום רב,
הנדון : החלטה בדבר ביטול חובת לימודי הערבית בחינוך העל יסודי
שמענו בצער ובתדהמה על הכוונה של משרדך לבטל את לימודי הערבית כחלק מלימודי הליבה.
אחת ממטרות החינוך כפי שהוגדרו בחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-1953 היא :
"להכיר את השפה, התרבות, ההיסטוריה, המורשת והמסורת הייחודית של האוכלוסייה הערבית…"
זוהי מטרה המשקפת את ציפיות החברה הישראלית מבוגרי מערכת החינוך שלה, והנה באה החלטה זו ושמה קץ לסיכוי לממש ציפייה זו.
לימוד השפה מאפשר ללומדים להיחשף לעמדות של ציבור שבדרך כלל מודר מן התקשורת והסיפורת בעברית ושקשה לו יותר להתבטא בשפה העברית. לימוד השפה הערבית בישראל חיוני לצורך קירוב בין התרבויות החיות בישראל, להקטנת תחושת הזרות ולהפחתת הדעות הגזעניות והסטריאוטיפיות, אשר רק מתעצמות באחרונה בקרב ציבור התלמידים דוברי העברית.
יתרה מזאת, השפה הערבית היא שפה רשמית בישראל וחובת הלימוד של השפה הערבית נגזרת מהזכות לשוויון. אזרחים ערבים רבים מנועים מלקבל שירותים חיוניים בשפתם לרבות שירותים המסופקים על-ידי מערכת הבריאות, מערכת הרווחה, משרדי רישוי למיניהם ואף בבתי המשפט מכיוון שספקי שירותים אלה אינם מדברים את השפה הערבית. עובדה זו פוגעת בכבודם של האזרחים הערבים ובזכותם הטבעית להשתמש בשפתם בפנייה למוסדות המדינה, ומרוקנת את ההכרה הרשמית בשפה הערבית מכל תוכן. שינוי מצב זה יתאפשר על ידי העמקת והרחבת היקף לימוד השפה הערבית על ידי כל מוסדות החינוך במדינה.
אנו רואים בהכללת לימוד השפה הערבית, כחלק מלימודי הליבה, את אחת מחובותיו של משרד החינוך ולכן אנו קוראים לך לוודא כי משרדך יחזור בו מן ההחלטה להוציא את לימודי הערבית ממסגרת לימודי החובה ויפעל להגברת היקף לימוד השפה הערבית בחטיבות הביניים.
בכבוד רב,
דובית אטר
מנהלת מחלקת החינוך
