לבטל את משטר ההיתרים שהונהג במובלעות גדר ההפרדה

בעתירה מתוקנת, בהמשך לעתירה משנת 2004, דורשת האגודה לבטל את ההכרזה על מובלעות גדר ההפרדה כעל שטחים צבאיים סגורים ואת משטר ההיתרים שהונהג בהן: "שיפורים" שהבטיח צה"ל בעניין התגלו כקוסמטיים, וגם לאחריהם נשקפת לתושבי "מרחב התפר" סכנה של גירוש בפועל מאדמותיהם

האגודה לזכויות האזרח הגישה היום (26.3.06) לבג"ץ עתירה מתוקנת ומעודכנת, בדרישה לבטל את משטר ההיתרים, שהונהג על ידי צה"ל באזור "מרחב התפר". העתירה, המופנית נגד מפקד כוחות צה"ל ונגד ראש המנהל האזרחי באיו"ש, הוגשה בידי עו"ד אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח, והיא באה לעדכן עתירה קודמת שהגיש בנושא זה בחודש ינואר 2004. העתירה המקורית נדונה בבית המשפט פעם אחת ויחידה לפני כשנתיים. בחודש נובמבר האחרון הורו שופטי בג"ץ לעדכן את העתירה, לאחר שנציגי צה"ל הכניסו במשטר ההיתרים תיקונים, שלטענתם מצמצמים את הפגיעה בתושבים הפלסטינים. עו"ד פינצ'וק מבהיר בעתירה החדשה, כי השיפורים העיקריים, שעשה הצבא, הם קוסמטיים בלבד, וכי אין בהם כדי למנוע את הפגיעות בתושביו הפלסטינים החיים במרחב התפר ובסמוך לו.

בשלהי שנת 2003, לאחר הקמת גדר ההפרדה בצפון הגדה, הכריז צה"ל על "מרחב התפר", המובלעות בין גדר ההפרדה לבין הקו הירוק, כעל "שטח צבאי סגור". צווים שהוציא צה"ל התנו את השהייה והתנועה של כל פלסטיני במרחב זה בהצגתו של היתר מיוחד. משטר היתרים זה פוגע פגיעה קשה בכל תחומי החיים ובזכויות היסוד של למעלה מ-5,000 פלסטינים, המתגוררים בשטח הסגור, כמו גם ברבבות פלסטינים שחייהם קשורים באדמות ובקהילות, שנותרו בשטחי המובלעות. ניסיון השנתיים האחרונות מאשש את החששות, שהובעו כבר בעתירה המקורית, ולפיהן הפגיעות שמסב משטר ההיתרים צפויות להחמיר ולהביא לחנק רקמת החיים של הפלסטינים באזור, ובהמשך – אף לסילוקם מיישוביהם ומאדמותיהם.

בעוד שבבית המשפט טוענת המדינה שמרחב התפר ומשטר ההיתרים נועדו לשרת אך ורק מטרות ביטחוניות, הרי שבתקשורת מצהירים מנהיגי המדינה שוב ושוב, כי מדובר ביצירת גבול חדש למדינת ישראל, וכי בכוונתם לעבות את מערך ההתנחלויות שבמרחב התפר.

מאחורי הניסוח הפתלתל של צווי משטר ההיתרים, טוען עו"ד פינצ'וק בעתירה, עומד עיקרון אחד פשוט: ישראלים, יהודים שאינם אזרחי ישראל, ואפילו תיירים, יכולים להוסיף ולשהות במרחב התפר ללא כל הגבלה. היחידים שתנועתם הוגבלה הם התושבים הפלסטינים, שזכותם לגור בביתם או לעבד את אדמתם מותנית עתה בהיתר מטעם הצבא. קבלת היתר מותנית בקיומם של תנאים שונים ובשיקול דעת גורף של צה"ל ושל המינהל האזרחי. בפועל, בקשות רבות לקבלת היתר נדחות, ושיעור הסירובים רק הולך וגדל. ה"שיפורים" שהבטיח צה"ל, מדגיש עו"ד פינצ'וק, מתמצים בעיקרם בשינוי שמותיהם של היתרים שונים ובמינוחים חדשים, אך לא בעניינים מהותיים, אשר יש בהם כדי להפחית מעוצמת הפגיעה בזכויות התושבים הפלסטינים. משטר ההיתרים מונע כמעט לחלוטין את האפשרות לקיים קשרי משפחה, קשרים חברתיים וחיי קהילה במרחב התפר. הוא גם מונע מרבים לעבד את אדמתם ולהתפרנס, ואפילו שירותי ההצלה ורפואת החירום מוגבלים בתנועתם. גם מי שבידם היתרים מוצאים אותם לא פעם כבלתי מועילים, בשל סגירה תכופה של שערים, הגבלות על מעבר רכב חקלאי, וכיוצא באלה.

הגבלות אלה, מדגיש עו"ד פינצ'וק בעתירה, הן מתכון בטוח לגוויעתן האיטית והבלתי נמנעת של הקהילות, החיות בסמוך לגדר, להתרוקנות מרחב התפר מתושביו הפלסטינים ולהתנתקותם של רבים אחרים מאדמותיהם שבשטח. בכך מנתק משטר ההיתרים את מרחב התפר מיתר השטחים הכבושים ומשלים את סיפוחו דה-פקטו למדינת ישראל. במקביל, הוא מכונן משטר של הפרדה והבחנה על בסיס אתני ולאומי ופוגע בזכויות היסוד של התושבים באופן בלתי מידתי ובלתי סביר באורח קיצוני, ובראשן בחופש התנועה, בחופש העיסוק ובזכות לפרנסה ולקיום בכבוד, בזכות לחיי משפחה, ואף בזכות לחינוך ובזכות לבריאות. השלכות מרחיקות לכת אלה, מסביר עו"ד פינצ'וק בעתירה, אינן עולות בקנה אחד עם טענתה של המדינה, כי מדובר בצעדים ביטחוניים זמניים בלבד.

מערכת הביטחון כבר הודיעה לבית המשפט, כי במרחב התפר, שעתיד להיווצר לאחר הקמת הגדר באיזור גוש עציון לא יוטל משטר היתרים, ומעבר הפלסטינים ייעשה בכפוף לבדיקה ביטחונית בשערים. מכאן, טוען עו"ד פינצ'וק, שגם מערכת הביטחון סבורה, שיש פיתרון אחר, פוגע פחות, שיכול לענות על כל הצרכים הביטחוניים.

לאור דברים אלה מתבקש בית המשפט להורות על ביטולם של הצווים וההוראות, המסדירים את סגירתו של השטח ואת משטר ההיתרים שהושלט בו.

בג"צ 639/04

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: זכויות האדם בשטחים הכבושים,חופש התנועה,חופש התנועה - גדר ההפרדה

סגור לתגובות.