ביום ב' 10.10.11 תדון ועדת החוקה של הכנסת בהצעות חוק, שלפיהן יוגדל סכום הפיצוי שניתן לפסוק בתביעות לשון הרע ללא הוכחת נזק. על פי המוצע יועלה הסכום מ-50,000 ₪ לעד 500,000 ₪ , ולכפל הסכום הנ"ל במקרה שהפרסום "התכוון לפגוע". נוסף על כך, עיתון או אתר אינטרנט שיפרסמו לשון הרע (גם אם זו חוסה בצל ההגנות שבחוק) יחויבו לפרסם תגובה של הנפגע, שאחרת יסתכנו בפיצוי של עד 1.5 מליון ₪.
לקראת הדיון שלחה האגודה לזכויות האזרח נייר עמדה לוועדת החוקה.
הלכה למעשה, ההסדר של "פיצוי ללא הוכחת נזק", קובע פיצוי ללא נזק. בתי המשפט מוסמכים לפסוק, ואף פוסקים בפועל, פיצויים גבוהים על פי אומדנה והערכה שעה שהם משתכנעים שנגרם נזק ואפילו אם לא עלה בידי התובע להוכיח את היקפו. למעשה ההסדר שמבקשים לתקן מקנה סמכות לפסוק פיצוי לתובע שלא ניזוק כלל – ואפילו אינו טוען שניזוק – כתוצאה מלשון הרע. התיקון מבקש להטיל פיצוי עונשי בסכומי עתק בהליך אזרחי – אקט חמור של הפרטת המשפט הפלילי תוך חריגה מעקרונות יסוד שהם נשמת אפם של דיני העונשין.
אין עיגון עובדתי להנחות שעומדות ביסוד הצעות החוק, כאילו חלה עלייה משמעותית בפרסומי דיבה וכי מי שניזוק אינו זוכה לפיצוי ראוי. אדרבא, סכומי הפיצויים שפוסקים בתי המשפט בשנים האחרונות עולים בהתמדה. לעומת זאת, מתרבים המקרים של בעלי אמצעים, שתובעים או מאיימים בתביעות דיבה מופרכות או קלושות, ובדרך זו מטילים אימה על כל מי שיבקש למתוח עליהם ביקורת (SLAPP). בעוד שבארה"ב נרתמו מחוקקים כדי לבלום תופעה זו, עומדת הכנסת לעודד אותה באמצעות התיקון החדש.
חמורה במיוחד היא ההצעה לחייב מפרסם "לשון הרע" לצרף את תגובת הנפגע. לנוכח אי הוודאות שמאפיינת את התחום – קשה לאדם לנחש מראש כיצד יראה בית המשפט את דברי הביקורת שבכוונתו לפרסם. וגם אם ייעזר ביועצים משפטיים לרוב – עדיין יוותר בליבו הספק. אם תתקבל ההצעה, יהיה מפרסם כזה אנוס לפנות למי שהביקורת מופנית נגדו, על מנת להסיר את הסיכון, קלוש ככל שיהיה, שיהיה עליו לשלם פיצוי של 1.5 מליון ₪ ולהכריז על פשיטת רגל. לשם הדוגמא בלבד נניח שפלונית תטעה לחשוב שהצעות החוק שבנדון נועדו לסתום פיות ולהטיל אפקט מצנן על ביקורת נגד חברי כנסת; או שאלמוני סבור שארגוני זכויות הם "סייעני טרור". חרב מתהפכת של מליון וחצי ₪ תחייב כל עיתון וכל בלוגרית, שירצו לפרסם מאמר דעה ברוח זו, לפנות למגישי הצעות החוק שבנדון במקרה האחד או לארגוני זכויות במקרה השני, להמתין באורח רוח לתגובתם ולפרסמה. הלכה למעשה ההסדר המוצע מקנה זכות תגובה על כל ביקורת שתתפרסם בעיתונות או באינטרנט. ולנוכח ריבוי מקרי ה-SLAPP ניתן לצפות שפניות רבות לקבלת תגובה ייענו במכתב איום בתביעת דיבה אם יעז המפרסם לממש את חופש הביטוי שלו ולמתוח ביקורת על המאיים.
ההסדר המוצע משבש איזון עדין ורגיש בין שתי זכויות יסוד חשובות ודורס ברגל גסה את חופש הביטוי. "מהפכה חוקתית" שכזו אסור שתעשה רק על סמך תחושות בטן. חברי הכנסת נהנים מחסינות ומחופש ביטוי מוחלט כמעט ומנגד חשופים לביקורת רבה. דווקא בשל כך, שורת ההיגיון וההגינות מחייבות אותם למשנה זהירות בטרם יתנו ידם להטלת אפקט מצנן ומקפיא על השתתפות האזרחים בשיח הציבורי.
