לכבוד
פרופ` דניאל פרידמן
שר המשפטים
רח` צלאח א-דין 29
ירושלים
א` נ`,
הנדון: הצעת חוק לביטול פסילת חוקים
שמענו בדאגה רבה על כוונתך ליזום הצעת חוק, לפיה הכנסת תהיה מוסמכת לאשרר חוק, שבית המשפט העליון קבע שאינו חוקתי בהיותו סותר את חוקי היסוד בדבר זכויות האדם.
סמכותם של בתי המשפט לקבוע, כי חוק בטל בהיותו סותר את חוקי היסוד בדבר זכויות האדם, היא סמכות שאין ערוך לחשיבותה במתן הגנה חוקתית משמעותית לזכויות האדם בישראל. מאז נחקקו חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק בשנת 1992, זכו זכויות האדם המעוגנות בחוקי יסוד אלה להגנה חוקתית על חוקית, ולראשונה הושמו גבולות חשובים לכוחן של הממשלה והכנסת לפגוע בזכויות האדם.
ב-15 השנים האחרונות גילה בית המשפט זהירות מופלגת (לעיתים מופלגת מדי) בבואו לדון בטענות, כי חוקים מסויימים אינם חוקתיים. רק בחמישה מקרים נקבע, כי סעיפי חוק מסויימים סותרים את חוקי היסוד – במרבית המקרים דובר בסעיף חוק בודד.
לא זו אף זו – במקרים אחדים השעה בית המשפט העליון את תוקף ההכרזה על בטלות החוק לתקופה לא קצרה, כדי לתת לכנסת שהות לתקן את החוק, כדי שיעלה בקנה אחד עם ההוראות החוקתיות. בשנים האחרונות אף הרחיב בית המשפט העליון את השימוש בהשעיית תוקף הבטלות למקרים של חקיקת משנה ואף למקרים של מדיניות ממשלתית. כמו כן נעתר בית המשפט שוב ושוב לבקשות להאריך את ההשעיה.
המצב בקנדה שונה לא במעט ממה שהוצג בתקשורת. הצ`רטר הקנדי אכן כולל סעיף, המאפשר לפרלמנט לקבוע, כי חוק מסוים יהיה בתוקף למרות שהוא סותר את הצ`רטר. אך ראשית, קביעה שכזו צריכה להיעשות בחקיקה ולא בהחלטה סתם; שנית, היא בתוקף ל-5 שנים בלבד, תקופה הניתנת להארכה; שלישית, היא מתייחסת רק לחלק מזכויות היסוד, בעוד שזכויות לא מעטות משוריינות, ולא ניתן לפגוע בהן כלל. למיטב ידיעתנו, הפרלמנט הקנדי (להבדיל מבתי המחוקקים בפרובינציות) מעולם לא עשה שימוש בסמכות זו. סעיף זה היה פרי של פשרה בעת הדיונים המכינים לחוקה. כיום רווחת ההכרה בקנדה, כי רבה סכנתו של סעיף זה, ולא ראוי לעשות בו שימוש. יתרה מזו, הסכנה מקיום הסעיף בהקשר הקנדי פחותה לנוכח קיומה של תרבות דמוקרטית מושרשת, שבה המבנה החוקתי הפך לאבן יסוד וההגנה על זכויות האדם זוכה לתמיכה מוסרית ופוליטית רחבה. לרוע המזל ישראל אינה נושאת את אותם נוגדנים ערכיים ותרבותיים.
ההצעה, שאתה מבקש לעגן בחקיקה, תעשה את החלטות בית המשפט העליון פלסתר, ותרוקן מתוכן את ההגנה החוקתית החלקית, שמוקנית כיום לזכויות האדם בישראל. תוצאה קשה זו עלולה אף להחמיר בעתיד לנוכח אתגרים חדשים ובלתי צפויים, שעלולים לאיים על זכויות האדם ועל חוסנה של הדמוקרטיה הישראלית.
הביקורת הרבה, שנמתחה בכנסת על סמכות בתי המשפט לבחון את חוקתיותם של חוקים, מקורה בחוסר הבנה בסיסי של חשיבותה ותפקידה של חוקה במשטר דמוקרטי. החוקה, שתפקידה להגן על זכויות האדם מפני כוחו של הרוב, חייבת להיות משוריינת מפני רוב מקרי ורוחות השעה החולפות בבית המחוקקים. התפקיד המסורתי של בתי המשפט, ובראשם בית המשפט העליון, הוא להגן על החוקה ועל הערכים והזכויות המעוגנים בה מפני עריצות הרוב.
לאור הלך הרוחות בכנסת מתעורר חשש כבד, כי הכנסת תנצל את הסמכות החדשה באופן סיטוני כדי לבטל כל החלטה של בית המשפט העליון, בה ייקבע, שחוק מסוים פוגע שלא כדין בזכויות האדם, המעוגנות בחוקי היסוד. חשש זה מתחזק שבעתיים לאור המצב הביטחוני והמדיני המורכב, בו נמצאת מדינת ישראל. ההיסטוריה האנושית מלמדת, כי פרלמנטים נוטים לפגוע בזכויות האדם בעיתות של משבר, ודווקא בנסיבות שכאלה חשוב לשמור על כוחה המאזן והבולם של הרשות השופטת.
מעבר לחומרה היתרה שבהצעה גופה, המסר שמשודר ממנה מצטרף לקולות הרבים, שמבקשים להחליש את כוחה של מערכת המשפט, לה תפקיד מרכזי בהגנה על זכויות האדם. אל תיתן ידך לפגיעה אנושה בהגנה על זכויות האדם בישראל.
בכבוד רב,
דן יקיר, עו"ד
