הצעות החוק בעניין מצעדים בירושלים – סכנה לחופש הביטוי ולדמוקרטיה

שתי ההצעות החוק, שהועלו לדיון בוועדת החוקה של הכנסת, מיועדות למנוע את מצעד הגאווה בירושלים. אם יעברו, הן יהוו סכנה לחופש הביטוי וההפגנה של כל מי שמעוניין להפגין בבירה

ב-29.1.08 נדונו בוועדת החוקה של הכנסת שתי הצעות לתיקון חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל, ביוזמת הח"כים יצחק וקנין, נסים זאב ואמנון כהן מש"ס. אחת מהצעות החוק מבקשת להעניק למועצת עיריית ירושלים סמכות למנוע מצעדים ותהלוכות מטעמים של "פגיעה בסדר הציבורי, ברגשות הציבור או מטעמי דת". השנייה מבקשת לחייב כל רשות שדנה בעניין הנוגע לירושלים, לשקול בין שיקוליה את "הצורך למנוע פגיעה בערכים דתיים, המשותפים ליהדות, לאיסלאם ולנצרות".

שתי הצעות החוק נועדו לאפשר לעיריית ירושלים לאסור על קיומו של מצעד הגאווה.

לקראת הדיון פנה עו"ד גיל גן-מור מהאגודה ליו"ר ועדת החוקה, ח"כ מנחם בן ששון והתריע כי הצעות החוק הללו פותחות פתח לסכנה של פגיעה קשה בדמוקרטיה, בחופש הביטוי והמחאה. הצעות החוק אינן דנות רק בשאלה האם נכון לקיים את מצעד הגאווה בירושלים אלא משנות סדרי יסוד. דווקא בבירת ישראל, בה מצויים הכנסת, משרדי הממשלה, בית המשפט העליון ומוסדות מרכזיים אחרים, אסור לאפשר לגורמים פוליטיים למנוע מקבוצות מיעוטים את חופש הביטוי וההפגנה.

ראו להלן את הנוסח המלא של הפניה.

בעקבות התנגדות האגודה, ארגונים נוספים וחברי כנסת רבים החליט יו"ר הוועדה להמשיך ולקיים דיון יסודי בהצעות, שבמהלכו יישקלו בין השאר השלכותיהן של הצעות החוק על זכויות האדם, בטרם תיערך הצבעה. נציגי האגודה ימשיכו להשתתף בדיונים אלה.

24 בינואר, 2008

לכבוד
ח"כ פרופ’‘ מנחם בן-ששון
יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט
הכנסת
ירושלים

שלום רב,

הנדון: הצעות לתיקון חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל

1. לקראת הדיון הקבוע בוועדה ביום שלישי, 29.1.08, בשעה 9:00 בעניין הצעות לתיקון חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל, מתכבדת האגודה לזכויות האזרח בישראל להציג את עמדתה.

2. בפני הוועדה עומדות שתי הצעות חוק. הצעת חוק אחת מבקשת להעניק למועצת עיריית ירושלים סמכות למנוע מצעדים ותהלוכות מטעמים של פגיעה בסדר הציבורי, ברגשות הציבור או מטעמי דת. הצעת חוק אחרת מבקשת לחייב כל רשות, שדנה בעניין הנוגע לירושלים, לשקול בין שיקוליה את הצורך למנוע פגיעה בערכים דתיים, המשותפים ליהדות, לאיסלאם ולנצרות.

3. הצעות החוק יובילו לפגיעה קשה בחופש הביטוי והמחאה של הפרט ולהפלייתו על בסיס אמונתו, מצפונו והשתייכותו הקבוצתית. על כן הן פוגעות בזכויות, המוגנות על ידי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

4. מטרתן העיקרית של הצעות החוק הינה ליתן בידי העירייה עילה חוקית למנוע את מצעד הגאווה בירושלים, שמטרתו למחות נגד הדיכוי וההפליה של קהילת הלסביות, הומואים, טרנסג’‘נדרים וביסקסואלים (להט"ב). מטרה זו עולה מדברים, שנאמרו מעל דוכן הכנסת, ומהדיון הציבורי שהתעורר בעקבות הצעת החוק. אולם, ההשלכות של קבלת הצעות אלו הן מרחיקות לכת ומשנות למעשה סדרי יסוד במשפט הישראלי.

הפקדת הסמכות להגביל את חופש הביטוי בידי גוף פוליטי – תקדים מסוכן

5. השינוי הראשון שבהצעת החוק הינו הוספת סמכות למנוע הפגנות, מצעדים ותהלוכות גם למועצת העיר. כתקדים, מדובר בעניין בעייתי ביותר, כיוון שהוא מעניק לרשות פוליטית סמכות בנוסף לזו שהופקדה בידי רשות מקצועית – המשטרה.

6. על פי החוק והפרשנות שנסך בו בית המשפט העליון, ברירת המחדל של המשטרה הינה לאשר את התהלוכה או ההפגנה, וזאת לאור מעמדו הרם של חופש הביטוי וחשיבותו המכרעת לשימור אופייה הדמוקרטי של המדינה. עם זאת אין חולק, כי במקרים מסוימים נסוג חופש הביטוי בפני זכויות או אינטרסים נוגדים. בין אלו גם פגיעה בסדר הציבורי ופגיעה ברגשות הציבור, לרבות ברגשות הדתיים של הציבור. כלומר, גם ללא הצעות החוק מוסמכת המשטרה לאסור על קיומם של מצעדים בשל פגיעה ברגשות, אולם רק במצבים חריגים ויוצאי דופן "אשר באופים מזעזעים את אמות הסיפים של הסובלנות ההדדית" (בג"ץ 5016/96 חורב נ’‘ שר התחבורה, פ"ד נא(4) 1, 50 שנה?; בג"ץ 5277/07 מרזל נ’‘ מפקד משטרת מחוז ירושלים (מיום 20.6.07)).

