מחר (5.7.06) ידון בג"ץ בארבע עתירות, שהגישה האגודה לזכויות האזרח, ואשר עוסקות בתוואי גדר ההפרדה ובפגיעות בזכויותיהם של תושבים פלסטינים, החיים בסמוך לה. כן ידון בג"ץ בעתירה נוספת, נגד תוואי גדר ההפרדה החלופי באזור אלפי מנשה, שהאגודה מופיעה בו כמשיבה. הדיון בעתירות יתקיים בפני הנשיא אהרן ברק והשופטות דורית ביניש ואיילה פרוקצ'יה.
תוואי הגדר באדמות הכפר דיר קדיס
בשעה 00:9 ידון בג"ץ בעתירה נגד תוואי הגדר באדמות הכפר דיר קדיס. בג"ץ אמור להכריע בדיונו בעתירה זו, ובעתירות נגדיות של ההתנחלות מודיעין עלית ושל חברות נדל"ן, האם מותר לפגוע בזכויותיהם של תושבים פלסטינים לשם בניה עתידית של התנחלות.
העתירה הוגשה לפני למעלה משנתיים (בחודש מרץ 2004), בידי עו"ד אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח, שעה שהתוואי תוכנן לעבור קרוב לבתי הכפר ולהפריד בין התושבים לבין מטעיהם. מאז הוגשה העתירה ערך הצבא שינויים בתוואי וצמצם את הפגיעה בתושבי הכפר. עם זאת, גם התוואי הנוכחי חוצה את אדמות הכפר ומאיים לפגוע במטעיו, ועל כן עומדת האגודה לזכויות האזרח על עתירתה. ביחד עם עתירה זו ידון בית המשפט העליון בשתי עתירות נגדיות. בעתירות אלה דורשות חברות בניה והמועצה המקומית של ההתנחלות הסמוכה, מודיעין עלית, להקים את הגדר על התוואי המקורי, שכן הרחקת התוואי מבתי דיר קדיס עלולה לסכל את תוכניתן לבנות שכונות מגורים חדשות ולהרחיב את ההתנחלות.
עו"ד פינצ'וק מבקש מבית המשפט לדחות על הסף את עתירות המועצה וחברות הנדל"ן. לטענתו, מבקשות העתירות הלכה למעשה, שבית המשפט יצווה על צה"ל לפעול בניגוד למשפט הבינלאומי ולפגוע בזכויותיהם של תושבים מקומיים כדי לאפשר הרחבה של התנחלות. הוא מוסיף ומציין, כי גם בהתאם לפסיקת בג"ץ, מותר לפגוע בזכויות התושבים רק כשיש צרכים צבאיים הכרחיים, המחייבים זאת. תוכניות בנייה של התנחלויות, הוא מדגיש, אין להן ולא כלום עם צורך צבאי, ועל כן אין המפקד הצבאי מוסמך כלל להביאן בחשבון בעת קביעתו של תוואי הגדר.
טענה אחרת שמעלות חברות הנדל"ן בעתירתן היא, שאדמות דיר קדיס, שבתוכן עובר תוואי הגדר המתוכנן, נרכשו למעשה על ידן, ועל כן תושבי הכפר כלל לא ייפגעו אם התוואי יוזז. הן מוסיפות ומסבירות, שהעסקאות שבהן רכשו את הקרקע מפלסטינים נותרו סודיות מחשש לפגיעה במוכרים, וכי צה"ל ומשרד המשפטים הכריזו על האדמות כעל "אדמות מדינה" כדי להסוות את הרכישה. בתגובה אומר עו"ד פינצ'וק, כי מגרסתן של החברות עולה לכאורה, שפקידים בכירים בשירות המדינה עשו שימוש פיקטיבי בהליך של הכרזה על אדמות מדינה במטרה להעביר אדמות של פלסטינים לידיהן של החברות, תוך "דילוג" על כל המנגנונים החוקיים, שנועדו למנוע זיופים, רמאויות וגזל בעת העברה של זכויות קנייניות בשטחים. חברות הנדל"ן, אומר עו"ד פינצו'ק, מלינות בעצם על כך, שהרשויות אינן מוכנות לקבוע את תוואי הגדר בהסתמך על פעולות מפוקפקות שננקטו בעבר, תוך פגיעה באושיות החוק והצדק.
