31 ביולי, 2006
לכבוד
מר אהוד אולמרט
ראש הממשלה
שלום רב,
הנדון: הקמת ועדת חקירה לחקר הרג האזרחים הלבנוניים בכפר קאנא
נבקשך להביא בפני הממשלה הצעת החלטה למנות ועדת חקירה ממלכתית בהתאם להוראות חוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1968 (להלן – "החוק") כדי לחקור את הרג האזרחים הלבנונים, החפים מפשע, שאירע אתמול בעקבות הפצצת בניין מגורים בכפר קאנא שבלבנון, וכדי לחקור אירועים נוספים, שבהם נהרגו אזרחים לבנוניים על לא עוול בכפם, הכל כפי שיפורט להלן:
1. ביום ראשון 30.7.06 הפציץ חיל האוויר בניין מגורים בן שלוש קומות בשכונת חריבה בכפר קאנא שבדרום לבנון. על-פי פרסומים, נהרגו כתוצאה מהפצצת הבניין לפחות 56 אנשים, מהם לפחות 37 ילדים.
2. אירוע זה מתווסף לפגיעות קודמות באזרחים לבנונים חפים מפשע והריגתם.
3. על-פי עדויות התושבים הלבנונים ואף על-פי דיווחי הצבא, חיל האוויר הפציץ לראשונה את הבניין בשעה אחת לפנות בבוקר. לאחר ההתקפה הראשונה יצא חלק מהתושבים מהבניין בניסיון לאמוד את הנזקים שנגרמו לו ובכך הם ניצלו. מי שנותר בבניין מצא את מותו אחרי 10 דקות כתוצאה מההפגזה השנייה של חיל האוויר.
4. בבניין שנפגע התקבצו תושבים רבים מכפרים שבאזור קאנא, שסברו בטעות, כי הלינה בקומת הקרקע של המבנה בן שלוש הקומות תגן עליהם, ובסופו של דבר מצאו רובם את מותם כתוצאה מקריסת קירות הבניין בעקבות שתי ההפצצות של חיל האוויר.
5. התקפה זו, שהובילה למותם של אזרחים רבים חפים מפשע, דגל שחור מתנופף מעליה, והיא מהווה לכאורה הפרה בוטה ביותר של שני עקרונות היסוד של המשפט ההומניטרי ושל המשפט הפלילי הבינלאומי: עקרון ההבחנה בין לוחמים לבין אזרחים ועקרון המידתיות.
6. כללים אלה מהווים את ה- raison d`etre של המשפט ההומניטרי ונועדו לשרת את מטרת העל שלו, קרי הקטנת הסבל של האוכלוסייה האזרחית החפה מכל פשע בזמן המלחמה. חוסר המוסריות שבהפרת כללים אלה מדבר בעד עצמו.
7. חומרת ההפרה של כללי המשפט ההומניטרי ושל כללי המשפט הפלילי הבינלאומי, שהובילה להרג למעלה מחמישים אזרחים חפים מפשע, מחייבת הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית בהתאם לחוק.
8. לנגד עיניה של הוועדה צריכות לעמוד, בין השאר, העובדות הבאות: הרס התשתיות, הדרכים והגשרים בדרום לבנון, והעובדה, כי חיל האוויר הפציץ כלי רכב, שהסיעו פליטים בדרכם לצפון, מנעו מתושבים רבים בדרום להיענות לכרוזי הצבא, שקראו להם לעזוב את בתיהם ואילצו אותם להישאר בכפריהם. מצב זה, שאף פורסם בתקשורת הישראלית, היה חייב להיות ידוע לאחראים על הפעילות הצבאית בדרום לבנון. על כן הטענה, כי צה"ל הודיע לתושבים, שעליהם לעזוב את כפריהם, אינה פוטרת אותו מהאחריות לגורלם של אזרחים אלה.
9. הפרוטוקול הראשון לאמנת ג`נבה בדבר הגנת קורבנות סכסוכים מזויינים בינלאומיים משנת 1977 (להלן – "הפרוטוקול"), שהוראותיו בנוגע להגנה על האוכלוסייה האזרחית הפכו לחלק מהמשפט הבינלאומי המינהגי, קובע, כי "בניהול פעולות צבאיות, תינקט זהירות מתמדת במטרה לחוס על האוכלוסייה האזרחית, על אזרחים ועל אובייקטים אזרחיים" (סעיף 57(1) לפרוטוקול).