7. שיקולים פוליטיים אידיאולוגיים אינם בין השיקולים, שבגינם ניתן לשלול את חופש הביטוי בחברה דמוקרטית, גם אם רוב הציבור מתנגד לתכנים המובעים. זו הסיבה שאין ליצור תקדים, בו מופקדת הסמכות הרגישה לאסור הפגנה או תהלוכה בידי מועצת עיר, גוף פוליטי. אם תתקבל ההצעה תהיה לעיריית ירושלים סמכות רחבה למנוע בהינף עט הפגנות, שמתקיימות בגן הורדים מול הכנסת, הפגנות בעד ונגד בית המשפט העליון או מול משרד החינוך – כל אלו נמצאים בירושלים. העירייה תוכל, בהתאם, למנוע גם הפגנות של מתנגדים פוליטיים של ראש העירייה, או תהלוכות שמעוררות מודעות לנושאים שהעירייה מתנגדת להם.

8. ניסיונותיו של ראש העירייה ועיריית ירושלים בעבר לסכל את מצעד הגאווה מדגימים היטב את הסכנה, שטמונה במתן סמכויות בתחום חופש הביטוי לגוף פוליטי. ראש העירייה לא הסתיר, כי התנגדותו למצעד הינה עמדה פוליטית אידיאולוגית. הוא המשיך להתנגד לקיומו של המצעד חרף עמדת המשטרה, היועץ המשפטי לממשלה ויועצה המשפטי של עיריית ירושלים. למרבה המזל, הסמכות לאשר את המצעד לא הייתה בידיו של ראש עיריית ירושלים, אלא בידי המשטרה, וכל שיכול היה ראש העירייה לעשות הוא להערים קשיים על המארגנים (ר’‘, למשל, עת"מ 526/05 הבית הפתוח נ’‘ עיריית ירושלים (מיום 26.6.05)).

הענקת סמכות להגביל זכויות אדם בשם "ערכים דתיים" – סיכון לדמוקרטיה

9. השינוי השני שבהצעות החוק הינו הוספת עילות חדשות להגבלת חופש הביטוי. עילות אלו מכונות על ידי מגישי ההצעות "טעמי דת" או "מניעת פגיעה בערכים דתיים המשותפים ליהדות, לאסלאם ולנצרות". עד היום הפקיד המחוקק בידי רשות מקומית סמכות מאוד מצומצמת לשקול שיקולים דתיים, בעיקר בנושא מכירת בשר חזיר. סמכויות אלו פורשו בצמצום מחשש לפגיעה קשה בזכויות האדם (בג"ץ 953/01 ח"כ סולודקין נ’‘ עיריית בית שמש (מיום 14.6.04)).

10. הצעות החוק הנוכחיות מבקשות להפקיד בידי רשות מקומית את הסמכות לשקול שיקולי דת נרחבים בתחום הבסיסי ביותר לקיומו של משטר דמוקרטי – חופש הביטוי. לא רק מצעד הגאווה יועמד בסיכון, העירייה תוכל גם למנוע קיום עצרת, הקוראת לנשים לצאת לעבוד או להשתמש באמצעי מניעה. העירייה תוכל למנוע הפגנה מול הכנסת נגד אי גיוס תלמידי ישיבה, או הפגנה, הקוראת לקבורה חילונית או נישואים אזרחיים.

11. הצעה זו לוקה גם בעמימות קשה. "טעמי דת" או "ערכים דתיים" הם לא פעם תחליף לשיקולים פוליטיים או אידיאולוגיים, שאינם שיקולים לגיטימיים להגבלת חופש הביטוי בחברה דמוקרטית. המציאות מלמדת, כי במקרים לא מעטים נעשה שימוש בדת לאימוץ ערכים אנטי-שוויוניים, הפוגעים בקבוצות מיעוט. החשש הוא, כי הסמכות לשקול שיקולים דתיים להגבלת חופש הביטוי תוביל בפועל לדיכויים ולהשתקתם של מיעוטים.

12. כך, למשל, הטענה שערכי הדת מהווים עילה למניעת קיום מצעד גאווה גם הוא אינו מובן מאליו. במצעדי הגאווה בירושלים וברחבי העולם משתתפות קהילות דתיות רבות, משלוש הדתות הגדולות, המזדהות עם המאבק של קהילת הלהט"ב לשוויון ולחירות, ואינן רואות בכך פגיעה בערכים דתיים.

פגיעה בזכויות אדם חוקתיות

13. כאמור, הצעות החוק סותרות את חוק יסוד: חוק האדם וחירותו ופוגעות בזכויות המוגנות על-ידו. הניסיון לחסן פגיעה מהותית בזכויות יסוד חוקתיות באמצעות הוספת התואר "חוק יסוד" לפניהן לא נעשה בעבר, אולם גם בו אין כדי להציל את הצעות החוק מפסלות.

14. לאור האמור, אנו קוראים לחברי הכנסת להצביע נגד הצעות החוק.

בכבוד רב,

גיל גן-מור, עו"ד

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: דמוקרטיה,הזכות להפגין,זכויות אזרחיות,חופש הביטוי

סגור לתגובות.