לבקשת האגודה לזכויות האזרח, הורתה ביום חמישי האחרון השופטת אסתר חיות לכל הגורמים הפועלים בשטח להימנע מביצוע עבודות, שיגרמו נזק בלתי הפיך, וזאת עד למתן החלטה אחרת בעתירות אלה (עתירתה של האגודה והעתירות הנגדיות, שהגישו חברות הבניה והמועצה המקומית).
בג"ץ 2645/04
התוואי החלופי של הגדר באזור מובלעת אלפי מנשה
בשעה 00:9 ידון בג"ץ גם בעתירה, שהגישה מועצת ההתנחלות אלפי מנשה נגד התוואי החלופי של הגדר באזור מובלעת אלפי מנשה, עתירה שהאגודה לזכויות האזרח, המייצגת חמישה כפרים פלסטינים במובלעת, מופיעה בה כמשיבה, באמצעות עו"ד מיכאל ספרד.
כזכור, בחודש ספטמבר 2005 פסק בג"ץ, בעתירתה של האגודה לזכויות האזרח, כי יש לפרק את קטע הגדר, אשר כלא במובלעת חמישה כפרים פלסטינים וניתק אותם מיתר חלקי הגדה המערבית (פס"ד מראעבה). בעקבות פסיקה זו ובכדי לממש את בחלטת בג"ץ, הכין צה"ל שתי חלופות לתוואי חדש. האגודה לזכויות האזרח, כמייצגת את חמשת הכפרים, הבהירה את הבעייתיות, הגלומה בשתי האופציות, אשר מוסיפות לפגוע בפרנסת הכפריים ובאדמותיהם. עם זאת ציינה האגודה, כי חלופה ב' אינה מתקבלת כלל על הדעת, בין היתר מכיוון שהיא מנתקת את הכפרים הפלסטינים מהעיירות שמחוץ למובלעת ומקלקיליה.
לאחר התייעצויות עם כל הגורמים הרלבנטיים, ובכללם מועצת אלפי מנשה, נבחרה חלופה א', ולפני כחודש הוצאו צווי תפיסה לשם מימושה. עוד בטרם הוצאו הצווים, עתרה מועצת אלפי מנשה נגד הממשלה, בדרישה לבטל את ההחלטה לבנות את הגדר בחלופה א', ובמקומה – להקימה בהתאם לחלופה ב'.
יצויין עוד, כי האגודה הגישה בשבוע שעבר התנגדויות לצווי התפיסה, בשם חמשת הכפרים, בשל הפגיעה הבלתי-מידתית בזכויות תושביהם ובשל סיפוחם הצפוי של שטחים מאדמותיהם למדינת ישראל. כל זאת כתוצאה מהתוואי החלופי שנבחר.
בג"ץ 4796/06
בשעה 30:11 ידון בג"ץ בעתירתה של האגודה לזכויות האזרח נגד צה"ל, בדרישה לפתוח את המעברים בגדר ההפרדה, באופן שיתאפשר בהם מעבר קבוע של תושבי הכפרים הסמוכים להם, ובכלל זה – מעבר של כלי רכב, ציוד חקלאי וציוד מכני. את העתירה הגישה, בשנת 2003, עו"ד פאטמה אל-עג'ו מהאגודה לזכויות האזרח, בשמם של פלסטינים, תושבי ארבעה מן הכפרים הסמוכים לגדר ההפרדה, באזורי טול-כרם וקלקיליה. בעתירה נאמר, כי תוואי הגדר שנבחר, לכאורה משיקולים הזרים למטרתו המוצהרת של המכשול, חוצה קהילות, מנתק כפרים חקלאיים מאדמותיהם החקלאיות וממרכזי השירות המוניציפלי וכולא בתוך לולאותיו ובינו לבין הקו הירוק מובלעות פלסטיניות, בהן מתגוררים עשרות אלפי בני אדם, שהפגיעה ברקמת חייהם בלתי נסבלת. גם השערים, שהוקמו לאורך הגדר, נאמר בה, לא הסירו את פגיעותיה הקשות בתושבים, והם אינם מעניקים אלא חופש תנועה מועט ורק לחלק מהנזקקים לעבור בהם.
