בתחילת דצמבר 2006 השיק ועד הפעולה לשוויון בדיני אישות, שהאגודה חברה בו, קמפיין ציבורי בנושא נישואי קטינות. מטרת הקמפיין, המופנה לאוכלוסיה הערבית, היא להעלות את המודעות הציבורית לבעיות ולסכנות הטמונות בהשאת קטינות. בקמפיין מודגשות שתיים מהן: השיעור הגבוה של גירושין בקרב זוגות שבהם הנערה התחתנה בגיל צעיר (10% מהגרושות הערביות הן מתחת לגיל 19), והסכנות הבריאותיות הכרוכות בהריון בגיל צעיר (הריון מתחת לגיל 19 מכפיל את הסיכון ללידה בניתוח קיסרי ולהרעלת הריון).
תחת הסיסמה "נישואין מתחת לגיל 18 – טרגדיה", מפורסמות במהלך חודש דצמבר כ-20 מודעות בעיתונות הערבית. ברדיו א-שמס משודרים מדי יום שני תשדירים: בראשון מספר אב על הטעות שעשה, כשחיתן את בתו הבכורה בגיל צעיר, ועל הבעיות שעמן נאלצה בתו להתמודד כתוצאה מכך; בתשדיר השני מסביר ד"ר איאד ג`השאן, מנהל מחלקת היולדות בבית החולים הצרפתי בנצרת, שהשתתף בתשדיר בהתנדבות, על הסכנות הבריאותיות של הריון בגיל צעיר. כמו כן הופקו במסגרת הקמפיין כרזות וגלויות, שיופצו בלשכות הרווחה, בתי ספר, עמותות ועוד.
תופעת נישואי הקטינות (או השאת הקטינות) היא אחד הסממנים המובהקים לאפליית נשים בחברה, והיא קשורה קשר הדוק לתפישות סטריאוטיפיות, שעל-פיהן מקומה הטבעי של האישה בבית, ותפקידה העיקרי הוא לידת ילדים וגידולם. מרביתם של נישואי הקטינות אינם נערכים מתוך רצון חופשי, אלא בהסכמה הנובעת מלחץ שמפעילות על הקטינה המשפחה והסביבה. במקרים אחדים נכפים הנישואין על הקטינה, שאין לה כל סיכוי או יכולת להתנגד להן.
השאתן של קטינות שטרם מלאו להן שמונה עשר שנה פוגעת בזכויות היסוד שלהן, המעוגנות באמנה לזכויות הילד ובאמנות בינלאומיות אחרות: בזכותן להיכנס לברית הנישואין בהסכמה חופשית ומלאה; בזכותן לבריאות; בבריאותן הנפשית ובזכותן להתפתחות תקינה; ובזכותן לחינוך.
חוק גיל הנישואין, התש"י-1950 אוסר על נישואין של נערה או נער שלא מלאו להם שבע עשרה שנה, למעט במקרים חריגים, שנקבעו בחוק. חוק זה הינו בעייתי, משום שהוא קובע, באופן המנוגד לאמנה לזכויות הילד ולחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, כי קטינה היא מי שטרם מלאו לה שבע-עשרה שנה, ואילו נערה שמלאו לה שבע-עשרה שנה היא מספיק בגירה כדי להתחתן. כך נוצר מצב אבסורדי, שעל פיו מותר לנערה בת שבע-עשרה להתחתן ולהקים משפחה, אך במקביל נאסר עליה לבצע פעילויות משפטיות אחרות, שהשלכותיהן רחוקות מלהיות הרות גורל בהשוואה להשלכותיה של ההחלטה להינשא. יתר על כן, חוק גיל הנישואין כמעט ולא נאכף.
יודגש, כי רוב נישואי הקטינות בישראל נערכים על פי החוק, דהיינו בין הגילאים שבע-עשרה ושמונה-עשרה.
מתן הכשר חוקי לנישואי קטינות, שטרם מלאו להן שמונה-עשר שנה, מהווה התנערות של המדינה מחובתה לדאוג לרווחתן של אותן קטינות, והפקרתן של נערות אלה לגורלן, חרף הידיעה, כי התקשרותן בנישואין תפגע בהן קשות.
ועד הפעולה לשוויון בדיני אישות מציע לנקוט במספר צעדים, כדי לבלום את תופעת נישואי הקטינות:
- להעלות את גיל הנישואין לשמונה-עשר שנה. העלאת גיל הנישואין היא מסר ציבורי ברור, שעל-פיו השאת קטינות היא הפרת זכויות אדם.
- לאמץ תוכנית טיפול מניעתית רב-מערכתית לאיתור נערות שעלולות להיות קורבן פוטנציאלי לתופעה זו, ולטפל בהן בעוד מועד.
- להגביר את אכיפת החוק, ע"י הגשת כתבי אישום נגד עבריינים, המשתתפים או האחראים על עריכת נישואיה של קטינה בניגוד לחוק.
ועד הפעולה לשוויון בענייני אישות
ועד הפעולה לשוויון בענייני אישות הוא קואליציה שהוקמה בשנת 1995 ע"י ארגונים ויחידים, העוסקים בקידום זכויות נשים בפרט וזכויות אדם בכלל. הארגונים החברים בוועד הם: עמותת נשים נגד אלימות, האגודה לזכויות האזרח בישראל, מרכז אל-טופולה – נצרת, שדולת הנשים וכיאן – ארגון פמיניסטי, בנוסף לעורכי/ות דין ועובדים/ות סוציאליים/ות.
הקואליציה פועלת לקידום ערך השוויון בין המינים בדיני המשפחה, ולקידום זכויותיהם של המתדיינים בפני בתי דין דתיים ובתי משפט לענייני משפחה במגזר הערבי, תוך שימוש בכלים משפטיים וחברתיים.
