by: Irene Fertikשירות בסיסי לאם ולילד המוענק בטיפות חלב נמנע ממרבית התינוקות במזרח ירושלים, בשל מחסור במרפאות וריחוקן של אלה הקיימות ממקומות המגורים של התושבים.
על אף שהפלסטינים מהווים 37% מתושבי העיר, מתוך 34 תחנות טיפת חלב הפועלות בירושלים רק שבע ממוקמות בשכונות הפלסטיניות, ושלוש בקו התפר בין שכונות ערביות ליהודיות. רק כמחצית מאוכלוסיית התינוקות והפעוטות (גילאי 6-0) הפלסטינים בירושלים מצויים בטיפול תחנות טיפת החלב של העירייה. לעומתם, קרוב ל-100% מהתינוקות והפעוטות היהודים בעיר מקבלים שירות בתחנות טיפת החלב. המחסור החמור בטיפות חלב מהווה פגיעה חריפה בזכות לבריאות ולשלמות הגוף של תושבי העיר המזרחית.
חשיבות התחנות לבריאות המשפחה הן לילדים והן להורים היא כיום דבר מוסכם ומובן מאליו. התחנות מהוות גורם חיוני ביותר במעקב ובטיפול בהתפתחות פעוטות ובמצבם הבריאותי. מעקב זה מאפשר לאתר בעיות שונות, כגון: ליקויים בשפה, פיגור שכלי, ליקויים בריאותיים והתפתחותיים של הילדים ועוד, ולטפל בהן בשלב מוקדם, ובכך לשפר את מידת האפקטיביות של הטיפול. משום כך, העדרן של התחנות ומחסור בשירותים בתחום זה הם בעלי השלכות קשות ומרחיקות לכת מבחינת הילדים והאוכלוסייה בכללותה. הדברים מקבלים משנה תוקף על רקע העובדה כי 76% מהפלסטינים בירושלים המזרחית חיים מתחת לקוו העוני.
בשנת 2001, בעקבות עתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח בעניין המחסור בטיפות חלב בירושלים המזרחית, הצהירה עיריית ירושלים בפני בית המשפט העליון על נכונותה לפתוח טיפות חלב במקום שתהיה בו פנייה מטעם התושבים.
בעקבות עבודה מרובה של האגודה לזכויות האזרח והמרכז הבין תרבותי ותושבי שכונות סילואן, שנמשכה כשנתיים וחצי, נפתחה באוגוסט 2011 תחנת טיפת חלב בסילואן. בהמשך לכך דרשה האגודה לפתוח תחנות נוספות, ולאחר תכתובת מול עיריית ירושלים ומשרד הבריאות הובטח לבסוף לפתוח עוד שתי תחנות לבריאות המשפחה בירושלים המזרחית במהלך 2013-2012. תחנה חדשה נפתחה בצור באהר במהלך 2014, ותחנה נוספת נפתחה בבית חנינא ב-2015. למרות ההתקדמות, עדיין אין בכך כדי למלא את הצורך הקיים בשטח, והאגודה מבקשת מהעירייה לממש את הבטחתה לפתוח תחנה נוספת בשכונות מחנה הפליטים שועפט מעבר לחומה.
על כן שבנו ופנינו למשרד הבריאות ולעיריית ירושלים, וביקשנו להחיש את הצעדים לפתיחת התחנה. כן הדגשנו כי קיים צורך אקוטי בתחנת טיפת חלב באזור מחנה הפליטים שועפאט, שבו מתגוררים לכל הפחות כ-80,000 תושבים. כיום, אמהות עם פעוטות המתגוררות באזור נאלצות לעבור מחסום בכדי להגיע למרפאות בשכונות בצד השני של החומה.
מעבר לדרישות אקוטיות אלה, בדיקתנו העלתה תמונה מדאיגה ביותר: אף לא אחת מהתחנות בירושלים עומדת בתקן הקבוע בחוזר מנכ"ל מס' 12/07 של משרד הבריאות: "סטנדרט (תקן) להפעלת השירות המונע לפרט בטיפות החלב". כך למשל, בתחנת צור באהר, אחות מטפלת ב-943 פעוטות וב-177 תינוקות, כאשר התקן הוא 375 פעוטות ו-100 תינוקות לאחות. בתחנת א-טור אחות מטפלת ב-603 פעוטות וב-126 תינוקות. מדובר בשתי דוגמאות אקראיות, אך המספרים דומים ולעתים חמורים יותר בכל התחנות בירושלים.
פניית האגודה למשרד הבריאות ולעיריית ירושלים, יוני 2017
תשובת עיריית ירושלים, אוגוסט 2016
פניית האגודה לעיריית ירושלים, אוגוסט 2016
תשובת משרד הבריאות, יוני 2016
פניית האגודה למנכ"ל משרד הבריאות, יוני 2016
תשובת העיריה, דצמבר 2015
פניית האגודה לעיריית ירושלים, דצמבר 2015
עדכון מעיריית ירושלים, נובמבר 2014
פניית האגודה לוועדה לביקורת המדינה, יולי 2014
תשובת מנכ"ל משרד הבריאות, יוני 2013
בקשה לעמוד בהתחייבויות ובהבטחות, יוני 2013
תשובת עיריית ירושלים, פברואר 2013
תשובת מנכ"ל משרד הבריאות, ינואר 2013
פניית האגודה לראש העירייה ולמנכ"ל משרד הבריאות, דצמבר 2012
פניית מנכ"ל עיריית ירושלים למשרד הבריאות, מרץ 2012
פניית האגודה לראש העירייה ולמנכ"ל משרד הבריאות, מרץ 2012
עדכון מטעם העיריה, פברואר 2012
פניית האגודה לראש עיריית ירושלים, נובמבר 2011
פניית האגודה לראש עיריית ירושלים ולמנכ"ל משרד הבריאות, יולי 2011
פניית האגודה לראש עיריית ירושלים, אוקטובר 2010
פניית האגודה לראש עיריית ירושלים, דצמבר 2009
עתירת האגודה בדרישה להקים תחנות טיפת חלב נוספות בירושלים המזרחית, 2001