10. בפרוטוקול נקבע עוד, כי "התקפה תבוטל או תושעה, אם מתברר כי המטרה איננה מטרה צבאית ] . . . [ או שניתן לצפות כי תגרום לאובדן נלווה של חיי אזרחים, פציעה נלווית של אזרחים, נזק נלווה לאובייקטים אזרחיים, או שילוב של כל אלה, אשר יהיו מופרזים ביחס ליתרון הצבאי הקונקרטי והישיר הצפוי" (סעיף 57(2)(ב) לפרוטוקול).
11. הפגזת בנייני מגורים בתואנה, כי תושביהם הוזהרו מראש, תוך התעלמות מוחלטת מהקשיים, שנתקלים בהם פליטים, אשר הסתיימו בהרבה מקרים בהריגתם של תושבים שניסו להימלט, מהווה עצימת עיניים והתנערות מוחלטת מהחובה לנהוג בזהירות, המעוגנת, בין השאר, בהוראות הפרוטוקול שצוטטו לעיל.
12. בנוסף לכך גם הטענה, כי מכפר קאנא נורו רקטות קטיושה לעבר ישראל, אין בה כלשעצמה להכשיר הפצצה ישירה של בנייני מגורים והריגת למעלה מחמישים אזרחים, השוהים בתוכם. כללי המשפט ההומניטרי מטילים חובה מפורשת על הכוח הלוחם להבחין בין מטרות צבאיות לבין מטרות אזרחיות. שיגור רקטות בקירבת בתי מגורים אינה מכשירה הפצצה ישירה מהאוויר של אותם בתים והרג של כל מי שנמצא בתוכם. סעיף 51(5) לפרוטוקול קובע:
"בין השאר, התקפות מהסוגים שלהלן תחשבנה כחסרות הבחנה:
א. התקפה על-ידי הפצצה בכל שיטה או אמצעי, המתייחסת למספר מטרות צבאיות נפרדות ומובחנות באופן ברור והממוקמות בעיר, עיירה, כפר או אזור אחר המכיל ריכוז דומה של אזרחים או אובייקטים אזרחיים, כאל מטרה צבאית יחידה; וכן
ב. התקפה שניתן לצפות כי תגרום לאובדן נלווה של חיי אזרחים, פציעה נלווית של אזרחים, נזק נלווה לאובייקטים אזרחיים, או שילוב של כל אלה, אשר יהיו מופרזים ביחס ליתרון הצבאי הקונקרטי והישיר הצפוי."
13. פעילות חיל האוויר בכפר קאנא עומדת בניגוד גמור להוראות הפרוטוקול, שהובאו לעיל.
14. אי-חוקיותה ואי-מוסריותה של ההפצצה, שהביאה למותם של עשרות אזרחים חפים מפשע, מחייבת בראש ובראשונה, כי במנדט שיוענק לוועדת החקירה תהיה התייחסות חד-משמעית לחובה לברר את נסיבות האירוע ולבחון את אחריותם האישית של כל מי שהיה מעורבים בו כמתחייב מהוראות החוק הפלילי הבינלאומי, החל מהטייס שהפגיז את הבניין וכלה בדרג הצבאי והמיניסטריאלי הבכיר, שאישר את הפעולה, ולחלופין לא נקט בצעדים הנדרשים כדי למנוע מפורשות פעולות בלתי-חוקיות מעין אלה.
15. עם תום החקירה יש ללמוד את ממצאי הדו"ח של ועדת החקירה, ובכלל זה לבחון את אפשרות ההעמדה לדין פלילי של כל מי שעולה לגביו חשד, כי הוא היה מעורב בעבירה על הוראות החוק.
16. מדינה המתיימרת להיות דמוקרטית, מוסרית ושומרת חוק חייבת לנהל את הלחימה בהתאם להוראות המשפט ההומניטרי והמשפט הפלילי הבינלאומי. הנכונות לכבד את הוראות המשפט הבינלאומי בעתות משבר ובעתות מלחמה היא זו שמבחינה בין מדינות מוסריות ושומרות חוק לבין מדינות שאינן מוסריות ושאינן שומרות חוק. לעניין זה אנו מפנים לדבריו של הנשיא ברק:
ישראל מצויה בלחימה קשה ] . . . [ לחימה זו אינה נעשית בחלל נורמטיבי. היא נעשית על-פי כללים של משפט בינלאומי, הקובעים עקרונות וכללים לניהול הלחימה. האמירה כי "כאשר התותחים יורים, המוזות שותקות" אינה נכונה. אימרתו של קיקרו כי בעת מלחמה מחרישים החוקים אינה משקפת את המציאות המודרנית. עמדתי על כך באחת הפרשות, בצייני: "כאשר התותחים יורים, המוזות שותקות. אך גם כאשר התותחים יורים חייב המפקד הצבאי לשמור על החוק. כוחה של חברה לעמוד כנגד אויביה מבוסס על הכרתה, כי היא נלחמת עבור ערכים הראויים להגנה. שלטון החוק הוא אחד מערכים אלה" (בג"ץ 168/91 מורכוס נ` שר הביטחון ] 2 [, בעמ` 471-470)".