יש להזכיר, כי עוד בינואר 2004 הוציאו שופטי בג"ץ צו על תנאי, שחייב את המדינה לנמק מדוע לא יותר מעברם של פלסטינים, לרבות כלי רכבם, ציוד חקלאי וציוד מכני, בשערים הסמוכים לארבעת הכפרים, שבשם תושביהם הוגשה העתירה, בשעות סבירות במהלך היממה. מדובר בכפרים ג'יוס, פלאמיה, ופרעון, המצויים ממזרח לתוואי הגדר ומופרדים באמצעותה מחלק ניכר מאדמותיהם החקלאיות (הכפר ג'יוס, למשל, נותק מכ-80% מאדמותיו), ובכפר חרבת ג'בארה, שהגדר עוברת ממזרח לו ומנתקת אותו מיתר חלקי הגדה המערבית. באחד הדיונים הקודמים בעתירה ביקר הנשיא, אהרן ברק, את התנהלות המדינה באשר לשערים הללו ואמר לנציגי הצבא והפרקליטות "אם אתם לא יכולים לתת פתרונות לפתחים ]השערים בגדר[, יש צורך להזיז את הגדר" וכן "לא בונים גדר לפני שפותרים את הבעיות האלה! קודם פותרים את הבעיות, ואחר כך בונים גדר. מדובר כאן בבני אדם". השופטים ביקשו אז מהצדדים להגיע לפתרונות מוסכמים, אשר יאפשרו לתושבי הכפרים לנהל אורח חיים תקין ולעבד את שדותיהם, ואולם גם כעת, בחלוף כשלוש שנים מאז הוגשה העתירה, נותרו בעינן רוב הבעיות אותן יצר תוואי הגדר.
יש להזכיר, כי הצורך בהצבת שערים לאורך הגדר נבע ישירות מן ההחלטה לבנות אותה בעומק הגדה המערבית, בלב האזור המיושב ומעובד בידי התושבים הפלסטינים. הבעיה היא, ששעות פתיחתם של המעברים בגדר מוגבלות ביותר ושרירותיות ואינן עונות כלל ועיקר על צרכיה הבסיסיים של האוכלוסיה האזרחית המתגוררת באזור. התוצאה הינה פגיעה קשה ביותר בענף החקלאות באזור, כמעט עד לגוויעתו המוחלטת. זאת כיוון, שלא רק עבודת החקלאות עצמה נפגעת, אלא גם היכולת להוביל ולמכור את היבול החקלאי, דבר שנעשה בלתי אפשרי עקב מניעת כניסתם של הסוחרים אל האדמות החקלאיות בכדי לרכוש שם את הסחורה ולהעבירה לשווקים.
עו"ד עאזם בשארה מהאגודה לזכויות האזרח מדגיש, כי ניהולה של עתירה זו במשך שלוש שנים הוכיח, שהפתרון לשמירה על מרקם חיי התושבים הוא לא בהנהגת משטר היתרים או שערים, אלא בהזזת תוואי הגדר, כך שהתושבים לא ינותקו מאדמתם. על כן הוגשו עתירות לשינוי תוואי הגדר באזור, אשר תידונה ביחד עם עתירה זו (להלן).
בג"ץ 11344/03
תוואי הגדר בכפרים ג'יוס ופלאמיה
בשעה 30:11 ידון בג"ץ גם בעתירת האגודה לזכויות האזרח, בדרישה לפרק קטע מגדר ההפרדה, אשר עובר באדמותיהם של הכפרים ג'יוס ופלאמיה, שמצפון-מזרח לקלקיליה (כפרים אשר נזכרו גם בעתירה בעניין המעברים החקלאיים, לעיל), ופוגע קשות בזכויות תושביהם, ובראשן הזכות להתפרנס בכבוד. את העתירה הגיש עו"ד עאזם בשארה מהאגודה לזכויות האזרח, בשם ראש עיריית ג'יוס, שווקת מוסטפא סמחה, ובשם ראש מועצת הכפר פלאמיה, ג'מיל עבד אלגני יוסף דאהר.
