14 בינואר 2007
לכבוד
תא"ל אביחי מנדלבליט
הפרקליט הצבאי הראשי
שלום רב,
הנדון: בקשה לפתיחה בחקירה – מתן הוראות בחריגה מסמכות – רחוב השוהדא
1. הננו פונים אליך בבקשה להורות על פתיחתה של חקירה נגד האחראים לנתינתן של הוראות בלתי-חוקיות, על-פיהן נאסרה כליל, במהלך 6 השנים האחרונות (!) תנועתם הרגלית של פלסטינים ברחוב השוהדא בחברון. ענייננו בהוראות, אשר הביאו באופן ישיר לפגיעות אנושות בזכויות האדם של אלפים רבים של בני אדם.
2. על פי המידע שבידנו, מזה כ-6 שנים שכוחות הביטחון, המוצבים בעיר חברון, מונעים מפלסטינים לנוע באופן רגלי בחלקים ניכרים מרחוב השוהדא. מניעות תנועה ואיסורי תנועה אלה, שהוטלו על כלל האוכלוסייה הפלסטינית, נאכפו על-ידי חיילי צה"ל אשר שירתו בעיר במהלך כל התקופות.
3. מכלול העובדות, ובכללן עדויות חיילים ששירתו בעיר חברון, מצביע על כך – שאלו הן ההוראות, אשר ניתנו על-ידי מפקדי חטיבת חברון ו/או מפקדת החטיבה:
ראשית העובדה, שמדובר בהוראות, שניתנו ועל-פיהן פעלו כל היחידות, שהוצבו בחברון במהלך 6 השנים האחרונות. משמעות הדבר היא, שכל יחידה חדשה שהגיעה לעיר קיבלה מחדש את ההוראה בדבר איסור תנועתם של פלסטינים ברחוב.
שנית עדויותיהם של חיילים, אשר שירתו בעיר חברון בתקופות שונות, מהן עולה, כי אלו הן ההוראות שניתנו להם (ברשותנו מספר עדויות חיילים, לרבות חומרי וידאו).
4. כאמור, מניעת תנועתם של פלסטינים ברחוב השוהדא, שהינו רחוב מרכזי בעיר חברון, הביאה לפגיעות אנושות באוכלוסייה הפלסטינית המקומית. על קצה המזלג נציין, כי בעקבות איסורי תנועה אלה שובשו באופן קשה יכולת התנועה וחופש התנועה של תושבי העיר. תחת הליכה של דקות ספורות נדרשו תושבים לבצע הקפות עצומות של כל מרכז העיר. זאת ועוד, תושבים, המתגוררים לאורך הרחוב, נאלצו (ועדיין נאלצים) להיכנס לבתיהם דרך בתי שכנים, ולעיתים תוך טיפוס על גגות, סולמות ומרפסות. כך, למשל, גב` זהירה רגב נאגי קפישה, המתגוררת מזה 13 שנים ברחוב השוהדא, נאלצת להיכנס לביתה דרך הגגות והמרפסות של שכניה עקב חסימת הכניסה הראשית לביתה, הנמצאת ברחוב השוהדא, על ידי צה"ל. גב` קפישה היא אשה חולה מאד, הזקוקה לטיפולים רפואיים באופן כמעט יומיומי. דרכה למרכז הרפואי, שבעבר הייתה לוקחת כרבע שעה, התארכה לשעה וחצי בשל איסור התנועה.
5. נוכח הדברים הללו פנינו ביום 19.11.2006 ללשכת היועץ המשפטי לאיו"ש, בדרישה להורות על ביטולן של ההוראות.
העתק מפנייתנו ללשכת יועמ"ש איו"ש מצורף ומסומן א`.
6. בתשובה התקבל מכתבו של סרן הראל וינברג מלשכת היועץ המשפטי, מיום 25.12.2006. במכתב נמסר כי:
"מבדיקה שנערכה על ידי חטמ"ר יהודה נמצא כי אכן, בשגגה, לא התאפשרה תנועתם הרגלית של פלסטינים על ציר השוהדא, מערבית מכיכר גרוס. בימים אלו, ניתנה הנחייה חדשה על ידי גורמי החטיבה, המאפשרות תנועה כאמור, בכפוף, כמובן, לבידוק ביטחוני".
סעיף 4 למכתב.
העתק מתשובת לשכת יועמ"ש איו"ש מצורף ומסומן ב`.
הנה כי כן, מתשובת גורמי הצבא עולה, כי אכן הוראות בלתי-חוקיות כאמור ניתנו גם ניתנו, וכי רק בימים אלה, 6 שנים לאחר נתינתן, הן אמורות להיות מבוטלות. לא למותר להדגיש, שמתן הוראות ברורות, שוב ושוב, לכל יחידות הצבא המגיעות לשרת בחברון איננו, ולא יכול להיכלל, בגדר "שגגה". שאם לא כן, לא נדע ידיעה וכוונה מהן.
7. למרבה הצער, אין זו הפעם הראשונה, בה אנו נתקלים באירועים חמורים מסוג זה, בהם גורמי צבא מטילים איסורי תנועה על פלסטינים בחריגה מסמכות תוך גרימת פגיעות אנושות לאוכלוסייה המקומית. מקרה זה ממחיש יותר מכל את הצורך בבירור מעמיק לאיתורם של הגורמים והליקויים, שאיפשרו את נתינתן ואכיפתן משך תקופה כה ממושכת של הוראות בלתי-חוקיות, ואת הצורך בטיפול מערכתי לאיתורם של מקרים נוספים, בהם מוטלים איסורי תנועה בחריגה מסמכות, ולמניעת הישנותם של מקרים דומים בעתיד.
8. לסיכום, הננו פונים לקיומה של חקירה מקיפה של הנושא:
א. לשם איתור האחראים למתן ההוראות הבלתי-חוקיות, ונקיטת הצעדים המתבקשים נגדם;
ב. לשם בירור הליקויים המערכתיים, שהביאו ואיפשרו מתן הוראות בלתי-חוקיות כאמור, ואת אכיפתן במשך תקופה של 6 שנים, וזאת על מנת לנקוט בצעדים הנדרשים על מנת למנוע הישנותם של מקרים דומים בעתיד.
בכבוד רב,
לימור יהודה, עו"ד
