מסמך רקע: חינוך לגיל הרך בירושלים המזרחית

תמצית

בירושלים המזרחית חיים היום כ-15,000 ילדים בגילאי 3-4, אולם קרוב לתשעים אחוזים מהם אינם משולבים באף מסגרת חינוכית. למעשה, רק 55 מהילדים בגילאים אלה משולבים בשני גני הילדים העירוניים היחידים שקיימים, ועוד כ-1,900 ילדים משולבים במסגרות פרטיות. תמונת מצב מטרידה זו נובעת מהעובדה שחוק לימוד חובה חינם עדיין לא הוחל על הגיל הרך באזור זה, ועל כן כמעט אין בנמצא מסגרות חינוכיות לילדים בגילאי 3-4. מאחר והאוכלוסייה בירושלים המזרחית היא מהעניות בארץ, עם 64% מהמשפחות שחיות מתחת לקו העוני, אין באפשרות הרוב המכריע של ההורים לשלוח את ילדיהם לגנים פרטיים, בהם שכר הלימוד גבוה יחסית להכנסה הממוצעת.

מאחר והחינוך לגיל הרך נחשב כיום לאחד הגורמים המשפיעים המכריעים בהתפתחות הילד והאדם, והעדרו בתנאים של עוני פוגעת בהתפתחות הילד ומשפיעה על סיכוייו להצלחה כאדם בוגר, החליטו הורים, פעילים חברתים ושורה של ארגוני זכויות אדם וארגונים העוסקים בחינוך ורווחה להתאגד בקואליציה במטרה אחת: להביא להחלת חוק לימוד חובה על גילאי 3-4 בירושלים המזרחית. במקביל, פועלת הקואליציה להעלאת המודעות לחשיבות החינוך לגיל הרך בקרב האוכלוסייה בירושלים המזרחית.

הארגונים החברים בקואליציה: * התאחדות ועדי ההורים של מזרח ירושלים * האגודה לזכויות האזרח בישראל * אב"י ישראל (הסניף הישראלי של DCI: Defence for Children International) * עמותת מעורבות * עמותת אום ליסון * המינהל הקהילתי בית חנינא * המינהל הקהילתי אטור * לשכת הרווחה האזורית של מזרח ירושלים.

מסמך הרקע הבא מפרט את מצבם של הילדים בגילאי 3-4 בירושלים המזרחית וסוקר את הנתונים המצביעים על צורך דחוף במסגרות חינוך לשכבת גיל זו. המסמך מציג את המחסור בגני הקדם חובה, את הצרכים של האוכלוסייה במזרח ירושלים ואת בעייתיות המענים המוצעים כרגע בשטח. בנוסף, מובאת בקצרה התייחסות הפסיכולוגיה ההתפתחותית לחשיבות החינוך בגיל זה והאפשרות להחלת חוק לימוד חובה על הגיל הרך בירושלים המזרחית מבחינה משפטית. לפני סיום, מובאת הערכה באשר לעלות התקציבית של החלת החוק בירושלים המזרחית.

1. עוני ומחסור בירושלים המזרחית

א. המעמד האזרחי של תושבי ירושלים המזרחית

בסוף שנת 2006 נאמדה אוכלוסיית ירושלים ב-732,100 נפש, מהם 251,400 תושבים ערבים פלסטינים המתגוררים במזרח העיר (34% מתושבי ירושלים). מעמדם האזרחי של תושבים אלה הוא מעמד של "תושב קבע" של מדינת ישראל, אשר ניתן להם לאחר מלחמת ששת הימים וכיבוש ירושלים. הזכות העיקרית שמקנה תושבות הקבע היא הזכות לגור ולעבוד בישראל, בלא להזדקק לאישורים מיוחדים. כמו כן, זכאים תושבי קבע לקבל זכויות סוציאליות לפי חוק הביטוח הלאומי וביטוח בריאות ולהצביע בבחירות עירוניות, אך לא בבחירות לכנסת. תושבות קבע, שלא כמו אזרחות, מועברת לילדי התושבים רק אם מתקיימים תנאים מסוימים, ותושבים הנישאים למי שאינם תושבי ישראל, צריכים להגיש עבורו בקשה לאיחוד משפחות.

