14 באוגוסט 2006
לכבוד
עו"ד הרצל שבירו
מנהל מחלקת חקירות שוטרים
דחוף!
א` נ`,
הנדון: ירי ופציעת מפגינים בכפר בילעין
הננו פונים אליך בדרישה להורות על פתיחתה המיידית של חקירת מח"ש בעקבות אירוע שהתרחש ביום 11.8.2006 בכפר בילעין שבגדה המערבית, בו פתחו שוטרי מג"ב בירי קטלני של כדורי מתכת מצופי גומי לעבר מפגינים בזמן שלא נשקפה כל סכנה לחייהם של השוטרים.
מהירי נפצעו שניים מהמפגינים. אחד מהמפגינים, עו"ד לימור גולדשטיין, נפצע באורח קשה מפגיעות באזור הראש. מפגין נוסף, אורי נתן, נפצע מכדור, שפגע ברגלו.
מעדויות שהתקבלו אצלנו, הכוללות אף צילומי וידאו של מהלך האירוע, עולה תמונה חמורה של שימוש פסול בכוח קטלני:
ראשית, מנסיבות האירוע עולה, כי בשום שלב במהלך ההפגנה, ולרבות בזמן בו בוצע הירי, לא נשקפה לשוטרי מג"ב סכנה כלשהי לחייהם. התנהגות השוטרים עצמם, אשר חלקם הסתובבו במקום ללא קסדות, מחזקת את המסקנה, שאף הם לא סברו שנשקפת סכנה כלשהי לחייהם.
שנית, מהצילומים עולה, כי מדובר בירי ללא אבחנה לעבר המפגינים. יש להדגיש, כי באותה עת נמצאו המפגינים והשוטרים בתוך הכפר בילעין.
שלישית, הירי בוצע לעבר אנשים שנמצאו בטווח של מטרים ספורים מהשוטרים היורים, תוך שהשוטרים היורים מתקרבים לכיוונם של המפגינים שנמצאו עמוק יותר בשטח הכפר.
רביעית, השוטרים המשיכו לירות לעבר המפגינים אף כאשר אלה ניסו לנוס ולסגת אחורה.
חמישית, לא קדמו לפתיחה בירי שימוש באמצעים אחרים, פחות אלימים ופחות מסוכנים, לשם פיזור ההפגנה (וזאת, מבלי להידרש לשאלת חוקיותה וסבירותה של ההחלטה שלא לאפשר קיומה של הפגנה במקום ולהורות על פיזורה).
חשוב לציין, כי אירוע זה מצטרף לשורה ארוכה של אירועים קודמים בהם נעשה שימוש מופרז בכוח ובאלימות על ידי שוטרים בפיזור הפגנות (העתק מפנייה קודמת של האגודה לזכויות האזרח מיום 7.2.2006 מצ"ב כנספח א`. ראה פיסקה שלישית למכתב בו התייחסות למקרים קודמים של אלימות משטרתית קשה בעת פיזור הפגנות בכפר בילעין).
נוכח האמור, נבקשך להורות על ביצועה של חקירה מהירה וממצה של מכלול נסיבות האירוע ולבחון את אחריותם האישית של כל מי שהיה מעורבים בו החל מהשוטרים שביצעו את הירי לעבר המפגינים, המשך במפקדים הישירים שנתנו את ההוראה ו/או אישרו את הפתיחה באש, וכלה בדרגי הפיקוד הבכיר יותר שהעבירו ואשר מחובתם להעביר את ההנחיות הנוגעות להוראות הפתיחה באש.
בכבוד רב,
לימור יהודה, עו"ד
15 באוגוסט 2006
לכבוד
האלוף יאיר נווה
מפקד כוחות צה"ל באיו"ש
לכבוד
תא"ל אביחי מנדלבליט הפרקליט הצבאי הראשי
לכבוד
ניצב פארס גאנם
מפקד משמר הגבול
דחוף!
שלום רב,
הנדון: ירי לעבר מפגינים
הננו פונים אליכם בדרישה לבדיקה מערכתית של הוראות הפתיחה באש ושל ההוראות לשימוש בכוח, הניתנות ליחידות, המשרתות בשטחים בכלל ובאזור הכפר בילעין בפרט, והנוגעות לפתיחה בירי של כדורי מתכת מצופי גומי ולשימוש בכוח נגד מפגינים.
פנייה זו באה בעקבות אירוע, שהתרחש ביום 11.8.2006 בכפר בילעין שבגדה המערבית, ועל רקע שורה ארוכה של אירועים קודמים, בהם נעשה שימוש מופרז בכוח ובאלימות על ידי כוחות הביטחון בפיזור הפגנות במקום (העתק מפנייה קודמת שלנו מיום 7.2.2006 בעניין שימוש בכוח מופרז בפיזור הפגנות מצ"ב כנספח א`. ראו פיסקה שלישית למכתב, בה התייחסות למקרים קודמים של אלימות קשה בעת פיזור הפגנות בכפר בילעין).
פנייה זו באה במקביל ובנוסף לפנייה למנהל מחלקת חקירות שוטרים בדרישה לפתיחה בחקירה (העתק מהפנייה למנהל מח"ש מצ"ב מסומן כנספח ב`).
מעדויות שנאספו, הכוללות אף צילומי וידאו של מהלך האירוע, עולה תמונה חמורה של שימוש פסול בכוח קטלני (ניתן לצפות בצילום הוידאו בכתובת http://mishtara.org/hingus/?p=70).
