הפורום לאכיפת זכויות עובדים הוקם בשנת 2001 לצורך קידום מעמד העובדים בישראל ושיפור מערכת אכיפת חוקי המגן. בפורום חברים כיום: האגודה לזכויות האזרח, איתך – משפטניות למען צדק חברתי, מען- עמותה לסיוע לעובדים, קו לעובד, הקליניקה למשפט ורווחה באוניברסיטת ת"א, שדולת הנשים. הפורום פועל באמצעות חקיקה, פניה לערכאות משפטיות, פניה למשרדי ממשלה וגופיים ציבוריים שונים וכן באמצעות פעילות לובי ופעילות תקשורתית. להלן פירוט פעולותיו של הפורום בשנת 2007.
התדיינויות
1. עתירת חופש מידע כנגד מרכז ההשקעות בתמ"ת
המרכז להשקעות הינו חלק ממשרד התמ"ת פועל להקמה והרחבה של מפעלים ע"י מתן מעמד של "מפעל מאושר" לתוכניות השקעה במפעלים אשר עומדים בקריטריונים המנויים בחוק. המעמד של "מפעל מאושר" מקנה ליזם אפשרות ליהנות מהטבות ע"י מענק של המדינה או הטבות מס. הפורום פנה למרכז בקריאה להשתמש בתנאי המכרזים שהוא מפרסם כאמצעי נוסף לאכיפת זכויות עובדים בהתקשרויות של המדינה במכרזים; במכתב נטען כי ראוי שתנאי למתן הטבות של המדינה למפעלים יתייחס גם לקיום חוקי המגן ע"י המפעל, והוצעו מספר דרכים לאכוף את זכויות העובדים במפעלים מאושרים. בהמשך לכך הגיש הפורום בקשה למידע בדבר הדרכים בהן בוחן המרכז את אכיפת זכויות העובדים במפעלים המאושרים. משבוששה תשובת המרכז להגיע, הגיש הפורום עתירת חופש מידע.
בעקבות העתירה קיבל הפורום מידע מפורט בסוגיות שהעלה, ולבקשת הפורום אף התקיימה פגישה נוספת עם אנשי התמ"ת ובה נמסרו פרטים נוספים בנושא. בהמשך לכך ניתן פסק דין בהסכמה לפיו התיק ייסגר תוך קבלת הוצאות לפורום מהמדינה.
2. עתירה נגד שר הרווחה והמל"ל בעניין פיילוט לבחינת תשלום גמלת סיעוד בכסף
הפורום עתר כנגד שר הרווחה והמל"ל, מהטעם שהשר נמנה מלפעול עפ"י תיקון לחוק הביטוח הלאומי. התיקון קבע כי במשך שנתיים ימים, החל מיום 1.6.07, תתקיים תכנית ניסיונית, לפיה במספר איזורי ניסוי יוכלו קשישים הזכאים לגמלת סיעוד, לקבל את הגמלה ישירות לידם ("גמלה בכסף"). זאת להבדיל מהמצב השורר כיום, לפיו קשישים הזכאים לקבל גמלת סיעוד, מקבלים "גמלה בעין", במובן זה שהגמלה מועברת על-ידי המל"ל ל"חברת סיעוד", וזו מעבירה את הכסף למטפל הסיעודי, אשר מטפל בקשיש הזכאי לגמלה. ערב המועד להגשת תצהיר התשובה חוקקה הכנסת תיקון שדחה את מועד כניסת הניסוי לתוקף, ואף קבעה בחוק ההסדרים הסדר חלופי של גמלה בכסף לחלק מאוכלוסיית הזקנים הנדונה. בעקבות כך התייתרה העתירה. בהמשך לכך הגישו הצדדים בקשה בהסכמה למחיקת העתירה ולתשלום הוצאות לפורום ע"י המדינה. הבקשה ממתינה לפסק דין סופי המאשר אותה.
3. הצטרפות כידיד בית משפט- חשיפת הסכמי התקשרות בין המזמין לקבלן.
