האגודה לזכויות האזרח מביעה דאגה ואכזבה עמוקות נוכח החלטת היועץ המשפטי לממשלה, מר מני מזוז, לאשר את החלטת מח"ש לסגור את תיקי החקירה בעניין הרג אזרחים ערבים על ידי שוטרים באירועי אוקטובר 2000. מעבר למשמעות האנושית הכואבת עבור משפחות הקורבנות, זהו צעד נוסף, המעמיק את משבר האמון בין המשטרה לאזרחי המדינה הערבים, והוא מבסס אף יותר את החשד, שבעיני רבים במשטרת ישראל, אזרחי המדינה הערבים הם אויב ודמם מותר.
כפי שהתריעה האגודה לזכויות האזרח בעת פרסום דו"ח מח"ש בספטמבר 2005, התפיסה שהנחתה את מח"ש בבחינת חומר הראיות היא תפיסה פסולה המחילה על התנהגות המשטרה כלפי האזרחים הערבים אמות מידה הראויות ללחימה באוייב, והנותנת גיבוי בלתי מוצדק ובלתי מבוקר להפעלת כוח בידי המשטרה. די היה בכך כדי לחייב הסקת מסקנות אישיות נגד ראשי מח"ש, שהיו אחראים על החקירה. כמו כן היה ראוי לערוך רפורמה מקיפה באשר לדרכי החקירה של מח"ש. לא רק שדבר מזה לא נעשה, אלא שהיועמ"ש נתן גיבוי מוחלט למח"ש הן עם פרסום דוח מח"ש לפני למעלה משנתיים והן בהחלטתו היום.
אוזלת היד של מח"ש במקרה זה מתחברת לתופעה החמורה, עליה מתריעה האגודה מזה שנים, ולפיה רק אחוז מבוטל מסך כל התלונות למח"ש מגיע לכלל הגשת כתבי אישום. לאוזלת יד זו השלכות חמורות במיוחד ביחס לאירועי אוקטובר, בהם כל הקורבנות היו מקרב האוכלוסייה הערבית, הסובלת גם כך מקיפוח ומאפליה ממסדיים וחברתיים. העובדה, שעל אף הקביעות החמורות של ועדת אור, לא הועמד לדין ולו שוטר אחד בפרשה, בה נהרגו 13 בני אדם, משמעותה הלכה למעשה, כי דמם של אזרחים ערבים מותר.
