באוגוסט 2007 הגישה עו"ד טלי ניר מהאגודה לזכויות האזרח עתירה לבג"ץ נגד רשות המסים, המוסד לביטוח לאומי ומשטרת ישראל, בדרישה להפסיק לאלתר את השימוש במחסומי משטרה לצורך גביית חובות, מחסומים אשר מופעלים באופן תדיר וקבוע בשכונות הפלסטיניות בירושלים המזרחית.
בדיון בעתירה, שהתקיים ב-6.2.08, אמרו השופטים, כי השימוש במחסומי משטרה לצורכי גבייה מהווה מהווה שימוש לרעה בסמכות המשטרה וגורם לפגיעה בלתי מידתית בזכויות אדם. השופטים דורית ביניש, יורם דנציגר ועוזי פוגלמן התבטאו נגד השימוש במחסומי דרכים לגביית חובות:
הנשיאה ביניש: "איזה מן הליך זה? אדם לא יכול אפילו לבדוק רגע בניירותיו ולא יכול לבדוק אם הוא חייב כסף… יש כאן פגיעה בזכויות אדם וברור שסמכויות שפוגעות בזכויות אדם חייבות להיות מאוד קונקרטיות… יש כאן שימוש לרעה בסמכות. זו פרקטיקה לא ראויה…"
השופט פוגלמן: "ההליך במחסומים לא מאפשר להעמיד את הנושא לביקורת שיפוטית. זה בית דין שדה. תופסים את האדם ולא נותנים לו לטעון… יש כאן פגיעה לא מידתית בזכויות אדם…צריך לשקול את זה מחדש. צריך גם לחשוב איזו חברה היינו רוצים להיות, להסתכל על כל זה במבט כולל."
השופט דנציגר: "לפי הפקודה ניתן להיכנס לחצרי החייב או לחצרים אחרים. איפה כתוב שניתן לעשות זאת בשטח ציבורי? … קשה גם להתעלם מהדוגמאות שמובאות בעתירה ומצביעות כל אפליה שנעשית במחסומים. לא מתייחסים לתושבים שעוברים ברגל, בתחבורה ציבורית או יתר האנשים ברכב. זה מעיד שמחפשים רק את בעל הרכב שניתן לעקלו".
בדיון ציינה עו"ד ניר כי הסמכות המשטרתית להקים מחסומי דרכים מוגבלת בחקיקה לתכלית של שמירה על ביטחון הציבור בלבד, והשימוש בהם לשם גביית חובות – כפי שנעשה באורח שגרתי בירושלים המזרחית – לא אושר מעולם בידי המחוקק. הרשויות אימצו שיטות עבודה של עברייני השוק האפור, תוך הפעלת סחטנות, איומים ואולטימטומים, ומבלי שניתן לאדם להתגונן או לערער על החלטותיהן ועל פעולותיהן. השימוש במחסומי גבייה יוצר פרוצדורה של "בית דין שדה", כאשר הנהג מופתע בדרישה לתשלום חוב שלא תמיד ידע עליו, מופעל עליו לחץ לשלם מיד והוא מאוים בעיקול רכבו באמצע הנסיעה. אין לו שום אפשרות להוכיח או להציג מסמכים שיעידו על כך שהחוב שולם או שלא היה קיים בכלל. זוהי שיטה משפילה שפוגעת בכבוד האדם, בחופש התנועה שלו ובזכותו להליך הוגן.
מנגד, טען בדיון נציג פרקליטות המדינה כי לרשויות הגבייה והמשטרה יש סמכות לעקל רכוש של חייבי מס וביטוח לאומי בכל מקום שבו מאותר רכושם של החייבים, ובכלל זה ברחוב, בקניון, במקום העבודה, בחניון וכדומה.
השופטים נתנו למדינה ארכה של 60 ימים על מנת שתוכל לשקול מחדש את עמדתה, תוך שהם מחדדים מדוע הם סבורים כי מדובר בפרקטיקה בלתי-חוקית. השופטים ביניש ופוגלמן הודיעו כי הם מצפים מהמדינה שלא לעשות שימוש בהליך הזה כל עוד חוקיותו נבדקת.
