האגודה לזכויות האזרח עתרה היום (24.11.05) לבג"ץ נגד ראש הממשלה, שר הביטחון ומפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, בדרישה לפרק את קטע גדר ההפרדה, אשר עובר באדמותיהם של הכפרים ג'יוס ופלאמיה, שמצפון-מזרח לקלקיליה ופוגע קשות בזכויותיהם של תושבי הכפרים, ובראשן הזכות להתפרנס בכבוד. את העתירה הגיש עו"ד עאזם בשארה מהאגודה לזכויות האזרח, בשם ראש עיריית ג'יוס, שווקת מוסטפא סמחה, ובשם ראש מועצת הכפר פלאמיה, ג'מיל עבד אלגני יוסף דאהר. כן מתבקש בג"ץ בעתירה לתת צו ביניים, האוסר על ביצוע עבודות, ובכללן עבודות הכשרת קרקע, סלילת דרכים ובנייה, שמטרתן מימוש תוכניות ההתרחבות של ההתנחלות הסמוכה צופין, אשר בשלהן נבנתה הגדר בתוואי המנתק את הכפר ג`יוס מאדמותיו.
מאז הוקמה הגדר באזור, לפני למעלה משנתיים, נפגעו קשות אורח חייהם ופרנסתם של 4,000 תושבי הכפרים ג'יוס ופלאמיה, השוכנים מצפון-מזרח לעיר קלקיליה. זאת כתוצאה ישירה של תוואי הגדר, אשר מפריד את התושבים מאדמותיהם וממרבית מקורות המים שלהם. כניסת התושבים לאדמותיהם החקלאיות, השוכנות ברובן מעבר לגדר, מותנית בקבלת אישורים מראש, אישורים אשר הדרך לקבלתם ארוכה ומסובכת ושאינם ניתנים לכל החקלאים, שפרנסתם תלויה בעבודת האדמות הללו. לכך נוספות שעות הפתיחה המצומצמות של השערים, אשר גם הן אינן נשמרות בקביעות ואשר אינן מותאמות לאורח חיים חקלאי. כתוצאה מכך, מרבית החקלאים אינם מגיעים כלל לאדמותיהם ואינם מצליחים לעבד אותן. אצל אחרים התוצרת החקלאית אינה נקטפת במועד ואינה משווקת, ולפיכך נרקבת ונזרקת. יבולים רבים מתייבשים בהעדר יכולת להבטיח להם השקיה סדירה ומספקת, ולכך נוספות ההגבלות הקשות על כניסת סוחרים לשטחי החקלאות, אשר פוגעות אנושות ביכולתם של החקלאים לשווק את תוצרתם. כן נפגעה תנועת התושבים, כתוצאה ישירה של תוואי הגדר. כך, למשל, התארכו באורח ניכר הדרכים המובילות מהכפרים אל העיר הסמוכה קלקיליה, אשר היתה בעבר במרחק של מספר דקות נסיעה. הבטחות והתחייבויות חוזרות ונשנות של צה"ל למזער את הפגיעות בתושבים ולשמור על מרקם החיים של התושבים, אשר ניתנו בעתירה קודמת שהגישה האגודה לזכויות האזרח, לא קוימו, דבר העולה גם מדו"ח מבקר המדינה אשר פורסם לפני כשלושה חודשים.
עו"ד בשארה מבהיר בעתירה, כי קטע גדר ההפרדה הקיים באזור הכפרים ג`יוס ופלאמיה תוכנן בהתבסס על תוכניות להרחבתן באורח ניכר של ההתנחלויות סלעית וצופין, ולא על פי שיקולי ביטחון של הגנה על אזרחים ישראלים או צרכים צבאיים אחרים. המדינה אף הודתה בכך מפורשות בפני בג"ץ, לפחות ככל שהדבר נוגע לתוכנית להרחבתה של צופין. שיקולים אלה, מדגיש עו"ד בשארה, מנוגדים מפורשות להלכה שקבע בג"ץ בפסק דינו העקרוני, אשר ניתן לפני למעלה מחודשיים בעתירתה של האגודה לזכויות האזרח נגד תוואי גדר ההפרדה באזור אלפי מנשה, אז פסק בג"ץ, בהרכב מורחב של תשעה שופטים, כי אין להתחשב בשיקולים של הרחבת התנחלויות בעת קביעת תוואי הגדר. לפיכך מתבקש בג"ץ להורות על פירוק הגדר באזור של שני הכפרים ובנייתה מחדש, אם תבחר בכך המדינה, בתוואי אחר, אשר לא יותיר את אדמות הכפרים ממערב לו ואשר יהווה איזון ראוי בין צרכי ביטחון לבין זכויות היסוד של תושבי הכפרים. יודגש כי הרחבת ההתנחלויות, אשר שימשה בסיס לקביעתו של תוואי הגדר, לא התחילה ברובה להתבצע, ואת העבודות המעטות שהחלו, באזור ההתנחלות צופין, מתבקש בג"ץ לעצור באמצעות צו ביניים. זאת על מנת למנוע שינוי בלתי-הפיך של המצב באזור, אשר יסכל את הסעד המבוקש בעתירה בטרם יכריע בית המשפט בשאלת חוקיותו של תוואי הגדר הנוכחי.
עו"ד בשארה מדגיש עוד בעתירה, כי עצם קיומן של התוכניות להרחבת ההתנחלויות חותר תחת הטענות הביטחוניות שבפי המדינה: מחד גיסא טוענות רשויות המדינה, כי תוואי הגדר באזור נקבע על סמך שיקולים ביטחוניים, שעיקרם הוא הצורך במרחב מבצעי למרדף אחר מחבלים, החוצים את הגדר, ומניעת ירי בכינון ישיר. מאידך גיסא מתירות אותן רשויות עצמן הרחבה של ההתנחלויות על השטח המיועד לשמש מרחב מבצעי ובנייה עד לתוואי הגדר.
בג"ץ 10905/05