הגשנו בקשה להצטרף במעמד של "ידיד בית משפט" לתביעה לתביעתו של אדם שעבד כמאבטח בחברת השמירה לקבל את זכויותיו אשר לא שולמו לו. התובע ביקש מבית הדין להורות לנתבעת, חברת השמירה לגלות את הסכם ההתקשרות שלה עם מזמיני שירותי האבטחה. בקשה זו נדחתה, הוגש ערעור ואף הוא נדחתה בנימוק כי הסכם ההתקשרות בין הקבלן לחברה אינו רלבנטי לתביעות העובדים, שאינם צד להסכם. משכך הוגשה בר"ע. בבקשת האמיקוס ביקשנו בשם הארגונים, החברים בפורום לאכיפת זכויות עובדים, לצרף חוות דעת מפורטת לפיה למסמכי התקשרות בין קבלני כוח אדם וקבלני שירותים לבין משתמשים בפועל בשירותיהם, יש רלבנטיות לתביעותיהם של עובדי קבלן בגין הפרת זכויותיהם. בפסק דין קצרצר הוחזר התיק לבית הדין האזורי שיבחן את הרלבנטיות של מסמכי ההתקשרות. (בר"ע 806/06 פינטו).
4. הצטרפות כידיד בית משפט- מכרז הפסד בחיפה.
הצטרפנו כידיד בית המשפט לעתירה, שהוגשה על ידי קבלן, שהפסיד במכרז על ניקיון בתי המשפט בחיפה, נגד הנהלת בתי המשפט ונגד הקבלן הזוכה. בעתירה נטען כי ההצעה הזוכה היא הצעה גרעונית, שלא מאפשרת לקבלן לשלם את זכויות העובדים על פי דין. בדיון שהתקיים בבית המשפט לענינים מנהלים בירושלים פסקה השופטת צור כי ההצעה הזוכה תוחזר לעיון ועדת המכרזים, שתבחן אותה לאור הטענות המועלות בעתירה ובאמיקוס. עת"מ (יר') 1204/06.
5. הצטרפות כידיד בית משפט- מכרז הפסד בבת ים.
הצטרפנו כידיד בית המשפט לעתירה, שהוגשה על ידי קבלן, שהפסיד במכרז על ניקיון בעיריית בת ים, נגד העיריה ונגד הקבלן הזוכה. בעתירה נטען כי ההצעה הזוכה היא הצעה גרעונית, שלא מאפשרת לקבלן לשלם את זכויות העובדים על פי דין. עמדתנו היא כי יש לפסול "מכרזי הפסד" על הסף, ובכל מקרה של מחלוקת בשאלה האם הצעה היא גרעונית או לא, על ועדת המכרזים לברר מראש את עלות העסקת עובדים ולקבל החלטה מושכלת. במהלך הדיון הורתה השופטת דותן לקבלן לחשוף בפנינו את תלושי השכר של העובדים. בדיקה שערכנו העלתה כי בכל חודש בין 50%-100% מהתלושים פגומים, בשל העדר תשלום זכיות לעובדים. בחקירתו הנגדית הודה מומחה מטעם העיריה כי לא כלל את כל הרכיבים הסוציאלים הנדרשים על פי דין באומדן שעל פי נבחנו ההצעות. כמו כן עלה שהקבלן הציע הצעה נמוכה מהאומדן. הגשנו סיכומים ואנו מחכים לפסק דין. עת"מ (ת"א) 1464/07.
6. עתירה נגד מכרז הפסד של מרכז השלטון המקומי
הגשנו עתירה בשם מעגלי צדק קו לעובד והאגודה נגד מכרז לאבטחת מוסדות חינוך שפרסם מרכז השלטון המקומי. קבלנים שהצעותיהם מאושרות במסגרת מכרז זה יכולים להתקשר הקבלנים עם הרשויות המקומיות בישראל. במסגרת המכרז ניתן להעסיק 5,000 עובדים. בעתירה טענו כי מחיר המקסימום, שנקבע במכרז אינו ריאלי, מאחר שהוא אינו גבוה בהרבה מעלות שכר העבודה ומשכך אין מקום לתמחור של תקורה ומימון. בהמלצת השופטת צור, הגיעו הצדדים להסכמה, שקיבלה תוקף של פסק דין לפיה מחיר המינימום, במכרז יהיה עלות העסקת העובדים. עת"מ (יר') 520/06.
