ועד הפעולה לשוויון בענייני אישות, שבו חברה האגודה לזכויות האזרח, שלח לוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת נייר עמדה בעניין הצעת חוק להקמתן של יחידות סיוע בבתי הדין הדתיים. ועד הפעולה טיפל בנושא עוד טרם נולדה הצעת החוק והגיש בעבר הערות לתזכיר החוק. הוועד תומך במהלך של הקמת יחידות סיוע בבתי הדין הדתיים, ורואה חשיבות רבה בפיתוח כלים טיפוליים ביישוב סכסוכים בענייני משפחה. אולם, בהצעת החוק בנוסחה הנוכחי ישנם שני תתי-סעיפים המכפיפים את עבודת יחידות הסיוע לסמכות בתי הדין, באופן שמרוקן כמעט כליל מתוכן את עבודתן. להלן נייר העמדה.
16 בפברואר 2011
לכבוד
ח"כ דוד רותם
יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט
הכנסת
שלום רב,
הנדון: דיון בוועדת חוקה ביום 20.2.2011 בהצ"ח בתי דין דתיים (יחידות סיוע), תשע"א-2011
בשם ועד הפעולה לשוויון בדיני אישות, להלן עמדתנו ביחס להצ"ח שבנדון:
1. ועד הפעולה הוקם בשנת 1995 כקואליציית ארגונים העוסקים בקידום זכויות אדם בכלל וזכויות נשים בפרט. הארגונים החברים בוועד הם: האגודה לזכויות האזרח בישראל, עמותת נשים נגד אלימות, מרכז אל-טופולה, שדולת הנשים בישראל וכיאן – ארגון פמניסטי. הקואליציה פועלת לקידום ערך השוויון בין המינים בדיני משפחה, וקידום זכויותיהם של מתדיינים בפני בתי דין דתיים ובתי משפט לענייני משפחה במגזר הערבי, תוך שימוש בכלים משפטיים וחברתיים.
2. כחלק מפעילויותיו עתר ועד הפעולה, באמצעות האגודה לזכויות האזרח, בדרישה למנות עובדים סוציאליים ערבים ביחידות הסיוע שליד בתי המשפט לענייני משפחה. זאת כדי להפוך את השירותים החיוניים הניתנים ביחידות הסיוע לנגישים יותר עבור ציבור המתדיינים הערבים (בג"צ 6031/05 האגודה לזכויות האזרח בישראל ואח' נ' שר הרווחה).
3. יובהר מיד, כי אנו תומכים במהלך של הקמתן של יחידות סיוע בבתי הדין הדתיים, ורואים חשיבות רבה בפיתוח כלים טיפוליים ביישוב סכסוכים בענייני משפחה.
4. אולם, בהצעת החוק בנוסחה הנוכחי ישנם שני תתי-סעיפים המכפיפים את עבודת יחידות הסיוע לסמכות בתי הדין באופן שמרוקן כמעט כליל מתוכן את עבודתן.
5. הקמתן של יחידות הסיוע לבתי הדין הדתיים מטרתה בצורך להציע כלים טיפוליים ושירותים שאין בידי בתי הדין היכולת והסמכות להעניק למתדיינים. אם טובת המתדיינים מחייבת מציאת פתרונות חלופיים, ולעיתים בלתי מתיישבים לאלו של בית הדין, מן ההכרח לאפשר להם להציעם ולפעול לקדמם, וזאת לטובת המתדיינים, כולל ילדים הכרוכים בכך.
6. אנו קוראים לך ולחברי הוועדה לתמוך בהצעת החוק אך ורק בכפוף לשינוי ו/או ביטול הסעיפים הבעייתיים, לפי העניין, ולפעול לתיקון ההצעה כך שתותיר את עבודת יחידות הסיוע מונעת משיקולים מקצועיים בלבד.
7. באם לא ישונו ו/או יבוטלו הסעיפים הנ"ל, אנו קוראים לך ולחברי הוועדה להתנגד להצעת החוק.
להלן התייחסות לסעיפים הספציפיים:
1. סעיף 2(א) להצ"ח –
א. סעיף 2(א) להצ"ח מסמיך את שר המשפטים ושר הרווחה להקים את יחידות הסיוע בבתי דין דתיים, כאשר השרים יקבעו את דרכי הפעלתן של יחידות הסיוע וכללים לסדרי עבודתן, בהסכמה עם ראש בית הדין.
ב. התניית אימוץ נהלי עבודתן של יחידות הסיוע בהסכמת ראשי בתי הדין הדתיים הינה בעייתית, משום שקביעת כללים להפעלתן של יחידות הסיוע אינה מתייחסת לעניינים טכניים בלבד אלא היא מכסה עניינים מהותיים, כפי שעולה מהסעיפים הקטנים ב(1) ו-ב(3) שעליהם נרחיב בהמשך. אנו סבורים, כי מתן זכות "וטו" לראשי בתי הדין הדתיים לגבי קביעת נהלי עבודתן של היחידות אינו ראוי ואינו מוצדק, במיוחד כשמדובר על נהלים המתווים את המדיניות הטיפולית-מקצועית של יחידות הסיוע.