בג"צ 3451/02 אלמדני ואח` נ` שר הביטחון ואח`, פ"ד נו (3) 30, 34.
17. כיבוד הוראות המשפט הבינלאומי משמעותו כיבוד ההוראות, המטילות אחריות אישית על כל מי שמעורב בהפרה בוטה של הוראות המשפט הפלילי הבינלאומי. הקמת טריבונאלים בינלאומיים ואימוץ חוקת רומא של המשפט הבינלאומי הפלילי משקפים את המחוייבות של הקהילה הבינלאומית להעניש את אלה, שהיו מעורבים בהפרת הוראות המשפט ההומניטרי.
לאור האמור לעיל, נבקשך לדאוג להקמתה של ועדת חקירה לחקר הרג האזרחים בכפר קאנא.
בכבוד רב,
דן יקיר, עו"ד
היועץ המשפטי
6 באוגוסט 2006
לכבוד
תא"ל אביחי מנדלבליט
הפרקליט הצבאי הראשי
שלום רב,
הנדון: פתיחה בחקירת מצ"ח לחקר הרג האזרחים בכפר קאנא
בהמשך לפנייתנו לראש הממשלה מיום 31.7.06 בבקשה למינוי ועדת חקירה לחקר הרג האזרחים הלבנונים בכפר קאנא (שהעתקה נשלח אף אליך), נבקשך להורות על פתיחת חקירת משטרה צבאית חוקרת, כפי שיפורט להלן:
1. ההפצצה מהאוויר של בניין המגורים בכפר קאנא בדרום לבנון, שהביאה למותם של עשרות אזרחים תמימים, כמחציתם ילדים, מעלה חשד כבד, כי פעולה זו היוותה הפרה בוטה של עקרונות היסוד של המשפט ההומניטרי: עקרון ההבחנה בין לוחמים לבין אזרחים, עקרון המידתיות וחובת הזהירות כלפי האוכלוסייה האזרחית.
2. חשש זה אך מתחזק לאור המידע בדבר הרס התשתיות, הדרכים והגשרים בדרום לבנון, והעובדה, כי חיל האוויר הפציץ כלי רכב, שהסיעו פליטים בדרכם לצפון. לאור מידע זה היה ניתן לצפות כמעט בוודאות, כי תושבים רבים בדרום ימנעו מלהיענות לכרוזי הצבא, שקראו להם לעזוב את בתיהם, ומצב זה ייאלץ אותם להישאר בכפריהם.
3. בנוסף, גם מהמידע החלקי, שפורסם בתקשורת בעקבות הבירור הראשוני שיזם הצבא, מתברר, כי לא נורו רקטות קטיושה מקרבת בית המגורים שהופצץ. עובדה זו מחזקת את החשד, כי הפצצת הבניין נעשתה בניגוד גמור לעקרון ההבחנה ולעיקרון המידתיות.
4. חומרת הפגיעה בכללי המשפט ההומניטרי וחוסר המוסריות שבה, שהובילה להרג אזרחים וילדים רבים חפים מפשע, מחייבת פתיחה בחקירת מצ"ח. חובה זו מעוגנת בהוראות המשפט ההומניטרי, בהוראות החוק הישראלי ובהוראות משפט זכויות האדם הבינלאומי, שפורטו בהרחבה בעתירה שהגשנו בדרישה לפתוח בחקירת מצ"ח לחקר הרג אזרחים פלסטינים על ידי כוחות הצבא (בג"צ 9594/03 בצלם והאגודה לזכויות האזרח בישראל נ` הפרקליט הצבאי הראשי).
5. יודגש, כי תחקיר של הצבא, כפי שטענו בעתירה הנ"ל, אינו יכול בשום פנים ואופן לשמש תחליף לחקירת מצ"ח בשל טעמים מובנים מאליהם, ובהם העובדה, כי תחקיר של הצבא אינו מהווה חקירה עצמאית.