ב. מאפייני האוכלוסייה: צעירה וענייה

המאפיין העיקרי של אוכלוסיית ירושלים המזרחית הוא גילה הצעיר: 49% מתושביה הם ילדים. בשנת 2003 היה הגיל החציוני של האוכלוסייה הערבית בירושלים 20 שנה. באותה שנה היה שיעור הילודה בקרב תושבי ירושלים המזרחית 29.3 לידות לאלף נפש.

מאפיין נוסף של ירושלים המזרחית היא היותה אחד המקומות העניים ביותר בישראל. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת 2003, 64% מהמשפחות הפלסטיניות בירושלים חיות מתחת לקו העוני לעומת 24% מהמשפחות היהודיות בירושלים. תחולת העוני בקרב האוכלוסייה הערבית בירושלים גבוהה באופן ניכר גם מתחולת העוני בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל, בה מדד העוני עומד על 48% מהמשפחות. מצבם של הילדים בנתוני העוני גרוע אף יותר: 76% מהילדים בירושלים המזרחית חיים מתחת לקו העוני לעומת 38% מהילדים היהודים. בעוד שחלקה של האוכלוסייה הפלסטינית מכלל אוכלוסיית ירושלים עומד על 33%, הרי שחלקה בקרב העניים הוא 55% ובקרב הילדים 57%. משמעות הדבר היא כי יותר מ-80,300 ילדי ירושלים המזרחית חיים בתנאי עוני מתמשכים.

ג. הזנחת הרשויות

העוני הקשה בקרב האוכלוסייה הערבית פלסטינית בירושלים המזרחית נובע מכך, שמאז 1967 מדינת ישראל לא הקצתה משאבים לתחזוק ולפיתוח האזור בהתאם לצרכים הפיזיים שלו ובהתאם לצרכי האוכלוסייה המזרח ירושלמית וגידולה הטבעי. הזנחה זו היא ביטוי למדיניות בה נוקטת ממשלת ישראל מאז 1967, שעיקרה היא השגת רוב יהודי בעיר ודחיקת תושביה הפלסטינים של העיר אל מחוצה לה. כחלק ממדיניות זו מעודדות הרשויות את הגירת התושבים הערבים פלסטינים אל מחוץ לירושלים המזרחית באמצעות אפליה מכוונת בתחומי התכנון והבנייה, מדיניות הפקעת הקרקעות, והשקעות מינימאליות בתשתיות פיזיות ובשירותים הממשלתיים והעירוניים הניתנים בירושלים המזרחית.

האפליה במדיניות התכנון, הבאה לידי ביטוי בהשהיית הכנת תכניות מתאר לאזורים הפלסטינים, הרחבת "השטחים הירוקים", הגבלה של אחוזי הבנייה במזרח העיר וכיו"ב, גורמת לתנאי מגורים ירודים בשכונות הפלסטיניות. כך, למשל, בשנת 2005 הייתה צפיפות הדיור בשכונות הערביות כמעט כפולה מאשר בשכונות היהודיות: 1.8 נפשות לחדר לעומת 1.0 נפשות לחדר בקרב האוכלוסייה היהודית. כתוצאה, פלסטינים רבים בונים, בלית ברירה, את בתיהם ללא היתר בנייה מהרשויות.

מדיניות האפליה של הרשויות הישראליות כוללת גם אפליה בהשקעות בתשתיות ובפיתוח השירותים העירונים בעיר המזרחית. המחסור החמור בשירותים ובתשתיות הניתנים בירושלים המזרחית משתרע על תחומים שונים, בהם: תשתיות הבריאות והחינוך, תשתיות המים והביוב, תשתיות הכבישים, תנאי תברואה קשים וליקויים חמורים באספקת מגוון שירותים ציבוריים, כגון שירותי תעסוקה, רווחה ושירותי דואר.

