הידיעה כי פרטי אזרחי מדינת ישראל נחשפו ברשת, מעלה את השאלה האם על האזרח לתת את טביעות אצבעותיו למאגר הביומטרי שצפוי לקום ומבטיח לנו פתרון לזייפנים? לטענת עו"ד אבנר פינצ'וק התשובה שלילית. נכון שקל לזייף תעודת זהות העשויה מנייר אבל מאגר ביומטרי עלול לגרום לנזק בלתי הפיך במידה ופרטיו ידלפו
בנק שעומד לפשוט את הרגל לאחר שכספרית מעלה בעשרות מיליוני שקלים – האם היית מפקידה בו את חסכונותיך? בגן הילדים השכונתי בוצעו מעשים מגונים בילדים במשך חודשים מבלי שהגננת שמה לכך לב – האם היית שולח אליו את ילדיך? ברור שהתשובה היא שלילית. אם כך – אחרי שנתפסו החשודים בגניבת מידע רגיש ממרשם האוכלוסין של משרד הפנים, האם תתנו את טביעות האצבע שלכם למאגר הביומטרי שעומד לקום ותגרמו לעצמכם נזק בלתי הפיך?
"בלתי הפיך". כך תיאר משרד הפנים את הנזק שייגרם לתושב, שנתוניו הביומטריים ידלפו מהמאגר. אבל בימים אלה יוצא משרד הפנים בקמפיין שכולו אחיזת עיניים ומנסה לשכנע אותנו להצטרף למאגר הביומטרי.
אל תעשו זאת! נכון, תעודות הזהות שאנחנו מחזיקים הן בדיחה. קל לזייף את התעודה שלך ולגנוב את זהותך. אבל מאגר ביומטרי אינו התרופה לכך והוא יגדיל את הסכנות והנזקים הקשורים בהתחזות ובגניבת זהות.
עיכוב בהנפקת תעודות זהות כדי לייצר קמפיין שווא
לפני מספר חודשים מתח מבקר המדינה ביקורת קשה על העיכוב שחל בייצור תעודות זהות איכותיות וקשות לזיוף. כבר לפני יותר מעשור התחיל משרד הפנים בפרויקט "תעודת הזהות החכמה". אבל בשנת 2007 הכול נעצר כיוון ששר הפנים דאז מאיר שטרית, החליט לעכב את הנפקת התעודות החדשות עד שיוקם מאגר ביומטרי. שטרית ידע שהמאגר אינו הכרחי כדי להילחם בזייפנים, אבל הוא גם הבין שיהיה קשה לשכנע את האזרחים לתת טביעות אצבע כמו חשודים בתחנת המשטרה.
העיכוב הממושך בייצור תעודות זהות אמינות גרם נזקים למי שזהותו נגנבה בשנים האחרונות, אבל בזכות עיכוב זה יכול היום משרד הפנים לצאת בקמפיין שכולו מצג שווא – "למכור" לנו את המאגר הביומטרי כפיתרון היחיד למכת הזיופים.
שנים של חקירות נדרשו כדי לתפוס את האנשים שגנבו מידע רגיש ממרשם האוכלוסין וממאגר האימוצים, ובו פרטיהם האישיים של הורים מאמצים ושל ילדים מאומצים. למעשה מדובר רק במקרה אחד מיני רבים שבהם נגנב מידע אישי ממשרד הפנים, ומאין ספור מקרים אחרים של דליפות מידע רגיש ממאגרים בארץ ובחו"ל.
למרות ההבטחה: מאגר ביומטרי אינו בטוח
העובדה שמאגרי מידע נפרצים ללא הרף אינה צריכה תמיד למנוע את הקמתם, אבל חייבת להיות חלק ממאזן השיקולים בעד ונגד. התועלת הקטנה של מאגר ביומטרי אינה שקולה כנגד הנזקים הבלתי הפיכים שהוא יגרום. זוכרים את הכורים האטומיים שנסדקו לפני שנה ביפן? גם עליהם אמרו פעם שהם "הבטוחים בעולם".
ההבטחה לשמור על המאגר הביומטרי אינה שווה את הנייר, לבטח לא את מיליוני השקלים שמשרד הפנים מבזבז מהקופה הציבורית כדי לממן את הקמפיין השיווקי של המאגר. אל תתנו טביעת אצבע למי שכשל בשמירה על מידע רגיש הרבה פחות.
הכותב הוא עו"ד, ראש תחום פרטיות ומידע באגודה לזכויות האזרח
המאמר פורסם באתר mako-חדשות 2 ב-24.10.11
