ילדים חסרי הגנה

ילדים זרים שהתייתמו או ננטשו מוחזקים בכלא תקופות ממושכות

יונתן ברמן

בחודש יוני החליטה הממשלה להעניק מעמד לילדי מהגרי עבודה העומדים בקריטריונים שקבעה. ואולם, רק מיעוט מן הילדים ומשפחותיהם יוכלו ליהנות מן ההסדר, ורובם הגדול ייוותרו במעמד של שוהים שלא כדין, משום שהקריטריונים שנקבעו צרים ביותר ואחד מהם הוא הדרישה שמבקש המעמד יהיה יליד הארץ. כך, בעוד ש-120 המשפחות העומדות בקריטריונים הגישו בקשות למשרד הפנים והן ממתינות לתשובה, למאות ילדים אחרים, שהגיעו לישראל בגיל צעיר מאוד והם ישראלים לכל דבר, החלטת הממשלה היא יריית הפתיחה של מבצע למעצרם ולגירושם. בשבועות האחרונים פורסם כי משטרת ההגירה נערכת להקמת מתקני כליאה לילדים ומשפחותיהם, לצורך גירושם מישראל.

חשוב לציין, שגם לפני החלטת הממשלה, המדינה לא נמנעה ממעצרם של קטינים. קטינים זרים השוהים בישראל עם משפחותיהם זכו עד כה לחסינות מפני מעצר, אבל לא כך קטינים שהתייתמו או ננטשו על ידי הוריהם. את הקטינים האלה עוצרים בהתאם למדיניות משרד הפנים. הם מוחזקים במתקן הכליאה "צוחר", שאינו מותאם לצורכיהם של קטינים הכלואים לתקופות ממושכות – אין שם טיפול סוציאלי ופסיכולוגי ואין מסגרת חינוכית. הם מוחזקים סגורים בחדריהם משך כל שעות היום, למעט שני טיולים ביום בחצר האספלט, 45 דקות כל אחד. כשהם מגורשים, הצעד ננקט ללא תיאום עם מדינות המוצא ובלי שהמדינה תוודא לידי מי הם מגיעים עם נחיתתם במדינות המוצא.

הרשויות בישראל מתנערות מחובותיהן לאותם ילדים נטושים. פקידת הסעד הראשית, מרים פבר, סירבה לבקר בצוחר כדי לעמוד על מצבם של הילדים בטענה האבסורדית שהם "עבריינים", שרמסו במודע את חוקי ההגירה של ישראל. היא הסכימה לבדוק את מצבם של קטינים נטושים שאינם במעצר, אבל הבהירה שאם תגיע למסקנה שהם קטינים נזקקים, הם ייכלאו במתקן "צוחר". העובדה שזוהי גישתה של מי שאחראית לשלומם ולרווחתם של ילדים בישראל צריכה להדיר שינה לא רק מעיניהם של הורים זרים, אלא גם מעיניהם של הורים לילדים ישראלים.

ליקוי המאורות בעניין ילדיהם של מהגרי עבודה לא פסח אף על בתי המשפט. שופטת מחוזית אחת קבעה לאחרונה שאין מניעה להחזיק קטינים במעצר במתקני הכליאה של משטרת ההגירה, אף שלא הותאמו לצורכיהם של קטינים, משום שלשיטתה, דינם כדין מבוגרים. שתי שופטות מחוזיות אחרות קבעו, שאין מניעה לעצור ולגרש קטינים יתומים בלי שנעשתה פעולה כלשהי לתאם את גירושם עם מדינות מוצאם באופן שיבטיח את שלומם.

כעת, לאחר החלטת הממשלה, יגיע גם תורם של קטינים הנמצאים בישראל עם משפחותיהם. הסרת המחסום האחרון אינה מעוררת פליאה בלבו של מי שעקב בשנים האחרונות אחר הלהיטות של כל הגורמים – משרד הפנים, משטרת ההגירה, פרקליטויות המחוזות ופרקליטות המדינה – לעצור ולגרש כל זר באשר הוא.

משטרת ההגירה, לפי הפרסומים, כבר עמלה על מכרז להסבת אכסניות למתקני כליאה, שבהם יוחזקו קטינים עם משפחותיהם. כמו מתקני הכליאה הקיימים כיום, הזוכים לשם המכובס "מתקני משמורת", קרוב לוודאי שגם אלה יוצגו כבתי הבראה שבהם ניתנים לקטינים "כל התנאים הדרושים". אולם בדיקה מקרוב תוכיח שמדובר בבתי מעצר, שבהם נשללת חירותם של ילדים שלא פשעו במאום.
הדמוניזציה של מהגרי העבודה, שמעודדת הממשלה זה כמה שנים, חוסמת את שדה הראייה של הציבור ומונעת ממנו לראות שהקו האדום נחצה כבר מזמן, וזה עוד לפני שמתחילים לכלוא ילדים עם משפחותיהם.

בינואר 2002 הזדעזע העולם כולו לאחר שלמעלה ממאה עצורים אפגנים, ובהם ילדים רבים, שנכלאו במתקן כליאה למשפחות בוומרה שבאוסטרליה תפרו את שפתותיהם זו לזו במחאה על החזקתם במתקן לשוהים שלא כדין. יש לקוות שבישראל הציבור והרשויות יתעשתו לפני תחילתן של פעולות מחאה נואשות.

עורך הדין יונתן ברמן עובד במחלקה המשפטית של "מוקד סיוע לעובדים זרים"

המאמר פורסם בעיתון "הארץ" ב-27.10.05

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: זכויות אזרחיות,ילדים ישראלים,מהגרי עבודה

סגור לתגובות.