בתחום החינוך, למשל, קיימות שורה של בעיות קשות, בראשן המחסור החמור בכיתות לימוד. בשנת הלימודים 2005 עמד המחסור בכיתות לימוד במזרח ירושלים על 1,354 כיתות ובשנת 2010 צפוי לעמוד המחסור בכיתות לימוד על 1,883 כיתות. למרות פסיקת בג"צ משנת 2001, שחייבה את משרד החינוך ואת עירית ירושלים לבנות בתוך ארבע שנים 245 כיתות לימוד חדשות, והתחייבות המדינה בבג"צ במרץ 2007 לבניית 400 כיתות לימוד, נבנו עד היום רק כמה עשרות בודדות של כיתות חדשות. התוצאה היא שמדי שנה נדחים מאות רבות של ילדים המבקשים ללמוד בבתי ספר בירושלים המזרחית ושיעור הנשירה בחינוך העל יסודי במזרח ירושלים עומד על כ-50% מהתלמידים.

ד. התוצאה: חברת מצוקה

מציאות החיים בירושלים המזרחית ניתנת לתיאור כמעגל מתמשך של אפליה, עוני ומחסור. כמתואר לעיל, ההזנחה המתמשכת ואפליה בתקציבים ובשירותים מצד הרשויות, הביאו לקריסה כלכלית של חלק זה של העיר. תושבי ירושלים המזרחית נמצאים במצב של עוני קבוע, בו הם אינם יכולים לקנות את השירותים הבסיסים ביותר. הסובלים ממצב זה באופן מיוחד הן אוכלוסיות מוחלשות, כמו אוכלוסיית הזקנים, המוגבלים והילדים, שמצבן רק מתדרדר עם השנים.

מצב העוני הקבוע הביא גם לשורה של תופעות חברתיות קשות, בהן: פגיעה במערכת המשפחתית; עליית ברמת האלימות במשפחה; ירידה בתפקוד ילדי המשפחה, הבאה לידי ביטוי באחוז הנשירה הגבוה מבתי הספר ובכניסה לשוק העבודה השחור בגיל צעיר; פניה לעבריינות וסמים; בעיות בריאות ותזונה ועוד.

2. ילדים בגיל הרך בירושלים המזרחית

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מיום 31 בדצמבר 2005, מספר הילדים בירושלים המזרחית בגילאי 0-4 הוא 37,303ומספר הילדים בגילאי 3-4 מגיע לכ-14,900 ילדים.

פריסת מספר הילדים לפי שכונות (נתונים חלקים מטבלאות הלמ"ס, 2005):

גילאי 3-4	גילאי 0-4	סה"כ מס' תושבים	השכונה
207	518	5,420	העיר העתיקה – הרובע הנוצרי
97	242	2,497	העיר העתיקה – הרובע הארמני
619	1,547	10,460	עיר עתיקה – הרובע המוסלמי: דרום
628	1,570	6,549	עיר עתיקה – הרובע המוסלמי: צפון
552	1,380	9,175	עיר עתיקה – הרובע המוסלמי: שער האריות והר הבית
514	1,284	11,830	כפר עקב
1,476	3,691	24,745	בית חנינא
2,125	5,313	34,700	שועפט
726	1,816	11,909	עיסוויה
1,128	2,820	22,127	א-טור
639	1,597	7,861	ואדי ג'וז
153	382	2,768	שייח' ג'ראח
65	162	4,816	באב א-זאהרה
26	64	1,667	העיר המזרחית
161	404	4,316	עיר דוד
724	1,811	14,614	אבו תור (כולל ח'רבת בית סחור)
887	2,218	11,122	סילואן
1,278	3,195	14,841	ראס אל-עמוד (כולל ואדי קדום)
1,175	2,939	16,030	ג'בל מוכבר (כולל ערב אסואחרה ואם ליסון)
997	2,491	13,464	צור באהר (כולל אום טובא)
385	963	8,127	בית צפאפה
14,562	36,407	239,038	סה"כ

3. החינוך לגילאי 3-4 בירושלים המזרחית

נסיבות פוליטיות, תרבותיות, כלכליות וחברתיות הביאו למצב של העדר כמעט מוחלט של מסגרות חינוכיות לבני הגיל הרך בירושלים המזרחית. שלב זה שלפני בית הספר קיבל אופי מסורתי מבחינה חינוכית ותרבותית, והוא משלב בתוכו היום מספר מצומצם מאוד של ילדים.