מאז הוקמה הגדר באזור, לפני כשלוש שנים, נפגעו קשות אורח חייהם ופרנסתם של 4,000 תושבי הכפרים ג'יוס ופלאמיה, השוכנים מצפון-מזרח לעיר קלקיליה. זאת כתוצאה ישירה של תוואי הגדר, אשר מפריד את התושבים מאדמותיהם וממרבית מקורות המים שלהם. כניסת התושבים לאדמותיהם החקלאיות, השוכנות ברובן מעבר לגדר, מותנית בקבלת אישורים מראש, אישורים אשר הדרך לקבלתם ארוכה ומסובכת ושאינם ניתנים לכל החקלאים, שפרנסתם תלויה בעבודת האדמות הללו. לכך נוספות שעות הפתיחה המצומצמות של השערים, אשר גם הן אינן נשמרות בקביעות ואשר אינן מותאמות לאורח חיים חקלאי (כמפורט לעיל, בהקשר לעתירת המעברים). כתוצאה מכך, מרבית החקלאים אינם מגיעים כלל לאדמותיהם ואינם מצליחים לעבד אותן. אצל אחרים התוצרת החקלאית אינה נקטפת במועד ואינה משווקת, ולפיכך נרקבת ונזרקת. יבולים רבים מתייבשים בהעדר יכולת להבטיח להם השקיה סדירה ומספקת, ולכך נוספות ההגבלות הקשות על כניסת סוחרים לשטחי החקלאות, אשר פוגעות אנושות ביכולתם של החקלאים לשווק את תוצרתם. עוד נפגעה תנועת התושבים, כתוצאה ישירה של תוואי הגדר. כך, למשל, התארכו באורח ניכר הדרכים המובילות מהכפרים אל העיר הסמוכה קלקיליה, אשר היתה בעבר במרחק של מספר דקות נסיעה.
עו"ד בשארה מבהיר בעתירה, כי קטע גדר ההפרדה הקיים באזור הכפרים ג'יוס ופלאמיה תוכנן בהתבסס על תוכניות להרחבתן באורח ניכר של ההתנחלויות סלעית וצופין, ולא על פי שיקולי ביטחון של הגנה על אזרחים ישראלים או צרכים צבאיים אחרים. המדינה אף הודתה בכך מפורשות בפני בג"ץ, לפחות ככל שהדבר נוגע לתוכנית להרחבתה של צופין. שיקולים אלה, מדגיש עו"ד בשארה, מנוגדים מפורשות להלכה שקבע בג"ץ בפסק דינו העקרוני, אשר ניתן בשנה שעברה בעתירתה של האגודה לזכויות האזרח נגד תוואי גדר ההפרדה באזור אלפי מנשה. אז פסק בג"ץ, בהרכב מורחב של תשעה שופטים, כי אין להתחשב בשיקולים של הרחבת התנחלויות בעת קביעת תוואי הגדר. לפיכך מתבקש בג"ץ להורות על פירוק הגדר באזור של שני הכפרים ובנייתה מחדש, אם תבחר בכך המדינה, בתוואי אחר, אשר לא יותיר את אדמות הכפרים ממערב לו ואשר יהווה איזון ראוי בין צרכי ביטחון לבין זכויות היסוד של תושבי הכפרים.
בג"ץ 10905/05
תוואי הגדר העובר באדמות 4 כפרים מדרום לטול-כרם
עוד בשעה 30:11 ידון בג"ץ בעתירתה של האגודה לזכויות האזרח, בדרישה לפרק את קטע גדר ההפרדה, אשר עובר באדמותיהם של ארבעה כפרים פלסטינים מדרום לטול-כרם. העתירה, אשר הוגשה בשם ארבעת ראשי הכפרים, ח'רבת ג'בארה, פרעון, א-ראס וכפר צור, מבקשת גם, שלא להקים את הגדר בתוואי חדש שתוכנן, על מנת לבטל את ניתוקו של הכפר ח'רבת ג'בארה מיתר חלקי הגדה המערבית, שכן גם תוואי "מתוקן" זה יותיר על כנו את ניתוקם של הכפרים מחלק מאדמותיהם ויוסיף לפגוע קשות ברבות מזכויותיהם. עו"ד עאזם בשארה מהאגודה לזכויות האזרח, אשר הגיש את העתירה, מציין בה, כי עצם החלטתן של הרשויות להזיז את הגדר באזור זה מצביעה על כך, שהמדינה מודה בכשלונה לספק מענה לשימור מרקם החיים של האוכלוסיה האזרחית בו לאחר הקמת הגדר ובדבר אי-מידתיות ואי-חוקיות תוואי הגדר, שהוקמה באזור.
