בג"ץ דן אתמול (31.10.06) ארוכות בשלוש עתירות, שהגישה האגודה לזכויות האזרח נגד תוואי גדר ההפרדה בשומרון, ונגד הפגיעות בזכויותיהם של תושבים פלסטינים, החיים בסמוך לה. הדיון בעתירות התקיים בפני הנשיאה דורית ביניש והשופטים איילה פרוקצ'יה ואדמונד לוי.
שתיים מן העתירות מבקשות לפרק קטעים מגדר ההפרדה, אשר עובר באדמותיהם של ששה כפרים, השוכנים באזור שבין קלקיליה לטול כרם: ג'יוס, פלאמיה, ח'רבת ג'בארה, פרעון, א-ראס וכפר צור. את העתירות הגיש עו"ד עאזם בשארה מהאגודה לזכויות האזרח במהלך שנת 2005, בשמם של ראשי הכפרים הללו.
מאז הוקמה הגדר באזור, לפני כארבע שנים, נפגעו קשות אורח חייהם ופרנסתם של למעלה מ-14,000 תושביהם של הכפרים, וזאת כתוצאה ישירה של תוואי הגדר. כניסת תושביהם של חמישה מהכפרים לאדמותיהם החקלאיות, שאלפי דונמים מהן מצויים ממערב לגדר, מותנית בקבלת אישורים מראש, אישורים שהדרך לקבלתם ארוכה ומסובכת ושאינם ניתנים לכל החקלאים, שפרנסתם תלויה בעבודת האדמות הללו. לכך נוספות שעות הפתיחה המצומצמות של השערים, אשר גם הן אינן נשמרות בקביעות ואשר אינן מותאמות לאורח חיים חקלאי, וכן העובדה, שחלק ממקורות המים של הכפרים נותר מעברה השני של הגדר. כתוצאה מכך, רבים מן החקלאים אינם מגיעים כלל לאדמותיהם ואינם מצליחים לעבד אותן. אצל אחרים התוצרת החקלאית אינה נקטפת במועד ואינה משווקת, ולפיכך נרקבת ונזרקת. יבולים רבים מתייבשים בהעדר יכולת להבטיח להם השקיה סדירה ומספקת, ולכך נוספות ההגבלות הקשות על כניסת סוחרים לשטחי החקלאות, אשר פוגעות קשות ביכולתם של החקלאים לשווק את תוצרתם. התוצאה היא נזק אנוש לחקלאות, עליה התבססה מאז ומעולם פרנסתם של תושבי הכפרים, ופגיעה קשה בכל תחומי חייהם של החקלאים.
הכפר הששי, ח'רבת ג'בארה, לא רק הופרד מרבות מאדמותיו, אלא אף הושאר בצדה המערבי של הגדר, כשהוא מנותק מיתר חלקי הגדה המערבית. משטר ההיתרים באזור פוגע אפוא לא רק בתושבי הכפר ובפרנסתם, אלא גם ביכולתם לקיים קשרי חברות ומשפחה, שכן קרובי משפחה וידידים אינם רשאים לעבור אליו. גם כאשר קרובי משפחה כאלה מגישים בקשות להיתרי מעבר, חלקם מסורב ממניעים "בטחוניים", שאינם מפורטים, דבר המונע מהם כל אפשרות של ממש לערער על ההחלטה. לשם פתרון המצוקה של תושבי כפר זה, ולאחר שהוגשה עתירת האגודה בעניין המעברים בגדר באזור (להלן), הוחלט על שינוי תוואי הגדר במקום, כך שהכפר יועבר לצדה המזרחי. אולם גם תוואי חדש זה שהוצע יותיר כפרים באזור מנותקים ממחצית או יותר מאדמותיהם החקלאיות, ועל כן, מבהירה האגודה, אין לאפשר את בנייתו.
תוואי הגדר באזור, מסכמות העתירות, פוגע באורח לא-מידתי בזכויות יסוד של האוכלוסיה האזרחית הפלסטינית, גורם לסיפוח אסור דה-פקטו של שטח כבוש למדינת ישראל ונקבע משיקולים פסולים של הרחבה עתידית של ההתנחלויות הסמוכות, סלעית וצופין. שיקולים אלה ולא שיקולים ביטחוניים של הגנה על אזרחים ישראליים, הם שעמדו בבסיס הבחירה בתוואי זה דווקא, והם שהביאו לפגיעה הכל-כך קשה בתושבי הכפרים הפלסטינים הסמוכים. המדינה אף הודתה בכך מפורשות בפני בג"ץ, לפחות ככל שהדבר נוגע לתוכנית להרחבתה של צופין. שיקולים אלה, מדגיש עו"ד בשארה, מנוגדים מפורשות להלכה שקבע בג"ץ בפסק דינו העקרוני, אשר נתנו תשעה שופטיו בעתירתה של האגודה לזכויות האזרח נגד תוואי גדר ההפרדה באזור אלפי מנשה, ולפיה אין להתחשב בשיקולים של הרחבת התנחלויות בעת קביעת תוואי הגדר.
יצויין, כי הדיון בעתירות אלה נועד להתקיים לפני חודשים אחדים, אולם הוא נדחה בשל בקשתו של שר הביטחון לאפשר לו לשוב ולבחון את התוואי באזור. על אף דחייה זו, לא הציעה עד כה המדינה כל הצעה לשינוי התוואי (פרט להצעתה הבעייתית לשינוי התוואי באזור הכפר ח`רבת ג`בארה, אשר הוצעה עוד זמן רב לפני מינויו של שר הביטחון הנוכחי).
העתירה הנוספת שנדונה, ואשר מתייחסת גם היא לאותו אזור, הוגשה כשנתיים לפני עתירות אלה. בעתירה זו, מן הראשונות שהוגשו בעניין גדר ההפרדה, התבקש בג"ץ להורות לצה"ל לפתוח את המעברים ב"גדר ההפרדה", באופן שיתאפשר בהם מעבר קבוע, בכל שעות היממה, של תושבי הכפרים הסמוכים להם, ובכלל זה – מעבר של כלי רכב, ציוד חקלאי וציוד מכני. את העתירה הגישה, בשנת 2003, עו"ד פאטמה אל-עג`ו מהאגודה לזכויות האזרח, בשמם של פלסטינים, תושבי ארבעה מן הכפרים באזור. בעתירה נאמר, כי גם השערים, שהוקמו לאורך הגדר, לא הסירו את פגיעותיה הקשות בתושבים, והם אינם מעניקים אלא חופש תנועה מועט ורק לחלק מהנזקקים לעבור בהם.
בדיון שנערך אתמול הדגישו השופטים כי במוקד המחלוקת מצויה השאלה האם רשאית המדינה להתחשב, לצורך קביעת תוואי הגדר, בתוכניות בניה מאושרות בהתנחלויות, תוכניות שעדיין לא נבנו על פיהן בתים. בינתיים הורו השופטים לשר הביטחון לבחון מחדש חלק מהתוואי בתוך 45 ימים, וכן להביא במהלך פרק-זמן זה בפני בית המשפט מסקנות בדיקה, שנעשתה במשרד הביטחון באשר לאופן תיפעולם של השערים החקלאיים לאורך קטע זה בגדר.
בג"ץ 10905/05 (עתירת הכפרים ג`יוס ופלאמיה); בג"ץ 11765/05 (עתירת הכפרים ח`רבת ג`בארה, פרעון, א-ראס וכפר צור); בג"ץ 11344/03 (עתירת השערים).