למרות החשיבות הרבה של החינוך המוקדם והשפעתו על התפתחות הילד, הרשויות האמונות על החינוך בעיר המזרחית כמעט ואינן פועלות בתחום זה: בירושלים המזרחית פועלים היום רק שני גני קדם חובה עירוניים.

מעבר לכך, קיימים כמה עשרות בודדות של גנים פרטים. גנים אלו מופעלים על ידי גורמים פרטים, העושים זאת תמורת שכר גבוה מאוד: שכר הלימוד השנתי לילד בגילאי 0-3 מגיעה ל-1,800 דולר, ולילדים בגילאי 3-4 ל-1,400 דולר לשנה. רוב הגנים האלו נמצאים במבנים קטנים יחסית, שאינם עומדים בסטנדרטים הבטיחותיים הנדרשים, הם חסרי משחקיות חיצוניות, וסובלים מצפיפות רבה בתוך הכיתות. מצבם הרעוע של הגנים הפרטים, והעובדה כי אין כל פיקוח על עבודתם, מפחיתים מאוד את רמת הלימוד שמסגרות אלו אמורות להעניק לילדים. גורמים חינוכיים מעלים לעתים חשש כי פעילותם אף משפיעה לרעה על התפתחות הילד.

מאחר שהגנים הפרטים הקיימים אינם רשומים, קשה להגיע לנתונים ולסטטיסטיקות מדויקים באשר לכמות הגנים הקיימת ולילדים המשולבים בהם. יחד עם זאת, מבדיקתנו עולים הנתונים הבאים באשר לפריסת הגנים הפרטים והילדים שלמדו בהם בשנת 2006:

מספר הילדים המשולבים	גנים פרטיים	מספר גני קדם חובה עירונים	גילאי 3-4	השכונה
258	5	1	2,102	העיר העתיקה
47	2		514	כפר עקב
326	8		1476	בית חנינא
58	2		2125	שועפט
140	2		726	עיסוויה
425	10		1128	א-טור
48			639	ואדי ג'וז
91	3		153	שייח' ג'ראח
			65	באב א-זאהרה
			26	העיר המזרחית
			161	עיר דוד
21		1	724	אבו תור (כולל ח'רבת בית סחור)
81			887	סילואן
			1278	ראס אל-עמוד (כולל ואדי קדום)
240	6		1175	ג'בל מוכבר (כולל ערב אסואחרה ואם ליסון)
189	5		997	צור באהר (כולל אום טובא)
			385	בית צפאפה
1,924	43	2	14,562	סה"כ

4. מאפייני אוכלוסיית הילדים שאינם משולבים בחינוך לגיל הרך

להערכתנו למעלה מ-13,000 ילדים בגילאי 3-4 אינם משולבים במסגרות לגיל הרך ומשמעות הדבר היא כי הם נותרים בבית עם משפחותיהם. לפי נתוני העוני שהוצגו לעיל, הרוב המכריע של ילדים אלה הוא ממשפחות החיות מתחת לקו העוני: לפי נתוני שנת 2004, 64% מהמשפחות בירושלים המזרחית וכ-76% מהילדים באזור חיים מתחת לקו העוני.