במהלך האירוע ביום 11.8.2006 פתחו שוטרי מג"ב בירי קטלני של כדורי מתכת מצופי גומי לעבר מפגינים בזמן שלא נשקפה כל סכנה לחייהם של השוטרים. מהירי נפצעו שניים מהמפגינים. אחד מהמפגינים, לימור גולדשטיין, נפצע באורח קשה מפגיעות באזור הראש. מפגין נוסף, אורי נתן, נפצע מכדור, שפגע ברגלו.
שוטרי מג"ב, שהוצבו במקום במטרה למנוע את קיומה של ההפגנה, המתינו למפגינים בתוך השטח הבנוי של הכפר בילעין. בעת שהשוטרים הבחינו במפגינים המתקרבים, הם פתחו בירי מסיבי של כדורי מתכת מצופי גומי ובזריקת רימוני הלם. הירי וזריקת הרימונים בוצעו על ידי השוטרים בלא שקדמה לכך כל אלימות מצד משתתפי ההפגנה.
הירי שבוצע על ידי השוטרים היה ירי ללא אבחנה, בכינון ישיר לעבר המפגינים, ומטווח קצר.
נסיבות האירוע מלמדות, כי מדובר בשימוש פסול ובלתי חוקי בכוח קטלני:
ראשית, מנסיבות האירוע עולה, כי בשום שלב במהלך ההפגנה, ולרבות בזמן בו בוצע הירי, לא נשקפה לשוטרי מג"ב סכנה כלשהי לחייהם. התנהגות השוטרים עצמם, אשר חלקם הסתובבו במקום ללא קסדות, מחזקת את המסקנה, שאף הם לא סברו שנשקפת סכנה כלשהי לחייהם.
שנית, מהצילומים עולה, כי מדובר בירי ללא אבחנה לעבר המפגינים. יש להדגיש, כי באותה עת נמצאו המפגינים והשוטרים בתוך הכפר בילעין.
שלישית, הירי בוצע לעבר אנשים, שנמצאו בטווח של מטרים ספורים מהשוטרים היורים, תוך שהשוטרים היורים מתקרבים לכיוונם של המפגינים שנמצאו עמוק יותר בשטח הכפר.
רביעית, השוטרים המשיכו לירות לעבר המפגינים אף כאשר אלה ניסו לנוס ולסגת אחורה.
חמישית, לא קדמו לפתיחה בירי שימוש באמצעים אחרים, פחות אלימים ופחות מסוכנים לשם פיזור ההפגנה (וזאת, מבלי להידרש לשאלת חוקיותה וסבירותה של ההחלטה שלא לאפשר קיומה של הפגנה במקום ולהורות על פיזורה).
איננו יודעים אם הכוח פעל תוך חריגה מהוראות הפתיחה באש או בהתאם להן – עניין זה יצטרך להיחקר בין השאר על-ידי מח"ש. ואולם, אין מדובר באירוע חריג ובודד, אלא באירוע, המהווה המשך לאירועים רבים קודמים, שבהם בוצע ירי כלפי מפגינים בנסיבות שלכאורה לא היה בהן כדי להצדיק ירי כזה. אירוע חמור זה שב ומצביע על הצורך הדחוף בקיום בדיקה לגבי הוראות הפתיחה באש נגד מפגינים (פלסטינים וישראלים כאחד – אין כמובן כל יסוד להבחין בין זהות המפגינים לענין זה. לא די לבדוק מהן ההוראות "להלכה", אלא יש לבדוק מהן ההוראות, המועברות בפועל למפקדים בשטח ועל-ידם לפקודיהם. וזאת, שוב, לאור הישנות המקרים, שבהם שוטרים וחיילים פועלים באופן החורג (כך אנו מקווים) מההוראות הרשמיות.
הוראות פתיחה באש, אשר משמען שימוש בכוח קטלני נגד מפגינים כאשר לא נשקפת לכוח כל סכנת חיים, הינן בלתי חוקיות. כך במיוחד משעומדים לרשות כוחות הביטחון אמצעים אחרים, פוגעים פחות, לפיזור הפגנות (השוו בג"צ 873/89 יואב הס נ` שר הבטחון (1994) (לא פורסם)).
ככל שקיימות הוראות, המתירות ירי קטלני של כדורי מתכת מצופי גומי לעבר מפגינים, ושלא בנסיבות המסכנות את החיים, הרי שיש לבטל הוראות אלה ולדאוג לכך שדבר הביטול יגיע לידיעת כל הנוגעים בדבר, לרבות מפקדים, חיילים ושוטרים, הפועלים בשטח. בכלל זאת נדגיש את החובה להעביר הוראות ברורות וחד-משמעיות, כי שימוש בירי (הן של כדורי מתכת מצופי גומי, ועל אחת כמה וכמה של כדורים חיים) לעבר מפגינים, ובלא שנשקפת סכנת חיים לכוח, הינה בלתי חוקית בעליל ואסורה.
לצד ביטול ההוראות, ככל שהן קיימות, והטמעתן של הוראות פתיחה באש חוקיות, שיהיו ברורות וחד-משמעיות, יש לוודא כי תיערך פעילות הסברתית וחינוכית מקיפה לגבי חובתו של מפקד להבטיח, כי הפקודות הניתנות על ידו הן חוקיות.
בכבוד רב,
לימור יהודה, עו"ד