ג. זאת ועוד, סעיף 5 לחוק בתי המשפט לענייני משפחה מסמיך אך ורק את השרים לקבוע נהלי עבודתן של יחידות הסיוע, והוא אינו מקנה סמכות כלשהי לשופטי בתי המשפט לענייני משפחה בקשר לאימוץ נהלי העבודה:
"שר המשפטים ושר העבודה והרווחה יקימו בצו באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, יחידת סיוע בבית המשפט לעניני משפחה, אשר תתן, בעצמה או באמצעות אחרים, שירותי אבחון, ייעוץ וטיפול בעניני משפחה, לרבות העמדת מומחים לרשות בית המשפט, ויקבעו את דרכי הפעלתה של יחידת הסיוע וכללים לסדרי עבודתה"
ד. ראשי בתי הדין הדתיים אינם נהנים ממעמד מיוחד, המקנה רק להם זכות להסכים או לאשר כללים הקשורים לעבודתם. אי לכך, הדרישה כי נהלי העבודה של יחידות הסיוע יתקבלו בהסכמתם של בתי הדין הדתיים היא פסולה.
ה. קיימות דרכים אלטרנטיביות לשיתוף נציגי בתי הדין הדתיים בקביעת נהלי העבודה של יחידות הסיוע. כך, למשל, ניתן למנות צוות עבודה, המורכב ממומחים מתחומים רלבנטיים, ובהם נציגי בתי דין דתיים, שימליץ לשרים לגבי הנהלים שיש לאמצם. הסמכות לאמץ את ההמלצות (כולן או חלקן) תהיה נתונה לשרים בלבד. ניתן אף לקבוע חובת היוועצות עם ראשי מערכת בתי הדין הדתיים.
2. סעיף 2(ב)(3) להצ"ח + סעיף 2(ב)(4) –
א. סעיף 2 (ב)(3) להצ"ח קובע:
"עובד יחידת הסיוע לא יפעל בעבודתו בניגוד לעקרונות הדין הדתי של בית הדין אשר לידו מצויה יחידת הסיוע"
ב. סעיף זה הוא תמוה ובעייתי ביותר. ראשית, הוא יוצא מנקודת הנחה, כי עובדי יחידות הסיוע בקיאים בענייני דת. אלא שהנחה זו, וכפי שפורט לעיל, הינה בעייתית ופסולה, מכיוון שהיא לא נגזרת מאופיו וממהותו של השירות, הניתן ביחידות הללו.
ג. שנית, הדין המהותי, שחל בבתי דין דתיים, הוא אותו דין מהותי, שחל על בתי המשפט לענייני משפחה כשהם דנים בענייני מעמד אישי, שלגביהם קיימת סמכות שיפוט מקבילה לשתי הערכאות. עובדי יחידות הסיוע שליד בתי המשפט לענייני משפחה אינם כפופים לאוטוריטה דתית או לעקרונות דת כלשהם, והם מונעים על-ידי שיקולים טיפוליים מקצועיים בלבד. על כן, אין כל הצדקה עניינית להכפפת שיקול דעתם המקצועי של עובדי יחידות הסיוע לעקרונות ולשיקולים דתיים, שאין בינם לבין השירות, הניתן ביחידות הסיוע, ולא כלום.
ד. יחידות הסיוע אמורות לספק שירותי טיפול ותמיכה למתדיינים, ובכלל זה לחזק אותם וליידע אותם על זכויותיהם. עובדי יחידות הסיוע אמורים להעצים את ציבור המתדיינים ולעזור להם להתמודד עם הכאב, הכעס והתסכול, המלווה אנשים המעורבים בסכסוכים משפחתיים. אלא שעל-פי סעיף זה, עובדי הסיוע אמורים לתפקד גם ככהני דת, האמורים לעזור ולייעץ לבני הזוג בהתאם לעקרונות הדת, אליה הם שייכים.
ה. ציפייה זו לא רק שאינה מתיישבת עם התפקיד הטיפולי, המוטל על שכמם של עובדי יחידות הסיוע, אלא היא חותרת תחת התפישה הטיפולית ורעיון ההעצמה, העומדים בבסיס הקמתן של יחידות הסיוע.
ו. חוק שיווי זכויות האשה, התשי"א-1951 ממחיש את הבעייתיות של סעיף זה. בתי דין דתיים כפופים לחוק זה (סעיף 7(ב) לחוק), אשר קובע במפורש, כי "דין אחד יהיה לאשה ולאיש לכל פעולה משפטית; וכל הוראת חוק המפלה לרעה את האשה, באשר היא אשה, לכל פעולה משפטית – אין נוהגים לפיה" (סעיף 1). בתי דין דתיים מוסמכים לחרוג מעיקרון השוויון רק בהסכמת כל הצדדים להתדיין לפי דיני עדתם.
ז. הוראות רבות בדין הדתי מפלות את ציבור הנשים לרעה. סעיף קטן ב(3) להצ"ח, המורה לעובדי יחידות הסיוע שלא לפעול בניגוד לדין הדתי, עלול להתוות מדיניות כללית, המעדיפה יישוב סכסוכים ברוח כללי הדת, גם במקרים שבהם כללים אלה מנוגדים לזכות החוקתית לשוויון ולהוראות חוק שיווי זכויות האשה.
ח. באופן דומה יש למחוק את סעיף 2(ב)(4) שעל פיו יחוייבו העובדים להתחייב שלא לפעול בניגוד לדין הדתי.
כאמור, אנו מקדמים בברכה את יוזמת החקיקה הממשלתית להקמת יחידות סיוע לבתי הדין הדתיים, אך רואים בחומרה רבה את הרצון להכפיפן לבתי הדין הדתיים באופן שיתערב בשיקוליהן המקצועיים, ושעלול לפגוע במתדיינים.
אנו קוראים לכם לתמוך בהצ"ח בכפוף להכנסת השינויים כאמור לעיל. וככל שלא יתוקן החוק כאמור – להתנגד לחקיקה כדי לא להרע את מצב המתדיינים.
בכבוד רב,
דבי גילד-חיו, עו"ד
מקדמת מדיניות וחקיקה
האגודה לזכויות האזרח