לשכות הרווחה בירושלים המזרחית מטפלות כיום ב-1664 ילדים בגילאי 3-4, שרובם המכריע אינם משולבים באף מסגרת חינוכית. מתוכם:

• כ-800 ילדים מוגדרים כילדים בסיכון על רקע בעיות בתפקוד ההורים ובעיות במשפחה
• כ-200 מוגדרים כילדים בסיכון על רקע בעיות בריאותיות ומוגבלות פיזית ושכלית במשפחה
• כ-200 מוגדרים כילדים בסיכון על רקע אלימות במשפחה
• כ-1200 מוגדרים כילדים בסיכון על רקע בעיות הנובעות ממצב כלכלי קשה ועוני.

חשוב לציין שחלק מהילדים סובלים יותר מבעיה אחת.

על פי הערכת שירותי הרווחה כל הילדים שמוגדרים כילדים בסיכון זקוקים למסגרת יומיות. כיום רק חלק קטן מהם, כ-80 ילדים, משולבים במסגרות החינוכיות הבאות: מעון יום רב תכליתי, מועדונית ביתית ומועדונית לגיל הרך שממומנות ע"י אגף הרווחה בעיריית ירושלים .

התוצאה היא שבהעדר מסגרות מתאימות, רוב הילדים בגילאי 3-4 נאלצים להישאר בביתם בתנאי מצוקה קשים ביותר. הדבר משפיע כמובן לרעה על התפתחותם.

5. תפקידו המכריע של החינוך לגיל הרך בהתפתחות הילד

בשורה ארוכה של מחקרים מעשרות השנים האחרונות העלו מדעי ההתפתחות את החשיבות העליונה של סביבה המעודדת לימוד להתפתחות התקינה של הילד. פרופ` זאב צ`רלס גרינבאום, מומחה לפסיכולוגיה חברתית והתפתחותית באוניברסיטה העברית בירושלים, עומד על כמה מהממצאים המצביעים על חשיבות החינוך לגיל הרך:

• ישנו קשר הדוק בין מעמד החינוכי-חברתי-כלכלי של משפחת הילד לבין התפתחות השכלית של הילד והישגיו בבית הספר. על כן, רוב הילדים הגדלים בעוני אינם מגיעים לאותה רמת הישגים כמו ילדים הגדלים במעמד החברתי הגבוה יותר.
• ללימוד בגן לפני התחלת הלימודים בבית הספר יש השפעה ברורה על ההישגים בבית הספר ועל היכולת השכלית של הילד.
• ניתן, לפחות באופן חלקי, להתגבר על הסיכון להתפתחות הילד שבגידול הילד בסביבה של עוני באמצעות אספקת מסגרות לימוד מהנות, גן או מעון-יום.
• התמורה להשקעה בגיל הרך היא פי שמונה לעומת התמורה להשקעה בגיל מבוגר יותר.
• קיים קשר בין מידת החשיפה של הילד לחוויות לימוד, כולל יחסי גומלין עם אחרים והזדמנות לשחק עם חפצים שונים, לבין התפתחות המוח.
• חלק ניכר מן הילדים בגנים ומעונות מפיקים תועלת חברתית, מכך שהם לומדים לנהל משחק ויחסי אנוש תקינים עם ילדים אחרים.

מן האמור לעיל ברור, כי ישנם יתרונות ברורים להקניית לימודי גן לילדים בגיל הרך, כאשר הגן מנוהל ע"י גננות המוסמכות לכך, ובמיוחד אם יש מעורבות של הורים במתרחש בגן. על כן, מדובר כיום במדעי התפתחות על חובתה מוסרית של החברה לספק את ההזדמנות החיונית ללימוד בגיל הרך לכל ילד.

6. החלת חוק חינוך חובה חינם

התיקון לחוק לימוד חובה, תש"ט-1949, שהתקבל בשנת 1984 הרחיב את לימוד החובה חינם לגילאי 3-4 בכל הארץ, אולם בפועל לא מומש. בשנת 1999 הוחלט להתחיל ולהחיל את החוק באופן הדרגתי, תוך 10 שנים, על כלל האוכלוסייה. מימוש החוק נעשה באמצעות צווים שמוציא שר החינוך, לאחר התייעצות עם ועדת החינוך של הכנסת.

