האם לתת במה למכחישי שואה?

הידיעה מתארת את הזמנתם של מנהיגים פוליטיים והיסטוריונים המחזיקים בדעות של מכחישי שואה לדבר בפני חוג הוויכוחים באוניברסיטת אוקספורד

הידיעה פורסמה ב-YNET, ב-25.11.07

מתוך הידיעה:
"למרות ההתנגדויות, הצביעו חברי האגודה לוויכוחים של אוניברסיטת אוקספורד ברוב של שניים מול אחד בעד ההצעה להזמין את גריפין ואת אירווינג. הצעד זכה לגינוי מצד אגודת הסטודנטים באוניברסיטת אוקספורד וכן מצד ועדי הסטודנטים המוסלמים (המתנגדים למדיניותו של גריפין) והסטודנטים היהודים. אולם, חברי אגודת הוויכוחים של אוקספורד טענו כי חייבים לתת במה לנציגי כל הדעות."


הידיעה נוגעת בדילמה האם לאפשר את הזכות לחופש הביטוי בכל מחיר? הזכות לחופש ביטוי והחופש להחזיק בכל עמדה מנוסחת בהכרזה האוניברסלית של האו"ם, בסעיף י"ט כך: "כל אדם זכאי לחירות הדעה והביטוי, לרבות החירות להחזיק בדעות ללא כל הפרעה, לבקש ידיעות ודעות ולמסרן בכל הדרכים וללא סייגי גבולות.".
חשוב להדגיש שהזכות לחופש הביטוי קשור הדוקות בחופש הדעה והמידע ושהיא הכרחית לקיומו של משטר דמוקרטי שבו החלפת הדעות והיכולת להשפיע ולהיות מושפע מבוססת על דיון ציבורי חופשי. נהוג לחבר את חופש הביטוי והדמוקרטיה בשלושה אופנים:

  • חופש הביטוי נתפס כמכשיר לליבון האמת בדרך של החלפת דעות חופשית.
  • חופש הביטוי הוא תנאי בסיס לאורח החיים הדמוקרטי – בדרך של השמעת דעות במטרה להשפיע על קבלת החלטות הנוגעות לחיי כל אחד ואחת.
  • חופש הביטוי הוא גם מטרה בפני עצמה בכך שהוא מגן על האינטרס האישי של כל אדם לתת ביטוי לאישיותו ולפתח את תכונותיו.

הרגישות של ביטויים הנוגעים לשואה מביאה לכדי קיצוניות את השאלה האם נבקש לממש את הזכות לחופש ביטוי בכל מחיר והאם ביטוייה של כל עמדה מהווים מימוש לזכות אדם זו?
גם שאלת ההקשר של הביטוי היא שאלה חשובה – האם ביטוי עמדה אנטישמית או שוללת שואה באופן פרטי ואפילו בעיתון שווה ערך לביטוי עמדה כזו באוניברסיטת אוקספורד?
במקומות רבים בעולם, ביניהם ישראל, הפכה הכחשת השואה לעבירה פלילית, כלומר מדינות שונות הציבו גבול לזכות לחופש ביטוי או לפרסומן של עמדות אישיות בנוגע לתחום השואה. לכן גם ההיסטוריון מכחיש השואה דייוויד אירווינג הושם במאסר למשך שלוש שנים לאחר שהורשע בהכחשת שואה באוסטריה.
הגבלת חופש הביטוי של עמדות מכחישות שואה נעשית במסגרת הגבלת ההסתה לגזענות מתוך תפיסה ששלילת הפשעים הנאצים היא חלק מהסתה ואנטישמיות ממוסדת. המחויבות של מדינות לחוקק חוקים כנגד הסתה לגזענות מעוגנת באמנה בדבר זכויות אזרחיות ופוליטיות.
שאלות ונקודות לדיון בכיתה:

  • אם עמדות המכחישות את קיום השואה הן עמדות לגיטימיות לביטוי? אם לא מדוע לא?
  • האם אתם מבינים מדוע החליטו הסטודנטים באוקספורד להזמין את מכחישי השואה?
  • האם הייתם אתם תומכים או שוללים הזמנת אנשים בעלי עמדות שונות וקיצוניות להרצות בפניכם?
  • נסו לחשוב מה נחשבות עמדות לא מקובלות שאותן לא תסכימו לשמוע ממרצה שיוזמן להרצות בפניכם? האם הסיבה לכך היא רוגז, כעס, או חשש?
  • אם הייתם סטודנטים באוקספורד האם הייתם מגיעים לשמוע את מכחישי השואה מדברים?
  • האם הייתם משמיעים את עמדותיכם גם? איך?
  • נסו לנסח תגובה משותפת להחלטה של אוניברסיטת אוקספורד להזמין את המרצים מכחישי השואה.
  • האם יש משמעות מיוחדת לציון יום השואה הבינלאומי? או שמספיק ציונו בישראל? מדוע?

קישורים וחומרי עזר:

  • חומרים ממשרד החינוך בנושא יום הזיכרון הבינלאומי לשואה.
  • ידיעה על היערכות בישראל לקראת ציון יום הזיכרון הבינלאומי הראשון.
  • חוק איסור הכחשת השואה.
  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: זכויות אזרחיות,חופש הביטוי

סגור לתגובות.