שופטי בג"ץ, דורית ביניש, אליעזר ריבלין וסלים ג`ובראן, מסרו הבוקר את פסק דינם בעתירתם של האגודה לזכויות האזרח ושל עמותת שומרי משפט – רבנים למען זכויות האדם, אשר הוגשה בשנת 2004 בידי עו"ד לימור יהודה מהאגודה לזכויות האזרח, בשם חמישה ראשי כפרים ברחבי הגדה המערבית. בפסק הדין, אשר נכתב בידי השופטת דורית ביניש, נקבע במפורש, כי על צה"ל ועל המשטרה לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותם על מנת להגן על ביטחונם של החקלאים הפלסטינים, המגיעים לעבודה באדמותיהם, ועל זכויותיהם הקנייניות. הגנה על ביטחונם וקניינם של התושבים המקומיים, נאמר בפסק הדין, היא מהחובות הבסיסיות ביותר המוטלות על המפקד הצבאי בשטח. השופטת מציינת בפסק דינה, כי על אף שיפור מסויים שחל בתחום זה, מצב העניינים רחוק מלהשביע רצון, וכי התוצאות אינן מלמדות על הצלחה בתחום של אכיפת החוק כלפי מתנחלים עבריינים.
בפסק דינם מפרטים השופטים את העקרונות, שראוי כי ינחו את כוחות הבטחון בטיפול באירועים של אלימות כלפי חקלאים פלסטינים ושל פגיעות ברכושם. ראשית, הם מציינים, כי יש לפעול להבטחת בטחונם של החקלאים הפלסטינים המגיעים לעבודה החקלאית, וככל שהדבר נדרש – להגן עליהם במהלך ביצוע עבודתם. את ההגנה על החקלאים יש לפרוש תוך מינימום הפרעה לעבודה החקלאית. שנית, נאמר בפסק הדין, יש לתת הנחיות ברורות וחד-משמעיות לכוחות הפועלים בשטח כיצד לנהוג כדי שלא למנוע מהתושבים את הגישה לאדמותיהם, אלא במקרים חריגים. שלישית, יש להקצות כוחות על מנת להגן על קניינם של התושבים הפלסטינים, ורביעית – לבחון את תלונותיהם של התושבים הפלסטינים לגופן ולמצות את החקירות בהקדם האפשרי. בהקשר זה, נאמר במפורש בפסק הדין, כי יש לפתוח בחקירות כאשר מתקבל מידע בדבר מעשה התנכלות ואף ליזום סיורים מטעם כוחות הביטחון, שתכליתם לגלות מעשים כאלה. באשר לכך נאמר עוד, כי קיים ספק רב אם ליחידות המשטרתיות, שהוקמו לשם כך, ניתנו כל האמצעים הדרושים לשם מימוש האכיפה. לפיכך, צויין בפסק הדין, יש לשכלל את מנגנוני האכיפה – החקירה וההעמדה לדין.
עוד מקבל בג"ץ בפסק דינו את טענות הארגונים העותרים, כי נעשה שימוש פסול באמצעי של סגירת שטחי חקלאות בפני פלסטינים, שטחים המצויים סביב התנחלויות ומאחזים בלתי-מורשים. עם זאת, בג"ץ לא קיבלת את טענות הארגונים, שגובו אף בחוות דעת של מומחים ביטחוניים, כי אין צורך בסגירת שטחים גם כאשר הדבר נעשה בטענה של הגנה על התנחלויות. הארגונים מצרים על כך, שבג"ץ בחר להתעלם מטענתם, כי חלק מהשטחים הללו נסגרו לצורך "הגנה" על מאחזים בלתי-מורשים. עם זאת, יש לציין, כי בעקבות העתירה והדיונים בה, צומצם באורח ניכר היקף השטחים הסגורים לכניסת פלסטינים. בג"ץ מותח ביקורת קשה במיוחד על הפרקטיקה של סגירת שטחים בפני פלסטינים, במקרים בהם תכליתה המוצהרת של הסגירה הינה הגנה על החקלאים הפלסטינים עצמם מפני תקיפות מצד מתנחלים. השופטת ביניש מציינת בהקשר זה, כי "בבואו להגן על החקלאים הפלסטינים בחר המפקד הצבאי לפעול שוב כנגדם, גם כאשר הם הקורבן להתקפות". את הסיכון לפלסטינים, היא מבהירה, יש למנוע באמצעות כוחות לאבטחתם, כמו גם באמצעות הטלת "מגבלות, שתהיינה אפקטיביות כלפי אותם אנשים, המתנכלים לפלסטינים תוך הפרת חוק". השופט ג`ובראן מוסיף כי ההגבלות, המוטלות על פלסטינים בהקשר זה "כמוהן כמתן פרס לאלימות, ויש בהן כדי לשדר מסר מטעה של כניעה והתכופפות בפני אותם גורמים מפירי חוק, אף במחיר של פגיעה בעקרונות היסוד עליהם מושתתת שיטת משטרנו".
בג"ץ 9593/04
