שרון אברהם-ויס
בכירי האוצר מגבשים חבילת סיוע לצמצום העוני. השאלה הראשונה שצריכה להישאל היא כיצד למרות הניסיונות לצמצם את מימדי העוני עולה בהתמדה מספר העניים בישראל.
התשובה טמונה במדיניות שבה נוקט משרד האוצר, העושה שימוש ציני בכל הכלים העומדים לרשותו – לרבות חוק ההסדרים – כדי לקדם את משנתו הכלכלית-חברתית.
בשנים האחרונות משמש חוק ההסדרים כאחד המכשירים הפעילים לפגיעה בזכויותיהן של השכבות המוחלשות ולדרדור רבים אל מתחת לקו העוני: ב-2002 הותנה גובה קצבאות הילדים בשירות צבאי; כמה חודשים לאחר מכן קוצצו גמלאות הבטחת הכנסה באופן קיצוני ובוטלו ההטבות החיוניות שנלוו לגמלה זו, כמו סיוע בדיור. שנה לאחר מכן קוצצו באופן דרסטי גם קצבאות הילדים לכלל האוכלוסייה.
כנגד החיסול הממוקד של רשת הרווחה בישראל הוגשו כמה עתירות לבג"צ. במסגרת הדיון בעתירה שעסקה בקיצוצים הגורפים בהבטחת הכנסה, עלתה לראשונה השאלה מהו קיום בכבוד ומהי מחויבותה של המדינה בהקשר זה. העתירה תלויה ועומדת עד היום.
בזמן הזה הקיצוצים נכנסו לתוקפם, ובישראל של היום צריכים יותר ויותר אנשים להתמודד עם המשמעויות הקונקרטיות של היעדר משאבים מינימליים לצרכיהם הבסיסים: מזון, ביגוד, בריאות, חינוך. מעגל העוני הולך ומתרחב ואינו מותיר כל סיכוי להיחלץ ממנו.
מתוכנית האוצר, כפי שהיא מובאת בכתבתו של מוטי בסוק ב-TheMarker מה-8 בספטמבר ("התרופה לעוני: החזרת קצבאות הילדים וביטול מס הבריאות לבעלי שכר נמוך") עולה שבאוצר הגיעו למסקנה כי קיצוץ הקצבאות אינו פותר את בעיות העוני. הם אף מודים כי "ייתכן שהקיצוצים בקצבאות היו דרסטיים מדי". מאוחר מדי הבינו באוצר – על גבם של אזרחי ישראל – כי הקיצוצים בגמלאות לא רק שלא השיגו את צמצום העוני, אלא דווקא תרמו להתרחבותו.
ייתכן מאד שלולא נוצלה פרצת חוק ההסדרים לקידום מהיר של הליך הקיצוצים החד, ואילו היה מתקיים דיון רציני במשמעויות הכלכליות-חברתיות של הקיצוצים בקצבאות שהוצעו, היו נמנעות מאנשים רבים ההשלכות של מדיניות הרסנית זו.
יש פגמים במסגרות הרווחה בישראל כיום, ואין להתעלם מכך שהמבנה הנוכחי עלול לתמרץ "טרמפיסטים" ולעודד מלכודת עוני. עם זאת, "פתרון קסמים" בדמות חרב קיצוץ אחת הנוחתת שוב ושוב על השכבות המוחלשות הינו שגוי ומוביל עוד ועוד אנשים לפתחו של "קו העוני".
הגיעה העת להסיק מסקנות שלא יניחו לפקידי האוצר להתוות באופן אקסקלוסיבי את המדיניות הכלכלית-חברתית בישראל, ועל אחת כמה וכמה את מדיניות הרווחה.
יש להקים ועדה מקצועית שתכלול גורמים בני סמכא נוספים כמו עובדים סוציאליים, כלכלנים, מומחים מתחום המינהל הציבורי והמשפט כמו גם נציגים של ארגונים חברתיים, ולבצע רפורמה יסודית בתחום הביטחון הסוציאלי בישראל. השינויים המוצעים עתה על ידי האוצר הם שוב שינויים קוסמטיים בלבד ואין בהם בכדי להציע פתרון אמיתי.
שרון אברהם ויס היא עורכת דין באגודה לזכויות האזרח. ויס הגישה עתירה לבג"צ נגד הקיצוצים בגמלאות הבטחת הכנסה
המאמר פורסם באתר The Marker ב-28.9.05.