עד היום הוציא שר החינוך שני צווים:

• צו לימוד חובה (החלה בגני ילדים), התשנ"ט-1999
• צו לימוד חובה (החלה בגני ילדים), התשס"א-2001

בצווים אלה הורה השר על החלת לימוד החובה לגילאי 3-4 ברשויות מקומיות מסוימות.

בדיונים בפני ועדת החינוך של הכנסת, הסבירו שר החינוך ואנשי משרד החינוך כי הכללת היישובים והשכונות בצווים נעשית לפי אמות מידה חברתיות-כלכליות, ע"פ שיטת האשכולות שקבעה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. לפי שיטה זו, אפיינה ב-1995 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את השכונות ברשויות המקומיות באשכולות לפי הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה בכל שכונה. הדרוג שניתן לשכונות הוא של אשכולות מ-1 עד 20, כאשר ככל שהדרוג האשכול גבוה יותר, כך הוא מצביע על מצב חברתי-כלכלי טוב יותר של תושבי השכונה.

החלה בירושלים

צו לימוד חובה (החלה בגני ילדים), התשנ"ט-1999, החיל את החוק במקומות הבאים בירושלים:

אשכול לפי נתוני הלמ"ס לשנת 95'	אזור
8, 10	עיר גנים
11	קריית מנחם (למעט רחובות בעיר גנים א')
9, 10	קטמון ח-ט
7	פאג"י (סנהדריה)
13	אולסוונגר (רחוב בקריית יובל)
13	ברזיל (רחוב בקריית יובל)
13	אריה קלנר (רחוב בקריית יובל)
8	שכונת פת
7	בית צפפא
12, 15	שיכוני תלפיות
4	גבעת המטוס

מהטבלה עולה כי החלת חוק חינוך חינם לגילאי 3-4 בירושלים לא כללה את השכונות של ירושלים המזרחית, אף על פי שהן נמצאות במקום נמוך מאוד בדירוג אשכולות החברתיים-כלכלים: כל שכונות ירושלים המזרחית מדורגות בין אשכולות 2 ל-8 בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

7. עלות החלת החוק על גילאי 3-4 בירושלים המזרחית

נתוני משרד החינוך ועיריית ירושלים בעניין עלות ההקמה וההפעלה של גני ילדים, מביאים לתחשיב הבא:

א. עלות הפעלת גן ילדים טרם חובה

תחשיב משרד החינוך לרשויות המקומיות, הכלולות בצו חוק חינוך חובה חינם, בעניין עלות גן ילדים טרום חובה:

109,834.87	משרת גננת + 17.85% (בגין יום ו')
83,680.48	משרת עוזרת לגננת (משרה מלאה)
15,740.08	הוצאות שאינן שכר
209,225.43	סה"כ עלות לילד במחיר 1/2006 לפי 31 ילדים בכיתה
675.02	עלות מלאה (של הילד בחודש)
607.51	מזה השתתפות משרד החינוך 90% (בעלות המלאה של הילד)

הנתונים שהתקבלו ממנח"י בעניין זה לקוחים מתוך דו"ח על גני הילדים של משרד החינוך, ע"מ 29 (http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/D92DB7F4-8636-4572-8F1F-14DB1AA67F7A/22631/HISTTATFUT2006Mis4.pdf)

ב. שכר דירה

מאגף מבנים בעיריית ירושלים נמסרה הערכה כדלקמן:
א. עלות מבנה בשטח של 100-120 מטר מרובע, הדרוש להפעלת גן טרום חובה, היא כ-12,000$ עד 13,000$ לשנה (לפי שער ה-$ ביום התשלום בפועל כולל מע"מ).
ב. מכאן שעלות מטר מרובע אחד לפי עלות רגילה במזרח ירושלים היא בממוצע 9$ לחודש. שטח גן אחד הינו 100-120 מטר מרובע (עבור 30 ילדים, כולל מקום לכיתה, למטבח, ומקום למשחקיות).

