האגודה לזכויות האזרח פנתה בימים האחרונים אל שר הבינוי והשיכון, מאיר שטרית, במחאה על תכניתו, כפי שפורסמה בתקשורת, לפיה בכוונתו לאמץ תכנית של "פינוי-פיצוי", שמטרתה לעודד בדואים לעבור מכפרים בלתי-מוכרים לעיירות הקבע, באמצעות הגדלת הפיצויים, אך מי שלא יסכים לקבל את הפיצוי ייאלץ להתפנות בכוח. כן מחתה האגודה על החלטתו של השר לדחות הצעה להליך של גישור בין המדינה לבדואים, הצעה שהשר שטרית עצמו קידם בעבר.
עו"ד באנה שגרי-בדארנה מהאגודה לזכויות האזרח, שכתבה את הפנייה, מציינת במכתבה לשר, כי כ-80 אלף בדואים מתגוררים בכפרים בלתי מוכרים וביישובים הנמצאים בהליכי הסדרה תכנונית. רובם המכריע של כפרים אלה היה קיים לפני הקמתה של מדינת ישראל, וחלקם הוקם בשנות החמישים, בעקבות העברה יזומה של אוכלוסייה בדואית, בידי רשויות המדינה, מאדמותיה ההסטוריות אל שטח מצומצם בין באר שבע, ירוחם, דימונה וערד. בעקבות עתירה של האגודה לזכויות האזרח, הכירה המדינה בהפליה בתכנון נגד האוכלוסייה הבדואית בנגב. אולם במקום לקדם תכנית, שתוביל לתכנון שוויוני ולחלוקה צודקת של משאבי הקרקע בנגב, תוך התחשבות בזכויות הקניין של המיעוט הילידי הבדואי, מציעה הממשלה תכניות מפלות, תוך עקירת כפרים שלמים ויישובם מחדש של תושביהם, באופן שאינו עולה בקנה אחד עם רצונם ועם אורח חייהם הקהילתי. פינויה של האוכלוסייה הילידית, מציינת עוד עו"ד שגרי-בדארנה, עומד בסתירה להתחייבויותיה של המדינה באמנות בינלאומיות, שהיא עצמה אישררה, ובראשן האמנה בדבר ביעור כל צורות האפליה הגזעית, האוסרת על פינוייה מאדמותיה ההסטוריות מבלי לקבל מראש את הסכמתם המודעת והחופשית של התושבים, ואף מחייבת לנקוט צעדים להחזרתם לטריטוריות שנעקרו מהן. פינוייה של האוכלוסייה הבדואית מהכפרים הבלתי-מוכרים וריכוזה בעיירות תהווה החרפת האפלייה הקשה בתכנון ובהקצאת משאבי קרקע, שהבדואים סובלים ממנה.
עו"ד שגרי-בדארנה מציינת עוד במכתבה לשר, כי הפרסומים האחרונים על אודות הכוונה לבצע פינוי בכוח של תושבי הכפרים, שלא יסכימו לקבל פיצוי ולעבור ליישובי הקבע, אף סותרים את הצהרותיו של השר שטרית בוועדת הפנים של הכנסת בחודש שעבר, בהם הוא הדגיש את כוונתו לפתור את המחלוקת בדבר הבעלות על קרקעות בנגב בדרך של הידברות עם נציגי האוכלוסייה הבדואית. האגודה לזכויות האזרח קוראת לשר שטרית ולממשלה כולה לפעול לפתרון מצוקתם של תושבי הכפרים הבלתי מוכרים באמצעות פתרון מערכתי כולל, המבוסס על תפיסה שוויונית, שמבקשת לאפשר לאוכלוסייה להנות מזכויות יסוד, המובטחות ליתר אזרחי המדינה. מן הראוי, נאמר במכתב, שפתרון זה יכיר תכנונית ומוניציפלית בכפרים אלה, תוך הקצבת תקציבים הולמים להקמת תשתיות ולסגירת פער ואפליה בני קרוב ל-60 שנה. רק תכנון משתף, המבוסס על כבוד הדדי וגישה שוויונית, עשוי להניב תכניות משולבות ומקיפות לקידום זכויות האוכלוסייה הערבית-הבדואית בנגב ולקידום רווחתם של כל תושבי הנגב ואזרחי ישראל כולם, נאמר במכתב לשר. לאור דברים אלה, מבקשת האגודה מהשר שטרית לשוב ולצדד בהצעה המבקשת לפתוח הליך גישור בין המדינה לאזרחיה בסוגיית המחלוקת סביב הבעלות על קרקעות בנגב. האגודה מציעה לשר לסייע ולשתף פעולה בכל דרך, אשר תיתן מענה למצוקותיה של האוכלוסייה הבדואית.