4 בפברואר, 2008
לכבוד
עו"ד בתיה הרטמן
יועצת משפטית
משרד הרווחה
רחוב קפלן 2
ירושלים
לכבוד
גב' תמר אלון
מנכ"ל
עמותת שח"ל
ת.ד 53380
ירושלים
שלום רב,
הנדון: אי תשלום שכר מלא למדריכים בהוסטלים של חסות הנוער
לאגודה לזכויות האזרח הגיעו מספר פניות ממדריכים וממדריכות, המועסקים באמצעות עמותת שחל, בהוסטלים "נאות אביב" ברמת השרון, "מקום אחר" בת"א ו"בן גלים" בהרצליה, הפועלים במסגרת "חסות הנוער" של משרד הרווחה. מפניות אלה עולה חשש, כי המדריכים והמדריכות:
1. אינם מקבלים שכר מלא עבור עבודתם בשעות הלילה.
2. אינם מקבלים תעריף על פי חוק עבור עבודתם בשבת.
3. מקבלים שכר עבור 8 שעות בימי טיול או הערכות, אף אם בפועל עובדים יותר מכך.
4. אינם מקבלים שכר מלא עבור נוכחותם בישיבות צוות.
5. נאלצים "לחלוק" בשכרם, במשמרות בהן יותר ממדריך אחד, שכן קיימת הנחיה לשלם שכר רק לאחד מהם.
והכל תוך חשש להפרת חוקי המגן ובראשם חוק שכר מינימום התשמ"ז-1987 וחוק שעות עבודה ומנוחה תש"י"א 1951 כפי שיפורט להלן:
1. בכל ההוסטלים לעיל, חוסים נערים ונערות הנמצאים בדרך כלל בצו בית משפט במשמורת/בחסות של רשויות הרווחה. המדריכים הם רובם סטודנטים הלומדים מקצועות טיפוליים. שכר הבסיס של המדריכים קרוב מאוד לשכר המינימום ועומד על מעט יותר מעשרים ? לשעה. מתלונות המדריכים עולה כי זכויותיהם כעובדים נפגעות תדיר.
2. כך למשל, בהוסטלים "בן גלים" ו"נאות אביב" קיבלו המדריכים הנחיה כי בכל משמרת יעבוד מדריך אחד בלבד. ואולם, לעיתים אין מנוס ונדרשים מספר מדריכים למשמרת, כך למשל בימי טיול. בימים כאלה מקבל רק מדריך אחד מכלל המדריכים היוצאים לטיול שכר עבור שעות הלילה וזאת על מנת למנוע "כפל הדרכה". לפיכך נאלצים המדריכים לדווח באופן פיקטיבי כי עבדו פחות שעות מאשר עבדו בפועל.
3. בנוסף, ישנן שעות עבודה עליהן כלל לא משולם למדריכים שכר. כך למשל, שעה ראשונה של ישיבת צוות בהוסטל "מקום אחר", אינה "נכללת" לצורך שכר וזאת על אף שהישיבה הינה חלק בלתי נפרד מעבודתם של המדריכים, והם מתבקשים כמובן להיות נוכחים בה.
4. אולם, דומה כי הפגיעה החמורה ביותר בזכויות המדריכים העובדים היא באופן חישוב "תעריף הלילה" לצורך שכרם.
5. כך למשל, בהוסטל הפתוח, "נאות אביב", הנמצא ברמת השרון, עובדים חמישה מדריכים המטפלים בחמש עשרה נערות בגילאים 12-18, שהגיעו למקום בצו של בית משפט. לכל מדריך בהוסטל יש משמרת אחת בשבוע, המתחילה מהשעה 16:00 ונמשכת עד השעה 8:30 ביום המחרת, סה"כ 16.5 שעות למשמרת טיפוסית. בנוסף ממלאים המדריכים משמרת נוספת בסופי השבוע, המתחילה ביום ו' בשעה 13:00 ומסתיימת ביום א' בשעה 08:30, סה"כ 43.5 שעות למשמרת סופשבוע.
6. במשמרת טיפוסית כיבוי האורות הרשמי הוא בין השעות 23:30 לבין 24:00 ביום חול ובשעה 02:00 בערב שבת. לאחר כיבוי האורות מתפנה המדריך לחובותיו: דיווח ביומן צוות על כל נערה בנפרד, דיווח על התנהגותן של הנערות ביומנן במהלך אותו יום והכנת "דף משמרת", שיעבור לרכזת בבוקר, עם סדר יומן של הנערות למחרת. כמו כן, במידה ונערה מסוימת נדרשת להתייצב לוועדה כלשהי, על המדריך להכין דו"חות מתאימים. משכך, בממוצע הולך המדריך לישון בשעה 03:00. בשעה 06:30 קמות הנערות הראשונות, ועל המדריך מוטל להעירן ולהכין את ארוחת הבוקר.
7. לפיכך, מהשעה 16:00 ועד השעה 03:00 לפנות בוקר, משך 11 שעות, המדריכים עובדים ומבצעים מטלות בפועל. עיון בתלושי השכר כמו גם בגיליון הנוכחות של המדריכים מגלה, כי החל מהשעה 22:00 ועד השעה 06:00 למחרת היום, העובדים מקבלים 50% מהשכר השעתי- כ 10 ? לשעה.
