cc-by: bartmaguireהאגודה לזכויות האזרח הגישה לוועדה הציבורית לבחינת גיל הפרישה לנשים במשרד האוצר את התנגדותה להעלאת גיל הפרישה לנשים מגיל 62 לגיל 64. ההתנגדות מבוססת על כך שכיום נפלטות נשים רבות ממעגל העבודה עוד לפני גיל הפרישה, ולכן העלאתו תגרום לכך שהן יאבדו את זכותן לפנסיה ולהטבות נוספות הנובעות מגיל הפרישה לשנתיים נוספות.
העמדה התבססה על הנתונים שהוצגו בנייר העמדה שהגישו לוועדה מרכז מהות, הפורום לקידום כוח עבודה רב-גילאי ופורום נשים לתקציב הוגן, לפיהם יותר נשים מאשר גברים נפלטות משוק העבודה עוד לפני גיל הפרישה הקיים, עד כדי כך שכמעט מחצית מן הנשים המצויות במצב של אבטלה עמוקה (אבטלה המתמשכת מעל 270 ימים) משתייכות לקבוצת הגיל 45-64. בנייר העמדה מוסבר כי העלאת גיל הפרישה ללא התמודדות ישירה באפליה על רקע מין וגיל תחטא לציבור הנשים בישראל. היא תפגע באופן חריף ביכולתן של נשים רבות להתקיים ולא תקדם את יכולתן לצבור זכויות פנסיוניות. על כן, מתבקשת הוועדה לדחות לעת הזו את העלאת גיל הפרישה לנשים, ובמקומה יש להקצות משאבים למיגור אי השוויון בשוק העבודה ולפיתוח הזדמנויות להשתלבות רחבה ונכונה יותר נשים בשוק העבודה, באופן שיעניק להן ביטחון כלכלי ותעסוקתי ומעמד שוויוני יותר בחברה, מצעירותן ועד ערוב ימיהן.
סטאטוס: בסוף יוני 2011 הגישה הוועדה ציבורית שהוקמה לבחינת נושא גיל הפרישה לנשים את מסקנותיה לממשלה והמליצה על העלאת גיל הפרישה לנשים לגיל 67. בעקבות קמפיין משותף של ארגונים ושל חברות כנסת מכל קצוות הקשת הפוליטית נגד העלאת גיל הפרישה בוטלו מסקנות הוועדה, ועברו בקריאה טרומית מספר הצעות חוק פרטיות המקבעות את גיל הפרישה לנשים על גיל 62. הצעת החוק שיזמו ח"כ חיים כץ, יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, וחבר הכנסת אילן גילאון, עברה קריאה ראשונה במליאה. האוצר החל במשא ומתן מול ועדת העבודה שהסתיים בהסכם פשרה הקובע כי גיל הפרישה לנשים יוותר 62 עד לשנת 2017, ולאחר מכן יועלה בהדרגה, אלא אם הכנסת תקבע אחרת. ב-26 בדצמבר 2011 הצביעה המליאה בעד שינוי חוק גיל פרישה בהתאם להסכמות שהושגו. שר האוצר היה חבר הכנסת היחיד שהצביע נגד החקיקה.
נייר העמדה של מרכז מהות, הפורום לקידום כוח עבודה רב-גילאי ופורום נשים לתקציב הוגן
להצבעה על אישור החוק מאתר הכנסת
