אילוסטרציה. cc-NC-SA-by: Yoav Lermanהקואליציה לדיור בר-השגה הגישה אתמול (20.8.11) לועדת טרכטנברג את הצעותיה לקידום מדיניות דיור חברתית בישראל. המטרה: מימוש הזכות הבסיסית לדיור נאות. האמצעים: חתירה לתמהיל חברתי בכל שכונה וקביעת יעדים מדידים להשגת השינוי במדיניות הדיור.
הזכות לדיור הינה אחת מהזכויות החברתיות הבסיסיות ביותר, וככזו היא מוזכרת באמנה הבינלאומיות של האו"ם בדבר זכויות האדם משנת 1948, וכן באמנה הבינלאומית לזכויות חברתיות וכלכליות משנת 1966 – על שתיהן חתומה ישראל. כפי שהגדיר האו"ם, מימוש הזכות לדיור נאות כוללת מספר אספקטים להתייחסות: דיור בר השגה, שוויון בדיור ונגישות לכל קבוצות האוכלוסייה, תנאי פרטיות ומרחב מחיה הולמים, הזכות לביטחון משפטי בכל חזקת מגורים, נגישות לשירותים, בחירה חופשית של מקום המגורים, והזכות לדיור שתאפשר לאדם לקיים את תרבותו ולבטאה.
הקואליציה לדיור בר השגה קוראת לממשלה לשנות את התפיסה הרווחת היום לגבי מדיניות הדיור בישראל, לפיה כוחות השוק הם אלה שיסדירו את צרכי הדיור ואילו המדינה מתמקדת באוכלוסיות קצה בלבד, ובמקומה לאמץ ערכים בסיסיים של שוויון הזדמנויות וצמצום פערים חברתיים ולחתור למדיניות של תמהיל חברתי. אלה מחייבים חשיבה אחרת וחזון אחר.
לדברי עו"ד גיל גן-מור, ראש תחום הזכות לדיור באגודה לזכויות האזרח וחבר הקואליציה לדיור בר השגה, "על המדינה מוטלת החובה שלא לפגוע בזכות לדיור שלא לצורך ויתרה מכך, לנקוט בצעדים חיוביים למימושה המלא. באמצעות כלי מדיניות שונים ניתן לקדם מדיניות של דיור מכיל, שחותרת לכך שהשכונות והערים תהינה פתוחות ונגישות לאוכלוסיות ממגוון רקעים, שיהיו בהן דירות בגדלים שונים- לבעלות ולשכירות- במחירי השוק, וכן דיור בר השגה שמחירו נגזר כאחוז סביר מהכנסת הזכאים."
להלן הנקודות המרכזיות שהדגישה הקואליציה לדיור בר-השגה בפנייתה לועדת טרכטנברג:
קביעת יעדים מדידים להשגת השינוי במדיניות הדיור
- בתוך X שנים תצמצם המדינה משמעותית את מספר האנשים שאינם גרים בדיור כלשהו ואת מספר משקי הבית המוציאים מעל 30 אחוז מהכנסתם – הרף המקובל לדיור בר השגה.
- בתוך X שנים תצמצם המדינה משמעותית את מספר המשפחות הגרות בתנאי צפיפות או בדיור זמני, מסוכן או בלתי מוסדר.
- בתוך X שנים תדאג המדינה להבטיח כי במרבית בנייני המגורים, ובכל שכונה ועיר יהיה תמהיל של דירות, בגדלים שונים, במחירים שונים, דיור במחיר השוק ודיור שמחירו זול ממחירי השוק ומטרתו לדאוג לשילוב של אוכלוסיות יעד ומניעת ריכוזן בשכונות עוני.
- בתוך X שנים תבטיח המדינה כי בכל ישוב קיים שאין לו תוכנית מתאר, או שהבניה בו אינה מוסדרת, שלא בצדק, יהיו תוכניות בנייה הולמות.
כלי מדיניות אפשריים לתכנון ולבנייה של שכונות מגורים חדשות
- הטמעת שיקולים חברתיים בהליכי תכנון
- הוראות לדיור מכיל בבניה חדשה
- שינוי שיטת המכרזים בשיווק מקרקעי מדינה
- עידוד בניית דיור להשכרה
- הנמכת דרישות תכנוניות המייקרות את הדיור (כמו תקני חנייה ושימור)
כלי מדיניות אפשריים לגבי שכונות קיימות
- התחדשות עירונית
- פיקוח על מחירי שכירות
- שימוש בנכסים קיימים לצורך דיור בר השגה
כלי מדיניות אפשריים של סיוע ממשלתי ישיר
אנו מציעים לוועדה לבחון מחדש את תפקידו של משרד הבינוי והשיכון הן כיוזם והן כרגולטור, ואת תפקידו בסיוע לאוכלוסיות הזקוקות לכך. כמו כן, אנו סבורים כי ראוי לעגן את מדיניות הסיוע בחקיקה ראשית ולהפסיק את השימוש בנהלים פנימיים ששינויים אינו שקוף, ואשר קל מאוד לקצץ את תקציבם בלי פיקוח ציבורי של הכנסת.
- דיור ציבורי
אנו מציעים לוועדה לבחון את מצב הדיור הציבורי וייעודו ולחתור להגדלת המאגר, תוך שילובו בשכונות רגילות.
- סיוע לרכישת דירה
על הוועדה לבחון כיצד חוזרת המדינה לסייע לתושבי המדינה לרכוש דירה, ולפרוש רשתות ביטחון למי שנקלע לקשיים בתשלומי המשכנתא.
- סיוע לשכירת דירה
אנו מציעים לוועדה לבחון לעומק את כלי המדיניות הזה במטרה לייעל אותו ולהשתמש בו ככלי לשילוב. כך למשל, ראוי לקבוע כי הזכאי ישלם לא יותר משלושים אחוז משכר הדירה, וכי השאר ישולם על ידי המדינה כנהוג ברוב מדינות ה-OECD.
למסמך המלא שהגישה הקואליציה לועדת טרכטנברג