8. חמור הדבר שבעתיים בהוסטל "מקום אחר", שהוא הוסטל מעבר למקרי חירום. בהוסטל זה שעות העבודה אינן מוגדרות, ולעיתים יש לקלוט נערים ונערות אף באמצע הלילה ובכל שעה. יתרה מזאת, לאור טיבו של ההוסטל, המטפל בנערים אשר נמצאים בעיתות משבר, הרי שפעמים רבות מוצאים עצמם המדריכים קמים בלילה על מנת להרגיע את הנערים והנערות, ששנתם אינה שלווה בשל החרדות המלווים אותם.
9. על המדריכים מוטלות שלל מטלות לשעת הלילה המאוחרות על ידי הצוות הניהולי, וביניהן ישיבת סיכום משמרת בין שני המדריכים, כתיבת דו"ח סיכום משמרת וכתיבת דו"חות על הנערים והנערות, שהמדריכים מסיימים בין השעות 01:30 ל- 02:30. ואולם, בפועל, החל מהשעה 24:00 ועד השעה 6:00 למחרת היום, מקבלים המדריכים 50% מהשכר השעתי.
10. בנוסף, בשעות הלילה בסופי שבוע מקבלים המדריכים בהוסטלים השונים, שכר המהווה 50% מתעריף רגיל שלהם תוך התעלמות מכך שממילא מדובר בשעות שבת, בהן התעריף על פי חוק הוא גבוה יותר.
11. נקודת המוצא לסיווג שעות כ"שעות עבודה" מצויה בחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א 1951 (להלן: החוק). על פי סעיף 1 לחוק, "שעות עבודה" פירושו – הזמן שבו עומד העובד לרשות העבודה.
12. הפסיקה קובעת[1] כי, כי על מנת לבחון האם המדובר בשעות עבודה, יש לראות האם עומד העובד "לרשות העבודה", או לרשות עצמו.
13. משעה שהמדריכים נאלצים לעבוד בשעות הלילה, בשל טיבו וטבעו של מקום העבודה, ועומדים הם לרשות העבודה ולרשות הנערות והנערים, הרי שאין מנוס מלקבוע, כי החל מתחילת המשמרת ולכל הפחות עד השעה שבה מסתיימת העבודה בפועל המדובר בשעות עבודה, בגינן מגיע להם שכר עבודה מלא.
14. תשלום של 50% משכרם עבור שעות אלה, בהן הם עובדים הלכה למעשה, עומד בניגוד לסעיף 2(א) לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987 הקובע, כי "עובד שמלאו לו 18 שנים המועסק במשרה מלאה, זכאי לקבל ממעבידו שכר עבודה שלא יפחת משכר המינימום לחודש, שכר המינימום היומי או שכר המינימום לשעה, הכל לפי הענין". השכר בו משתכרים המדריכים בעבור שעות אלה עומד על כעשרה ? לשעה, בעוד שכר המינימום לשעה עומד כיום על 19.95 ? לשעה.
15. זאת ועוד, לאחרונה פסק בית הדין הארצי לעבודה[2], כי ההבחנה בין הזמן בו מבצע העובד מטלות בפועל בעת התורנות ובין הזמן בו העובד נמצא במקום עבודתו בעמדת כוננות, אינה נכונה. משמע, לא רק הזמן בו ביצעו העובדים מטלות בפועל בעת התורנות נחשב עבודה, אלא גם הזמן בו נמצאו העובדים בביה"ס מוכנים לטל בכל בעיה שתתעורר בזמן תורנות.
"אנו סוברים, שבית הדין האזורי שגה במבנה המשפטי אותו בנה ושעל פיו קבע, כי רק הזמן בו ביצעו המערערים מטלות בפועל בעת התורנות נחשב כשעות עבודה, ואילו הזמן בו נמצאו המערערים בבית הספר מוכנים ומזומנים לכל קריאה לטפל בכל בעיה שתתעורר בזמן התורנות אינו נחשב כשעות עבודה. האם היה עולה על הדעת, שאיש תחזוקה בבית מלון הנמצא בתורנות שבת או חול יקבל תמורה רק בעד השעות בהן עסק בתיקון תקלות ולא בעד שעות שהייתו בבית המלון, בהן היה מוכן ומזומן לכל קריאה".
"בימי התורנות התנתקו המערערים מביתם, ובמקום לעשות לעצמם העמידו את זמנם לרשות בית הספר בתוך כותלי בית הספר. העובדה, שבחלק משעות התורנות לא הייתה פעילות שהצריכה פעולה מצד המערערים, אינה גורעת ממהותן של שעות אלה כשעות עבודה, בהן בעל כרחם נאלצו להתנתק מביתם ומשפחתם, לשהות בבית הספר ולפעול לפי רשימת המטלות המופיעות בנוהל התורנות, ובזמן בו אין פעילות להימצא במקום מוכנים ומזומנים לכל קריאה שתבוא מצד האורחים, או גורם אחר, לבצע את המוטל עליהם".
בנסיבות אלה נבקשכם לשלם למדריכים שכר שעתי מלא עבור כל שעות עבודתם בפועל בהוסטלים וכמו כן להשיב להם את שכרם באופן רטרואקטיבי.
נודה על התייחסותכם במהירות האפשרית וזאת על מנת שנוכל לשקול המשך צעדינו.
בברכה,
שרון אברהם- ויס, עו"ד
נכתב בעזרת המתמחה מיטל שרון
עודכן: 4.2.08