העתירה מתארת את הפגיעות הקשות בלמעלה מעשרת אלפי התושבים, המתגוררים בארבעת הכפרים, ואשר גדר ההפרדה, שבנייתה באזור זה נסתיימה לפני כשלוש שנים, ניתקה אותם מאדמותיהם החקלאיות, בהן תלויה פרנסתם. זאת ועוד, מאז נבנתה הגדר באזור הוכפפו פרנסתם ותנועותיהם למערכת בירוקרטית נוקשה, אשר מגבילה את תנועותיהם ומתנה אותן בקבלת אישורים מראש, כשהם נתונים לשרירות החלטותיו של הצבא, למשל בכל הקשור לשעות פתיחת השערים (ראו לעיל עתירה בעניין זה, המתייחסת – בין היתר – לשניים מהכפרים הנדונים בעתירה זו), ולמעמסה בירוקטית קשה בדרכם לזכות באישורים כאלה ולחדשם מעת לעת. תושבי שלושה מן הכפרים נזקקים לאישורים על מנת להיכנס ולעבד את אדמותיהם שבמרחב התפר, וגם מי שזוכה לקבל אישור שכזה מוגבל מאוד בתנועותיו אל ומן האדמות. משטר ההגבלות וההיתרים, נאמר בעתירה, מוגבל רק לתושבים הפלסטינים באזור זה, בעוד תושבי ההתנחלות הסמוכה, סלעית, רשאים לנוע באורח חופשי. משטר זה מגביל גם את כניסת הסוחרים, שאינם רשאים להכנס אל מרחב התפר, על מנת להוביל ממנו את היבולים לשווקים, ועובדה זו מגבירה את הפגיעה הקשה בפרנסתם של בעלי האדמות. גם אם יתאפשר לסוחרים לקבל אישורים, נאמר עוד בעתירה, הרי שאין להם עניין להיאבק בקשיים הבירוקרטיים הכרוכים בכך, שכן אינם מוגבלים לשיווק של התוצרת החקלאית מכפרים אלה דווקא.
הכפר הרביעי, ח'רבת ג'בארה, לא רק נותק מרבות מאדמותיו, אלא אף הושאר בצדה המערבי של הגדר, כשהוא מנותק מיתר חלקי הגדה המערבית. משטר ההיתרים באזור פוגע אפוא לא רק בתושבי הכפר ובפרנסתם, אלא גם ביכולתם לקיים קשרי חברות ומשפחה, שכן קרובי משפחה וידידים אינם רשאים לעבור אליו, וגם כאשר קרובי משפחה כאלה מגישים בקשות להיתרי מעבר, חלקם מסורב ממניעים "בטחוניים", שאינם מפורטים, דבר המונע מהם כל אפשרות של ממש לערער על ההחלטה. לשם פתרון המצוקה של תושבי כפר זה, ולאחר שהוגשה עתירת האגודה בעניין המעברים בגדר באזור (לעיל), הוחלט על שינוי תוואי הגדר במקום, כך שהכפר יועבר לצדה המזרחי. אולם גם תוואי חדש זה, מדגיש עו"ד בשארה בעתירה, יותיר את ארבעת הכפרים מנותקים ממחצית או יותר מאדמותיהם החקלאיות.
עו"ד בשארה מדגיש, כי תוואי הגדר באזור – גם זה המתוכנן כעת – פוגע באורח לא-מידתי בזכויות יסוד של האוכלוסיה האזרחית הפלסטינית באזור, גורם לסיפוח אסור דה-פקטו של שטח כבוש למדינת ישראל ונובע משיקול פסול – הכללת ההתנחלות הסמוכה, סלעית, כמו גם שטחים שנועדו להרחבתה בעתיד, בצד ה"ישראלי" של הגדר. הוא מבהיר בעתירה, כי לתוואי פוגעני זה ישנן חלופות אחרות, כגון הקמת גדר ההפרדה לאורך הקו הירוק והגנה על תושבי ההתנחלות באמצעות הקפת שטחיה הבנויים בגדר נפרדת או פינויים של תושבי ההתנחלות ממקומם.
בג"ץ 11765/05
