האגודה לזכויות האזרח עתרה לבג"ץ בשם תושבים פלסטינים בדרום הר חברון, בדרישה למנוע את מימוש התוכנית להקמתה של גדר פנימית ("מכשול עומק") לאורך כבישים באזור זה. כן מתבקש בג"ץ להורות על ביטולם של צווים לתפיסת אדמות פלסטינים באזור, שנועדו לאפשר את בנייתה של הגדר. את העתירה, המופנית נגד מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, הגישה בסוף השבוע האחרון עו"ד לימור יהודה מהאגודה לזכויות האזרח, אשר מבקשת עוד מבג"ץ להוציא צו ביניים, שיאסור על ביצוע עבודות תשתית ועבודות להקמתה של הגדר עד למתן פסק הדין הסופי בעתירה.
העתירה מכוונת נגד החלטת צה"ל להקים גדר בטון נמוכה (בגובה של כ-80 ס"מ) באזור דרום הר חברון, באדמות היישובים יטא, סמוע ודאהריה ובאזור הכפרים א-תוואנה, ח`רבת זנוטה, חרבת אלרהוה וא-טובא. מדובר בגדר אשר תסגור אדמות בהיקף של למעלה מ-80,000 דונם ואשר תכלא 21 קהילות פלסטיניות במובלעת, תוך ניתוקן מהמרכזים העירוניים, עליהם הן נסמכות לצורך קבלת שירותים חיוניים, ותביא לניתוקם של אנשים רבים מאדמותיהם. עוד נאמר בעתירה, כי על אף שהוגשו התנגדויות להקמתה של גדר זו, בין היתר על ידי האגודה לזכויות האזרח, לא נפסקו העבודות להקמת הגדר, אשר החלו בראשית חודש פברואר. זאת ועוד, להחלטתו של צה"ל בדבר הקמת הגדר, קדם הליך מינהלי פגום, שכן היא נתקבלה עוד בטרם ניתנה הזדמנות כלשהי למי מהנפגעים להשמיע את טיעוניהם. ההחלטה על הקמת הגדר הפנימית באה לאחר ההחלטה על שינוי תוואי גדר ההפרדה באזור, והזזתו קרוב יותר לקו הירוק.
בעתירה נאמר, כי מדובר בגדר שתביא לפגיעות קשות בזכויות יסוד של האוכלוסייה המקומית ובאורחות חייה, עד כדי סכנה ממשית להמשך קיומה באזור זה. זאת ועוד, ההחלטה על הקמתה של הגדר לא נגזרה מצורך צבאי או ביטחוני, אלא משיקולים זרים, ובראשם רצון ל"ייבש" את השטח, על מנת לאפשר סיפוח עתידי לישראל. עו"ד יהודה מציינת, כי לפי דעתם של מומחים ביטחוניים, מדובר בגדר אשר נזקיה הביטחוניים עולים על תועלתה, בין היתר בשל כך, שהיא תיצור רצף של עמדות ירי מהמארב לאורך הכבישים.
התנאי ליכולתם של התושבים הפלסטינים להגיע ממקום למקום לאחר הקמת הגדר יהיה נסיעה לאורך הכבישים הראשיים, וזאת עד לפתח הבא בגדר או לדרך המקשרת הקרובה. אולם במהלך השנים האחרונות מונעים כוחות הצבא מן התושבים את השימוש בכבישים אלה. עו"ד יהודה מדגישה, כי תושבי הכפרים באזור תלויים בכל תחומי חייהם במרכזים העירוניים הסמוכים, ובכלל זאת לקבלת שירותי בריאות, חינוך ולצרכי פרנסה. הם אף קשורים אליהם מבחינה משפחתית ותרבותית. גדר בטון, אף בגובה של כ-80 ס"מ, תמנע את התנועה בין הכפרים והמרכזים העירוניים באמצעות כלי תחבורה ממונעים, כמו גם באמצעות חמורים ועגלות. גם רועי הצאן, אשר פרנסתם תלויה ביכולתם לנוע עם העדרים בשטח, לא יוכלו לחצות עמם את הכביש, כפי שהם עושים כיום. בה בעת, היא לא תמנע את מעברם של אנשים קלי רגליים ( כמו שצפוי להיות המפגע הפוטנציאלי).
הקמת הגדר, מסכמת העתירה, תביא לפגיעה אנושה בזכויות יסוד של תושבי האזור, ובכלל זה בזכות הקניין, בחופש התנועה, בזכות לפרנסה, לחינוך, לבריאות, לחיי משפחה ולכבוד. כל זאת בנוסף להגבלות הרבות המוטלות עליהם גם כיום. הפגיעה עלולה להיות כה חמורה, עד שיש בה כדי להציב איום ממשי על יכולתה של האוכלוסיה להמשיך ולהתקיים באזור זה.
אתמול הוחלט בבג"ץ, כי ייקבע מועד קרוב לדיון בעתירה וכי על המדינה להגיש תגובתה לעניין צו הביניים המבוקש בתוך שבוע ימים.
בג"ץ 1248/06
