בג"צ 4700/11 ליאנגי נגד הכנסת
עו"ד: חני בן ישראל (קו לעובד), עודד פלר, אסנת כהן-ליפשיץ (קו לעובד)
ב-26.5.2011 הוגשה עתירה לבג"ץ בשם שרמילה ליאנגי, מהגרת עבודה מסרי לנקה, ובשם קו לעובד, האגודה לזכויות האזרח ומוקד סיוע לעובדים זרים, בה התבקש בית המשפט לבטל את סעיף 1לא(3) לחוק עובדים זרים, העוסק בסמכויותיו של הממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה במשרד התמ"ת.
הסעיף שביטולו מבוקש מחריג את עובדות הסיעוד באופן כמעט גורף מתחום טיפולו של הממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה, וקובע כי הוא לא יוכל להדרש לתלונות של מהגרות עבודה בתחום הסיעוד אלא במקרים בהם קיים חשד לביצוע עבירת מין או אלימות, הטרדה מינית או סחר בבני אדם.
בעתירה נטען, כי אין דבר ברצון להגן על מעסיקים סיעודיים המחייב או יכול להצדיק את החרגתן של עובדות הסיעוד מתחומי פעילותו של הממונה. ממילא, נטען עוד בעתירה, התכלית המוצהרת של החרגת עובדות הסיעוד – להבטיח שמעסיקים יהיו חשופים פחות לתביעות מצד העובדות – אינה מושגת בהחרגה. ההיפך הוא הנכון: מהגרות העבודה בתחום הסיעוד אינן יכולות לפנות לממונה, ומשום כך הדרך היחידה הפתוחה בפניהן לעמוד על זכויותיהן היא הגשת תביעות לבית הדין לעבודה. במקום לסייע למעסיקים לפתור מחלוקות עם העובדות באמצעות הממונה, אוסרת עליהם הצעת החוק התדיינויות בבית הדין לעבודה, על כל הכרוך בכך.
עוד נטען בעתירה, כי החרגתן של עובדות הסיעוד מהגנתו של הממונה נגועה בהפליה חמורה כלפי נשים ומעניקה לגיטימציה לפגיעה בזכויותיהן, שכן בעוד רובם המכריע של המועסקים בבנין, בחקלאות ובתעשייה – תחומים בהם ניתנו לממונה על זכויות עובדים זרים מלוא הסמכויות – הנם גברים, ענף הסיעוד הוא ענף נשי במפגיע, ולמעלה מ-80% מהמועסקים בו הן נשים
העתירה נדחתה. נפסק, שקיים שוני רלוונטי בין עובדות סיעוד למהגרי עבודה בענפים אחרים, המצדיק את החרגתן מתחום טיפולו של הממונה. בית המשפט אף דחה את הטענה לפיה החרגתן של עובדות הסיעוד ממוסד הממונה נגועה באפליה כלפי נשים, וקבע כי הסיבה היא הבדלים מהותיים בין המעסיקים הפרטיים בענף הסיעוד לעומת ענפים אחרים, ולא הבחנה על בסיס מין.