7. בקשה להצטרף כידיד בית המשפט בעתירה של חברת השמירה נ' עיריית טבריה.
מדובר בעתירה במסגרת חלקו השני של המכרז לאבטחת מוסדות חינוך. חברת השמירה טוענת כי החברות הזוכות במכרז לאבטחת מוסדות החינוך בטבריה, אינן מסוגלות לשלם שכר עובדים והטבות סוציאליות. הגשנו בקשה להצטרף כידיד בית המשפט בסוגיה הנ"ל ואנו מחכים להחלטת בית המשפט. (עת"מ (ת"א) 1995/07)
מחוץ לכתלי בית המשפט
הסכם פנסיה – פנינו לשר התמ"ת בבקשה שיחתום על צו ההרחבה רק לאחר שיוכנסו בו מספר שינויים נדרשים, וזאת על מנת שלא ליצור דור חדש (דור ב') של עובדים, המקבלים פנסיה פחותה מהפנסיה הנוהגת כיום (17.5%). כן קראנו לשר לקדם חקיקת חוק פנסיה חובה. המכתב בא חתימת ההסתדרות וארגוני המעסיקים על הסכם מסגרת לביטוח פנסיוני במשק. ההסכם אמור להכנס לתוקף עם חתימת שר התמ"ת על צו הרחבה, שיחילו על כלל המשק. בין היתר קובע ההסכם, כי שיעור ההפרשות יתחיל מ 2.5% ויגיע עד 15% בשנת 2013. בעקבות הפגישה הוזמנתי לפגישה אצל הממונה על יחסי עבודה בתמ"ת, שאישר שצו ההרחבה עומד להחתם בקרוב, וכי הושגה הסכמה עם ההסתדרות והמעסיקים לפיה תצומצם הפגיעה בעובדי דור ב', לצערי, ההסכמה אינה מספקת, אולם נראה שלא נמשיך לפעול בענין זה מאחר שהתועלת של צו ההרחבה עולה על נזקה.
היתר העבדה בשעות נוספות – פנינו לשר התמ"ת בבקשה לבחון מחדש את ההיתר הכללי להעבדה בשעות נוספות אשר הוצא מכוח סעיף 11 (1) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, וכיום מאפשרים למעשה העסקה בשעות נוספות של כלל העובדים בישראל. סעיף 11 מאפשר לשר העבודה להוציא היתר העבדה בשעות נוספות בתקופה שבה קיים במדינה מצב חירום. טענו, כי המחוקק קבע את הוראות סעיף 11 על מנת לאפשר גמישות ניהולית הכרחית בשוק העבודה, תוך שימת דגש על מצבי חרום ושעת מלחמה המחייבים שינוי בדפוס העסקה; וכי ברי, כי אין כוונת המחוקק לאפשר העסקה בשעות נוספות כעניין שבשגרה ולעקר בפועל את תכליתו הכפולה של החוק. ההיתרים האמורים מאפשרים העסקה בשעות נוספות רבות באופן אשר סותר את רציונאל דבר החקיקה הראשית. ביקשנו מהשר להקים צוות, בשיתוף ארגוני עובדים ומעסיקים, ולהציע נוסח חדש של היתר אשר יעלה בקנה אחד עם תכליתו של חוק שעות עבודה ומנוחה ועם טובת כלל העובדים בישראל. פנייתנו לא נענתה.