6. זאת ועוד, מהודעה בדבר סיום התחקיר על אירוע כפר קאנא, שפורסמה באתר האינטרנט של דובר צה"ל, נכתב:
"עפ"י מסקנות התחקיר תקיפת הבניין נעשתה בהתאם למדיניות המטה הכללי. המדיניות קובעת כי כוחות צה"ל רשאים לפתוח באש אל עבר מבנים חשודים בתוך כפרים שתושביהם הוזהרו, וכן מבנים הסמוכים למקומות מהם משוגרות רקטות לעבר מדינת ישראל" (ההדגשות הוספו).1
7. פרסום זה מהווה ראיה לכאורה, כי ההנחיות של צה"ל מנוגדות לחובת הזהירות המוטלת עליו. הפרה זו של חובת הזהירות גוררת מניה וביה הפרה של שני עקרונות העל של המשפט ההומניטרי: עקרון ההבחנה ועקרון המידתיות.
8. הנחיות הצבא אינן מתיישבות כלל וכלל עם חובת הזהירות המוטלת עליו. ראשית כל, לא ברור מהי המשמעות של המונח "מבנה חשוד". גם אם הכוונה היא למבנים, שמתעורר לגביהם חשד, כי הם משמשים לפעולות צבאיות, אישור הרס של מבני מגורים רק בשל חשד סתמי ולא מבוסס על השימוש בו למטרות צבאיות אינו עומד במבחן הזהירות. לכן נדרש בירור ולו מינימלי לגבי טיב החשד, שמתעורר לגבי המבנה.
9. שנית, ככל הנראה בהנחיות הצבא אין ערובות או דרישות כלשהן שמטרתן לוודא, כי אזהרת התושבים הייתה אפקטיבית, ובכלל זה קיומן של הנחיות, המחייבות בדיקה קפדנית, כי אכן מדובר באזור "נקי" מאזרחים.
10. אי-קיומן של הנחיות ברורות, המבטיחות כי אזהרת התושבים תהיה אפקטיבית, והמבטיחות כי עובר לפעולה הצבאית תבוצע בדיקה קפדנית כדי לוודא שהתושבים אכן נטשו את המקום, מביא לפגיעה במטרות שהן אזרחיות או לפגיעה בלתי מידתית באוכלוסייה האזרחית, זאת בניגוד גמור לעקרונות היסוד של המשפט ההומניטרי.
11. זאת ועוד, ההנחיה להפציץ בנייני מגורים, "הסמוכים" למקומות מהם משוגרות רקטות, הינה בלתי חוקית, והיא מהווה הפרה של עקרון ההבחנה בין מטרות צבאיות לבין מטרות אזרחיות.
12. הפגזת בתים, הסמוכים למקומות שמהם נורו רקטות קטיושה, מהווה הפרה של האיסור על הפגיעה במטרות אזרחיות משני טעמים. ראשית, אם ניתן להבחין בבירור בין בנייני מגורים לבין המקום שממנו יורים רקטות, אזי אין כל הצדקה צבאית להפצצת בתי מגורים סמוכים. הפצצת בניין מגורים חרף היכולת לפגוע אך ורק במטרה הצבאית מהווה הפרה בוטה של עקרון ההבחנה.
13. שנית, הנחיות הצבא מאפשרות, ככל הנראה, הפצצת בתי מגורים, הסמוכים למקומות מהם יורים רקטות קטיושה, מבלי לבחון האם מדובר בבניינים, שבהם שוהים אזרחים תמימים, שקרוב לוודאי יקפחו את חייהם אם הבניין מופצץ. הפצצת בניינים כאמור מבלי לוודא שאין בהם אזרחים חפים מהווה הפרה בוטה ביותר של עקרון ההבחנה ועיקרון המידתיות.
14. מעבר לכל העובדות שהובאו לעיל, המעלות חשש כבד, כי פעילות צה"ל היוותה הפרה בוטה של הוראות המשפט ההומניטרי, אי החוקיות של ההנחיות הנ"ל כשלעצמה מחייבת פתיחתה של חקירה כדי לברר את אחריותם האישית של נותני הנחיות אלה ואחריותם האישית של מי שפעלו בהתאם להן.
לאור האמור לעיל, נבקשך להורות על פתיחת חקירת מצ"ח לחקר הרג האזרחים בכפר קאנא. כן נבקשך להורות על בדיקה דחופה של הנחיות צה"ל בדבר הפצצת בניינים אזרחיים.
בכבוד רב,
דן יקיר, עו"ד
היועץ המשפטי
