האגודה לזכויות האזרח עתרה היום (22.12.05) לבג"ץ נגד ראש הממשלה, שר הביטחון ומפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, בדרישה לפרק את קטע גדר ההפרדה, אשר עובר באדמותיהם של ארבעה כפרים פלסטינים מדרום לטול-כרם. העתירה, אשר הוגשה בשם ארבעת ראשי הכפרים, ח`רבת ג`בארה, פרעון, א-ראס וכפר צור, מבקשת גם, שלא להקים את הגדר בתוואי חדש שתוכנן, על מנת לבטל את ניתוקו של הכפר ח`רבת ג`בארה מיתר חלקי הגדה המערבית, שכן גם תוואי "מתוקן" זה יותיר על כנו את ניתוקם של הכפרים מחלק מאדמותיהם ויוסיף לפגוע קשות ברבות מזכויותיהם. עו"ד עאזם בשארה מהאגודה לזכויות האזרח, אשר הגיש את העתירה, מציין בה, כי עצם החלטתן של הרשויות להזיז את הגדר באזור זה מצביעה על כך, שהמדינה מודה בכשלונה לספק מענה לשימור מרקם החיים של האוכלוסיה האזרחית בו לאחר הקמת הגדר ובדבר אי-מידתיות ואי-חוקיות תוואי הגדר, שהוקמה באזור. עו"ד בשארה מבקש מבג"ץ להוציא צו ביניים, אשר ימנע את תחילת העבודות להעתקת תוואי הגדר באזור זה עד לסיום הדיון בעתירה. הוא מדגיש, כי מאחר שקיימת כיום גדר באזור, הרי שלא ייגרם נזק ביטחוני מעיכוב שכזה, בעוד ביצוע העבודות יגרום נזק בלתי הפיך לאדמות חקלאיות פוריות, שאין לו כל הצדקה כל עוד לא תינתן הכרעה בעתירה. עם זאת, הוא מבקש כי בית המשפט יורה על קיום דיון דחוף בעתירה, בשל הפגיעה המתמשכת בתושבי הכפרים, ובמיוחד בתושבי הכפר ח`רבת ג`בארה, הכלואים בתוך מרחב התפר, ממערב לגדר, ונתונים להגבלות קשות ביותר על תנועותיהם.
העתירה מתארת את הפגיעות הקשות בלמעלה מעשרת אלפי התושבים, המתגוררים בארבעת הכפרים, ואשר גדר ההפרדה, שבנייתה באזור זה נסתיימה לפני למעלה משנתיים, ניתקה אותם מאדמותיהם החקלאיות, בהן תלויה פרנסתם. זאת ועוד, מאז נבנתה הגדר באזור הוכפפו פרנסתם ותנועותיהם למערכת בירוקרטית נוקשה, אשר מגבילה את תנועותיהם ומתנה אותן בקבלת אישורים מראש, כשהם נתונים לשרירות החלטותיו של הצבא, למשל בכל הקשור לשעות פתיחת השערים, ולמעמסה בירוקטית קשה בדרכם לזכות באישורים כאלה ולחדשם מעת לעת. תושבי שלושה מן הכפרים נזקקים לאישורים על מנת להיכנס ולעבד את אדמותיהם שבמרחב התפר, וגם מי שזוכה לקבל אישור שכזה מוגבל מאוד בתנועותיו אל ומן האדמות. משטר ההגבלות וההיתרים, נאמר בעתירה, מוגבל רק לתושבים הפלסטינים באזור זה, בעוד תושבי ההתנחלות הסמוכה, סלעית, רשאים לנוע באורח חופשי. משטר זה מגביל גם את כניסת הסוחרים, שאינם רשאים להכנס אל מרחב התפר, על מנת להוביל ממנו את היבולים לשווקים, ועובדה זו מגבירה את הפגיעה הקשה בפרנסתם של בעלי האדמות. גם אם יתאפשר לסוחרים לקבל אישורים, נאמר עוד בעתירה, הרי שאין להם עניין להיאבק בקשיים הבירוקרטיים הכרוכים בכך, שכן אינם מוגבלים לשיווק של התוצרת החקלאית מכפרים אלה דווקא.
הכפר הרביעי, ח`רבת ג`בארה, לא רק נותק מרבות מאדמותיו, אלא אף הושאר בצדה המערבי של הגדר, כשהוא מנותק מיתר חלקי הגדה המערבית. משטר ההיתרים באזור פוגע אפוא לא רק בתושבי הכפר ובפרנסתם, אלא גם ביכולתם לקיים קשרי חברות ומשפחה, שכן קרובי משפחה וידידים אינם רשאים לעבור אליו, וגם כאשר קרובי משפחה כאלה מגישים בקשות להיתרי מעבר, חלקם מסורב ממניעים "בטחוניים", שאינם מפורטים, דבר המונע מהם כל אפשרות של ממש לערער על ההחלטה. לשם פתרון המצוקה של תושבי כפר זה, ולאחר שהוגשה עתירה בעניין המעברים בגדר באזור – גם היא בידי האגודה לזכויות האזרח – הוחלט על שינוי תוואי הגדר במקום, כך שהכפר יועבר לצדה המזרחי. אולם גם תוואי חדש זה, מדגיש עו"ד בשארה בעתירה, יותיר את ארבעת הכפרים מנותקים ממחצית או יותר מאדמותיהם החקלאיות.
עו"ד בשארה מדגיש, כי תוואי הגדר באזור – גם זה המתוכנן כעת – פוגע באורח לא-מידתי בזכויות יסוד של האוכלוסיה האזרחית הפלסטינית באזור, גורם לסיפוח אסור דה-פקטו של שטח כבוש למדינת ישראל ונובע משיקול פסול – הכללת ההתנחלות הסמוכה, סלעית, כמו גם שטחים שנועדו להרחבתה בעתיד, בצד ה"ישראלי" של הגדר. הוא מבהיר בעתירה, כי לתוואי פוגעני זה ישנן חלופות אחרות, כגון הקמת גדר ההפרדה לאורך הקו הירוק והגנה על תושבי ההתנחלות באמצעות הקפת שטחיה הבנויים בגדר נפרדת או פינויים של תושבי ההתנחלות ממקומם.
בג"ץ 11765/05