פנייה לרשם העמותות לפיקוח על זכויות עובדים בעמותות – פנינו, בשם הפורום לאכיפת זכויות עובדים, לרשם העמותות, בבקשה לפרש את חוק העמותות באופן שמחייב פיקוח על זכויות העובדים בידי רשם העמותות, בין היתר באמצעות מעקב אחר תביעות המוגשות נגד העמותה על ידי עובדים שזכויותיהם הופרו, על פי סעיף 38.(א)(4) לחוק העמותות, המורה לעמותה להודיע לרשם על הגשת תובענה כנגדה. טענו, כי על הרשם לעשות שימוש בסמכויותיו על פי החוק, כדי לעקוב אחר תובענות של עובדים כנגד עמותה, ולפעול ו/או לחקור עמותה שהוגשו נגדה תביעות המצביעות על הפרות חמורות של זכויות העובדים. קראנו לרשם לבחון ולהביא בחשבון השמירה על זכויות העובדים, במסגרת הבדיקה וההליכים המתבצעים להנפקה או לחידוש של אישור הניהול התקין, וזאת במיטב האמצעים והכלים העומדים לרשותך. ואם בבדיקה זו יימצאו הפרות של חוקי העבודה, יש לנקוט בצעדים המצויים בסמכותך, לרבות אי מתן אישור ניהול תקין; מחיקת עמותה; מינוי חוקר; נקיטה בהליכי פירוק וכיוצ"ב. רשם העמותות השיב כי ככלל, אין נושא זה מצוי בסמכותו, אך במידה ויגיע אליו מידע קונקרטי ולפיו מופרות זכויות עובדים באופן בוטה וגורף, ישקול לעשות שימוש בסמכויותיו.
בקשה לפרסם צווי הרחבה באתר משרד התמ"ת – פנינו למשרד התמ"ת בבקשה לפרסם באתר משרד התמ"ת את כל צווי ההרחבה בהוציא שר התמ"ת. טענו, כי כיום מפורסמים באתר 17 צויי הרחבה בלבד, מתוך למעלה מ-40 צווים קיימים, והן וכי צווי ההרחבה שאינם מפורסמים באתר אים נגישים לציבור העובדים והמעסיקים. טענו, כי חובתו של משרד התמ"ת לפרסם את הצווים ולהנגישם לציבור, נובעת ישירות מ"עיקרון הפומביות", אחד מן האדנים, עליהם מושתת שלטון החוק במדינה דמוקרטית. משמעותו של עיקרון זה היא "כי הנורמה המשפטית תהיה מפורסמת וידועה. חקיקה שאינה מתפרסמת והיא מונחת במגירתה של הרשות המבצעת נוגדת את עיקרון שלטון החוק". נענינו, כי היות שהצווים פורשמו במהלך השנים ברשומות, אין למשרד חובה נוספת לפרסמם באתר, אולם ייעשו מאמצים להסיף לאתר המשרד צווים נוספים.
המרכז לעידוד השקעות בתמ"ת – בעקבות המידע שהתקבל בעתירת חופש המידע כנגד מרכז ההשקעות (ר' לעיל), מגבש הפורום כעת נייר עמדה לבחינת האפשרויות לקידום אכיפת זכויות העובדים במפעלים מאושרים המקבלים מענקים ממרכז ההשקעות.
רישוי חברות כוח אדם בתמ"ת – הפורום פנה ליחידה לרישוי חברות כוח אדם בבקשת מידע לגבי האופן בו בוחנת היחידה את אכיפת זכויות העובדים בחברות כוח אדם, בשעה שהיא מעניקה לחברות הללו רישיון. לאחר תכתובות ממושכות נענתה הבקשה, והפורום בוחן כעת את המידע שנמסר לו ואת הדרכים בהן ניתן לקדם את אכיפת זכויות העובדים בחברות כוח אדם לאור זאת.