ג. עלות הצטיידות ראשונית חד פעמית

עפ"י הערכת מחלקת חינוך בעיריית ירושלים, עלות הצטיידות ראשונית של גן ילדים:
א. ציוד בתוך הגן, כולל מחשב – 25,000 ש"ח
ב. מתקני חצר כולל תשתיות – 22,000 ש"ח
ג. סה"כ – 47,000 ש"ח

ד. חישוב כולל

1. חישוב עלויות לכל גן:
109,834.87 (משרת הגננת)
+ 83,680.48 (משרת עוזרת הגננת)
+ 15,740.08 (הוצאות שאינן שכר)
+ 209,225.43 (עלות 31 ילד)
+ 50,400 (שכר דירה מינימאלי לפי 12,000$ X 4.2 ש"ח)
=====================
סה"כ 259,255.43 ש"ח – עלות גן לשנה

2. סה"כ גנים נדרשים: 13,000 ילדים ללא מסגרת : 31 ילד בכל גן = 420 גנים

3. עלות כוללת לשנה לכלל הגנים: 420 גנים X 260,000 ש"ח = 109,200,000 ש"ח

4. עלות הצטיידות ראשונית וחד פעמית: 47,000 ש"ח X 420 = 19,740,000 ש"ח

8. סיכום

מהנתונים שהוצגו לעיל עולה, כי ירושלים המזרחית היא כיום אחד האזורים המוזנחים והדלים בארץ, בו חיה אוכלוסייה מוחלשת וענייה במיוחד. כמחצית מאוכלוסיה זו מורכבת מילדים, בהם כ-15,000 ילדים בגילאי 3-4. כתשעים אחוזים מילדים אלה אינם משולבים באף מסגרת חינוכית והם מהווים נטל כבד על משפחותיהם ועל החברה בירושלים המזרחית.

רשויות הרווחה מגדירות 1,664 ילדים בגילאי 3-4 כילדים בסיכון הזקוקים למסגרת יומית. למרות זאת, רק 80 מהם מקבלים מסגרת זו בפועל. בהתחשב בחשיבות הקריטית של החינוך לגיל הרך לילדים הגדלים בסביבת עוני, ובמיוחד לילדים הגדלים על רקע בעיות משפחתיות וחברתיות קשות, ברור הצורך הדחוף בהקמת מסגרות חינוכיות לגילאים אלה בירושלים המזרחית.

לאור המחסור האדיר בגני קדם חובה לגיל הרך בירושלים המזרחית והצורך הזועק למסגרות אלה, מתכבדים חברי הקואליציה לפנות בדרישה להחלת חוק חינוך חובה חינם לילדים בגילאי 3-4 בירושלים המזרחית כבר בשנת התקציב הבאה.

מקורות

• תמצית מחקר "תקציבי החינוך לגיל הרך במגזר הערבי (גני טרום חובה, גילאי 3 ו-4)", הפורום להסכמה אזרחית, נובמבר 2005
• דו"ח "החינוך במזרח ירושלים", מרכז המחקר של הכנסת, אוקטובר 2006
• דו"ח "מחסור ומחסום", עיר עמים, אוקטובר 2005
• "מערכת החינוך בעיר שחוברה לה יחדיו" מאת ד"ר נורה רש, עיר עמים, מאי 2006
• מחלקת רישום ילדים לגנים, מנח"י ירושלים, נובמבר 2006
• נתוני האוכלוסייה במזרח ירושלים, מחלקת תכנון, אגף הרווחה, עיריית ירושלים 2004
• השנתון הסטטיסטי לירושלים
• נתוני מזרח ירושלים לשנים 2003-2006, מרכז ירושלים לחקר ישראל
• חוק לימוד חובה, תש"ט-1949
• צו לימוד חובה (החלה בגני ילדים), התשנ"ט-1999
• צו לימוד חובה (החלה בגני ילדים), התשס"א-2001*** אתר האינטרנט של ארגון "בצלם"