חותמים על הצה"ח בקונגרס החברתי, 23.9.11. צילום: שירלי נדבהמחאה החברתית של קיץ 2011 מדגישה את משימת החקיקה שטרם הושלמה בתחום זכויות היסוד, והיא חקיקתו של חוק יסוד: זכויות חברתיות. אותן הזכויות שמעולם לא קיבלו את המעמד המשפטי המגיע להן, הן אלו שבמשך העשורים האחרונים הופרו בצורה הבוטה ביותר, והפקרתן המתמשכת היא שהציתה את אש המחאה.
חינוך, בריאות, דיור, תעסוקה, רווחה, בטחון סוציאלי ובטחון תזונתי אינם מותרות אלא זכויות יסוד המגיעות לכל אחד מאיתנו ללא אפליה. הצעת חוק היסוד: זכויות חברתיות של האגודה לזכויות האזרח מציעה להעניק לכל אחת מזכויות אלו עיגון חוקתי במונחים מעשיים. בכך שונה ההצעה הזו מהצעות חוק יסוד קודמות, אשר לא פירטו את משמעות הזכות, אלא הכלילו את כל הזכויות החברתיות בסעיף סל אחד.
כך, בין היתר, אנו מציעים לעגן את הזכויות הבאות:
הזכות לקיום בכבוד: "כל אדם זכאי לרמת חיים נאותה שתאפשר לו קיום בכבוד, לרבות הסיוע והשירותים הסוציאליים הנדרשים במקרה של אבטלה, מחלה, אי כושר לעבודה, אלמנות, זקנה או מחסור אחר";
הזכות לביטחון תזונתי: "כל אדם זכאי לנגישות למים נקיים וראויים לשתייה ולביטחון תזונתי, הכולל נגישות למזון מזין ובטוח, בכמות מספקת בהתאם לצרכיו הגופנים, להעדפותיו ולנדרש לחיים פעילים ובריאים";
הזכות לדיור: "כל אדם זכאי לדיור נאות, בר השגה ונגיש, להגנה מפני פינוי שרירותי, לחזקה מוגנת על מקום מגוריו ולנגישות לשירותים ותשתיות בקרבת מקום מגוריו; לכל אדם הזכות לבחור את מקום מגוריו כרצונו".
העיגון המפורט חשוב כדי שיהיה ברור לכל אדם ולכל רשות מהן הזכויות החברתיות המדויקות שמגיעות לכל אדם. עיגון כזה יחייב את הממשלה לספק את הזכויות הבסיסיות של כולנו בתחום החברתי ויקשה עליה להתחמק מאחריות זו. מובן כי לעיגון זה אף יהיו השלכות על תקציב המדינה, שכן הוא יחייב את הממשלה להקדיש את ההשקעה התקציבית הנדרשת למימוש מכסימלי של הזכויות החברתיות. לשם כך, תצטרך הממשלה לשנות את סדרי העדיפויות הקיימים בהוצאותיה.
יחד עם זאת, חשוב להדגיש, שהחיובים בתחומים אלו מוגבלים מעצם טבעם ליכולת הכלכלית של המדינה ולכן מוצע לקבוע בסעיף 3(ב) כי "המדינה מחויבת לפיתוח ולקידום מתמשך של התנאים להבטחת מימושן של הזכויות החברתיות עד כדי מירב המקורות העומדים לרשותה ובאופן הדרגתי בהתאם ליכולתה הכלכלית".
בנוסף, אנו מציעים לקבוע איסור אפליה במימוש הזכויות החברתיות ופסקת הגבלה המציבה תנאים לפגיעה בהן, בדומה לחוקי היסוד האחרים. משמעות הדבר היא שלבית המשפט העליון תהיה את האפשרות להגיש סעד לאדם במקרה שזכויותיו החברתיות יופרו.
חשיבותו של חוק היסוד המוצע הוא גם בכך שזכויות אלו יקבלו את המעמד החוקתי הראוי להן. בעקבות חקיקת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק-יסוד: חופש העיסוק נוצרה א-סימטריה בהגנה על הזכויות במדינת ישראל. חוקי היסוד הקיימים (ובפרט כפי שפורשו על ידי בית המשפט העליון) נתנו משקל מכריע לאינטרסים כלכליים וקנייניים, והזכות לכבוד שמעוגנת בהם לא פורשה ככוללת הגנה משמעותית על הזכויות החברתיות.
למעשה, כל זכויות האדם – האזרחיות, הפוליטיות, החברתיות והכלכליות – שוות בחשיבותן לקיומו של האדם וליכולתו לממש את עצמו ואת יכולותיו. כולן אף דורשות מן המדינה הגנה, מימוש וקידום, כיוון שלעולם תהיה לחברה, לבני האדם ולרשויות המדינה השפעה על יכולתם של בני האדם לממש כל אחת מהן. ללא הבטחת מטריית המדינה לכל אחת מזכויות האדם, לא ניתן יהיה להבטיח את מימושן.
על מנת למנוע רושם כי בהתנגשות בין זכויות האדם מסוגים שונים, ניתנה הבכורה לזכויות אשר זכו להכרה חוקתית מפורשת, כמו זכות הקניין וחופש העיסוק – יש חשיבות, משפטית וחינוכית כאחת, לעגן את הזכויות החברתיות בחוק יסוד. חוק כזה יהווה את הבסיס הנחוץ להובלת תהליך שיתקן את הנזקים הקשים להם גרמה המדיניות החברתית-כלכלית שהובילו ממשלות ישראל בשלושת העשורים האחרונים.
האגודה הגישה את נוסח הצעת החוק לוועדת טרכטנברג, במסגרת נייר העמדה שהוגש לוועדה, והיא נדונה גם בוועדת המומחים המשפטית שמייעצת למאהלים (ועדת ספיבק-יונה). אנו מתכוונים לנסות ולקדם את הצעת החוק בכנסת, ומקווים כי חברי הכנסת ירימו את הכפפה שזרק להם הציבור וישלימו סוף סוף את המשימה ההיסטורית של עיגון זכויות האדם בישראל על ידי כך שיקבע המעמד הראוי לזכויות היסוד החברתיות. בכך תיפתח הדרך להנהגת מדיניות של צמצום פערים ולא דרדורם לשיאים בינלאומיים; מדיניות של מחויבות המדינה לזכויות אזרחיה ולא להפקרתן; מדיניות של צדק חברתי ולא של הפרטה חסרת מעצורים.
מאמר: גיל גן-מור, הגיע הזמן לחוק יסוד: זכויות חברתיות, אוגוסט 2011