חידוש חוזי המל"ל עם חברות הסיעוד – תשלום גמלת סיעוד בעין פירושו, כאמור, שהמוסד לביטוח לאומי משלם את הגמלה לזכאים באמצעות גורם שלישי – חברות סיעוד: הן מקבלות את הכסף להעסקת עובדות הסיעוד, והזכאים מקבלים שירות של טיפול עפ"י היקף זכאותם. ואולם, חברות הסיעוד פוגעות הזכויות עובדיהן ומשלשלות לכיסן כספים המשולמים עבור העובדים ע"י המל"ל – לפי הערכות המל"ל עצמו מדובר בהיקף של 180 מליון ? לשנה, ולפי הערכות אחרות: למעלה מכפליים מסכום זה (זאת, בנוסך לרווחים ה"רשמיים" של החברות עפ"י החוזים שיש להן עם המל"ל). הפורום היה מעורב בשנים האחרות בעתירות שונות בעניין מכרז חדש בין חברות הסיעוד למל"ל, שביקש להגן על זכויות עובדי הסיעוד באמצעות חוזה שצורף למכרז. חברות הסיעוד הצליחו לעכב במשך כ:12 שנה את המכרז הזה, וספק רב אם יצליח המל"ל להעבירו למרות מאמציו הניכרים לכך. בינתיים, מתחדשים מדי שנה החוזים עם חברות הסיעוד, אף שידוע לכל כי הם מקפחים את העובדות וגוזלים מכספי ציבור המבוטחים. על רקע זה פנה הפורום לשר הרווחה ולמל"ל בקריאה לחדש את ההתקשרות החוזית למתן שירותי סיעוד עם כל אחד מנותני שירותי הסיעוד, בתום ההתקשרות החוזית עפ"י החוזה הנוכחי בהתאם לנוסח החוזה שצורף למכרז החמישי (והאחרון עד כה) שפרסם המל"ל לנותני שירותי סיעוד באמצעותם יועסקו עובדים במעמד עובדי קבלן ואשר יתנו שירותי סיעוד לקשישים, וזאת עד להפעלתו של מכרז חדש למתן שירותי סיעוד.
דפי מידע בנושא עובדי כוח אדם – לקראת תום 2007 ולקראת כניסתו לתוקף של ההוראה בדבר קליטת עובדי חברות כוח אדם אצל המעסיקים בפועל, פירסמנו דפי מידע בעניין ההפרות בענף כוח האדם, בין היתר בבנקים, מועצות מקומיות, רשתות אופנה ועוד. בדפי המידע הראנו כי העובדים, ברובם נשים, חשופים לאפליה מול העובדים המועסקים באופן ישיר, שלהם שכר גבוה יותר והטבות שונות וכלפי כלל העובדים במשק המקבלים שכר חודשי. טענו, חברות כוח האדם מפירות באופן גורף את החוק המורה על השוואת תנאים. כן הזהרנו מפני כוונתן של חברות כוח האדם והארגונים המתשמשים לעשות כל שביכולתם כדי להתחמק מההוראה החדשה שתיכנס לתוקפה ב-2008, בדבר קליטה ישירה אצל הארגון המשתמש.
חקיקה
חקיקת תיקון לחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב-2002 – החוק מטיל חובה על המעביד למסור לעובד, לא יאוחר משלושים ימים מהיום שבו העובד התחיל לעבוד אצלו, הודעה בכתב שבה יפרט את תנאי העבודה של העובד לפי הוראות החוק (להלן – הודעה לעובד). ובהם: זהות המעביד וזהות העובד, תאריך תחילת העבודה ותקופת העבודה, סך כל התשלומים המשתלמים לעובד כשכר עבודה ומועדי תשלום השכר. הפרת החוק היא עברה מנהלית. התיקון מחיל את החוק גם על עובדי קבלן בקובעו כי מעביד שהתקשר בחוזה קבלנות או בחוזה למתן שירותים, שבו נקבעו תנאי העבודה או תנאי השכר של העובד, יהיה חייב לכלול בהודעה לעובד את תנאי העבודה או תנאי השכר של העובד כפי שנקבעו באותו חוזה. הצעת החוק הונחה ע"י ח"כ חנין וח"כים נוספים. החוק התקבל בכנסת ביום 16.10.07, ונכנס לתוקף 60 יום לאחר מכן.
הצעת חוק הגנת השכר (תלושי שכר) התשס"ח-2007 – ההצעה נוסחה ומקודמת באמצעות הפורום. חוק הגנת השכר, התשי"ח-קובע הוראות ביחס לשכר העבודה, מועדי תשלומו ואופן התשלום. בין היתר, קובע סעיף 24 לחוק את חובתו של מעביד לנהל פנקס שכר ולמסור לעובדיו את פירוט השכר, כלומר את תלוש השכר, לפי פרטים שקבע השר בהודעה שפורסמה ברשומות. ההצעה מפרטת את חובת המעביד לנהל פנקס שכר ולמסור לעובדו תלוש שכר, ולכלול בו את הפרטים לפי התוספת לחוק, וזאת לא יאוחר מהיום הקובע, שהוא היום התשיעי לאחר המועד לתשלום שכר העבודה. בצד החובה למתן תלוש שכר, מוצע לקבוע עבירה באחריות קפידה על מעביד שהפר את חובתו לנהל פנקס שכר או למסור לעובדו תלוש שכר במועד (סעיף קטן (א)(1) המוצע). גם מעביד שמסר תלוש שכר שאינו משקף את פרטי השכר ששולם לעובד, יהיה אחראי בפלילים. כמו כן, מוצע לקבוע כי ניכוי סכומים משכרו של העובד, שלא לפי סעיף 25 לחוק, יהווה עבירה פלילית. מוצע לקבוע במפורש את סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות החוק, ולאפשר לו, בין השאר, לפסוק פיצויים על נזק שאינו ממוני. כמו כן מוצע להסמיך את בית הדין לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק בשל כל הפרה של החובה למסור תלוש שכר במועד. ההצעה עברה בקריאה ראשונה.
