"חוק החרם"

הצעת חוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, התשע"א-2011

לפי הצעת החוק המקורית שהניחו ח"כ אלקין ואחרים, מי שיוזם, מקדם או מפרסם חומר שעשוי לשמש כבסיס מידע להטלת חרם – עובר עוולה נזיקית ועבֵרה פלילית והוא יחויב בפיצוי הנפגע כלכלית מהחרם, לרבות פיצוי מוסכם ללא הוכחת נזק של 30 אלף ש"ח. לגבי אזרח זר – תיאסר כניסתו לישראל למשך 10 שנים וניהול עסקים בישראל, ולגבי מדינה זרה – לא יועברו אליה כספים שחייבים לה מישראל, וניתן אף יהיה לפצות מתוכם את הנפגעים. גם היא לא תוכל לנהל עסקים בישראל. ואם לא די בכך – כל זה יחול רטרואקטיבית לשנה.

בוועדת השרים לחקיקה לא אושרו הסעיפים הנוגעים לאזרחים ומדינות זרות, כנראה מטעמים של יחסי חוץ, וכן לא הסעיפים הרטרואקטיביים (סעיפים 5, 6, 8). הנוסח אושר לקריאה ראשונה ביום 15.2.11. הוגשה בקשה לרביזיה שנדונה ביום 28.2.11, והוחלט לקבל נוסח חלופי (שהוכן בשיתוף עם הייעוץ המשפטי ומשרד המשפטים). בנוסח זה הוסרה העבֵרה הפלילית, ונקבע כי רק מי שקורא לביצוע חרם ייכלל בחוק ולא כל מי שמשתתף בו. כן הוסף סעיף הקובע כי המדינה תוכל לקבוע כי חברה שתנקוט בחרם, ניתן יהיה שלא לשתפה במכרזים של המדינה. הצעת החוק בנוסח החדש עברה במליאה בקריאה ראשונה ב-7.3.11. בדברי ההסבר במליאה ציינו יוזמי החוק ותומכיו כי יפעלו להרחבתו, ולהחזרת הסעיף הפלילי לתוך החוק.

ביום 27.6.11 נדונה הצעת החוק בוועדת חוקה, חוק ומשפט להכנה לקריאה שנייה ושלישית. יוזמי החוק ותומכיו הוסיפו סעיף חדש ובו שורה של סנקציות שעשויות לפגוע בעיקר בעמותות או בחברות שנוקטות בחרם: הסרת ההגדרה "מוסד ציבורי" המקנה פטור ממס על תרומות לעמותות, וכן ביטול ההטבות לחברות או למפעלים מכוח החוקים לעידוד השקעות הון, מחקר ופיתוח בתעשייה וערבויות מדינה. כך, עשויות להישלל ההטבות מבעלי מפעל שיצהירו בפומבי כי אינם רוכשים אספקה שיוצרה בשטחים.

האגודה לזכויות האזרח לקחה חלק פעיל בהתנגדות להצעת החוק, מאחר וזו מפלה לרעה בעלי עמדות פוליטיות מסוימות בישראל, ובראש ובראשונה מי שמבקשים למחות נגד הכיבוש וההתנחלויות. זהו עוד אחד בסדרת חוקים שהרוב הפוליטי מחוקק על מנת לנטרל את המיעוט הפוליטי המתנגד לעמדתו. מטרתו של החוק לפעול בראש ובראשונה נגד חרמות לגיטימיות של מוצרי ההתנחלויות, ובתוך כך הוא פוגע באופן קשה בכלי מחאה בלתי אלים, חוקי ולגיטימי, המקובל בעולם כולו (וגם בישראל), וזאת תוך פגיעה בחופש הביטוי, המחאה וההתאגדות של אזרחי המדינה.

סטאטוס: הצעת החוק עברה בקריאה טרומית ב-14.10.10, בקריאה ראשונה – ב-7.3.11, הנוסח לקריאה שנייה ושלישית אושר ב-27.6.11. החוק אושר במליאה ב-11.7.11.

ב-12.3.2012 הגישו שמונה ארגוני החברה האזרחית, ובהם האגודה לזכויות האזרח, עתירה לבג"ץ נגד החוק.

 

הנוסח הסופי של החוק

לינק להצבעה בקריאה שנייה ושלישית מאתר הכנסת

הנוסח שאושר לקריאה שנייה ושלישית בוועדת חוקה

הנוסח המקורי של החוק

ניירות עמדה:

עמדת האגודה לזכויות האזרח, יוני 2011

עמדת האגודה לזכויות האזרח, ינואר 2011

עמדת האגודה לזכויות האזרח, ספטמבר 2010

 

הודעות לעיתונות:

חוק החרם אושר בכנסת; האגודה בוחנת דרכים לסייע למי שייפגע מהחוק, יולי 2011

מותר להחרים את הקוטג' אבל לא את הכיבוש, יוני 2011

חוק איסור החרם: ניסיון נוסף להשתקת ביקורת על הממשלה, פברואר 2011

חוק "איסור הטלת חרם" ישתיק ביקורת לגיטימית, יולי 2010

 

קישורים נוספים:

חוק החרם – מידע לציבור: דף מידע על המשמעויות המשפטיות של החוק, יולי 2011

חוות דעת על הצעת החוק, מאת פרופ' מרדכי קרמניצר ועו"ד עמית פוקס, אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוני 2011

מסמך של מרכז המחקר והמידע בכנסת: איסור הטלת חרם והשתתפות בו –  סקירה משווה, ספטמבר 2010

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:,

קטגוריות: דמוקרטיה,הזכות להתאגדות,הזכות לכבוד,הזכות לשוויון,חופש הביטוי,יוזמות אנטי-דמוקרטיות,עוד

סגור לתגובות.