לאחרונה פנתה האגודה לזכויות האזרח לשר החינוך בדרישה להורות על אכיפת האיסור לערוך מיונים וסינונים שלא כדין לתוכניות ייחודיות במסגרת בתי ספר ממלכתיים, כמו גם לאכוף את האיסור על גביית כספים שלא כדין מהורי התלמידים.
פנייתנו הראשונה נגעה לבית הספר היסודי ברנר בגבעתיים, שם מתקיימת זו השנה השנייה תוכנית העשרה לילדי כיתות א', שעבורה משלמים הוריהם 11,000 ש"ח בשנה. בית הספר עורך מיונים לשם קבלה לתוכנית. התוכנית מתבצעת לאחר תום שעות הלימודים, אולם היא מנוהלת על ידי סגל בית הספר, והוא שעורך את המיונים אליה.
כשבוע לאחר מכן פנינו בעניינו של בית הספר היסודי בן גוריון בגבעתיים, שמקיים תוכנית הכרוכה בתשלום סכום דומה, ובמסגרתה יוצאים התלמידים יום בשבוע מכיתותיהם האורגניות לסיורים לימודיים מחוץ לבית הספר. בנוסף, גם ההשתתפות במיונים לתוכנית היא בתשלום.
חשוב להדגיש ששתי התוכניות מתבצעות במסגרת בתי ספר ממלכתיים יסודיים ולתלמידי כיתות א'.
בתשובת משרד החינוך בעניין בית הספר ברנר הוא מקבל את כל טענות האגודה ומתחייב כי:
"תחודד האבחנה בין מערכת הלימוד הרשמית בבית הספר ברנר בגבעתיים לבין פעילות לאחר שעות הלימודים […] תימשך הפרדה ברורה ומוחלטת בין הלימודים בבית הספר חינם במשך 6 ימים בשבוע […] לבין הפעילות הפרטית שלאחר שעות הלימודים […] שלבית הספר לא תהיה כל אחריות לגביהם ולא ישתתף בארגונם או ניהולם".
לגבי מיונים וסינונים נכתב, כי "בברור שנערך מול הרשות המקומית עולה כי בעתיד לא יהיו מיונים לפעילות האמורה".
מדובר באמירה עקרונית וחשובה של משרד החינוך: המשרד מקבל למעשה את טענותינו, שפעילות ההעשרה כפי שהיא מתבצעת היום – בתוך מערכת החינוך הרשמית, תוך מעורבות של סגל בית הספר וגביית תשלומים הגבוהים מן המותר – היא בלתי חוקית. תוכניות כאלה מהוות הפרטה זוחלת של מערכת החינוך הציבורית הממלכתית, תוך שימוש מפלה במשאביה להנאתם של מספר מצומצם של ילדים ובני משפחותיהם. האגודה ממשיכה לעקוב אחר הנושא ותדרוש לקבל ממשרד החינוך מתווה לאופן שבו מתכוון המשרד לעקור את התופעה מן השורש.