הצעת חוק אחריות מזמין השרות – הפורום לאכיפת זכויות עובדים ניסח את הבסיס להצעת חוק זו, שמטרתה הטלת חובה לקיום זכויות העובד לפי חוקי העבודה לא רק על קבלן כוח האדם או קבלן השירותים, אלא גם על מי שמזמין את העבודה, ונהנה מיגיעתו האישית של עובד, המועסק אצלו בהעסקת-משנה על כל צורותיה (באמצעות קבלן כוח אדם, קבלן שירותים, או קבלן-עבודה). ההצעה קובעת מנגנון שלפיו אחריות המזמין הינה שיורית: ראשית, נמסרת הודעה למזמין השרות, כי קבלן השירותים שעמו התקשר מפר זכויות עובדים. אם תוך 21 יום נמשכת ההפרה, וקבלן השירותים לא מתקן את הפרתו, על מזמין השרות מוטלת החובה לדאוג לאכיפת זכויות העובד ולתשלום שכרו כדין. הצעת החוק הוגשה בכנסת ה-16 באמצעות ח"כ יאסינוב (שינוי), והונחה שוב בכנסת הנוכחית על ידי חה"כ דב חנין (חד"ש), ליה שמטוב (ישראל ביתנו) ושלי יחימוביץ' (עבודה). היא אושרה בוועדת השרים לעניני חקיקה, וכעת מתנהלים מגעים עם משרד האוצר, המתנגד להסדרים הקבועים בה.
הצעת חוק הפרה חוזרת של חוקי עבודה, התשס"ז-2007 – מטרת החוק היא להגדיר ולטפל בתופעה של מעבידים שהם מפרים חוזרים של חוקי העבודה. בשל בעיית אכיפה חמורה של חקיקת המגן בארץ, חלק נכבד מהמעבידים מפרים במכוון ובאופן מתמשך את זכויות עובדיהם כשיטה לחסכון בעלויות. החוק מציע כלי משפטי פשוט ויעיל המאפשר להתמודד עם תופעה זו על ידי מינוף החקיקה הקיימת, בדרך של אימוץ המונח "הפרה חוזרת" למערך חוקי העבודה. החוק המוצע מגדיר מהי הפרה חוזרת, קובע את התהליך והתנאים להכרזה על מעסיק כמפר חוזר, קובע שורת סנקציות (אזרחיות ופליליות) שניתן לנקוט כנגד מעסיק שהינו מפר חוזר, לצד הוראות נוספות כדוגמת התיישנות תקופת ההפרה החוזרת והקמת מאגר מידע על מפרים חוזרים.
הצ"ח ניכויים אסורים בגין הכשרה מקצועית – הצעה לתיקון חוק הגנת השכר, ביוזמת הפורום, שמטרתה הגברת אכיפה וענישה של מעסיקים המנכים משכר העבודה של עובדיהם ניכויים בניגוד לחוק. מדובר בניכויים בנימוקים שונים המוטלים על העובדים בתואנות שונות ובהן "קורסי הכשרה". בדרך כלל אין עילה אמיתית לקנסות אלה מלבד הגדלת רווחיו של המעסיק, הדבר מתבטא למשל בענף האבטחה בו קיימים מכרזי הפסד, והמעסיק מגדיל את רווחיו על חשבון העובדים.
