בג"צ 6031/05
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק
העותרים:
1. האגודה לזכויות האזרח בישראל
2. כייאן – ארגון פמיניסטי
3. מואססת חדאנאת אלנאסרה
4. סיוע לנשים ונערות נגד אלימות
5. שדולת הנשים בישראל
ע"י ב"כ עוה"ד סוניה בולוס ו/או דן יקיר ו/או דנה אלכסנדר ו/או אבנר פינצ`וק ו/או מיכל פינצ`וק ו/או עאוני בנא ו/או לילה מרגלית ו/או פאטמה אל-עג`ו ו/או באנה שגרי-בדארנה ו/או שרון אברהם-ויס ו/או לימור יהודה ו/או עודד פלר
מהאגודה לזכויות האזרח בישראל
שד` הנדיב 9, חיפה 34611
טל`: 8348876-04; פקס: 8348878-04
נגד
המשיב:
שר הרווחה
רח` קפלן 2 ירושלים
טל: 6752523-02; פקס: 5666385-02
מוגשת בזאת עתירה למתן צו על תנאי, המורה למשיב לבוא וליתן טעם מדוע לא יפעיל את סמכותו לפי חוק בתי משפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 (להלן – "חוק בתי משפט לענייני משפחה") וימנה עובדים/ות סוציאליים/ות ערבים/ות ביחידות הסיוע שליד בתי המשפט לענייני משפחה בנצרת, בחיפה, בבאר שבע, בחדרה, בכפר סבא ובקריות, הסמוכים לריכוזי האוכלוסייה הערבית.
1. עניינה של עתירה זו הוא ההפליה של משפחות ובני זוג ערבים, המתדיינים בפני בתי המשפט לענייני משפחה. זאת, בשל אי-מינויים של עובדים סוציאליים ערביים ביחידות הסיוע שליד בתי המשפט לענייני משפחה (למעט יחידת הסיוע ברמת גן), כדי שיעניקו שירותי ייעוץ, טיפול ותמיכה למשפחות ולבני זוג מסוכסכים.
2. תפקידן של יחידות הסיוע, אשר הוקמו מכוח חוק בתי משפט לענייני משפחה, הוא לסייע למשפחות, המתדיינות בבית המשפט לענייני משפחה, להתמודד עם המשבר הנלווה להתדיינות המשפטית, וכן לסייע לשופטים להכריע בסכסוכים תוך שימת דגש על ההשלכות של החלטותיהם על היחסים ארוכי הטווח בין המתדיינים.
3. כיום פועלות 13 יחידות סיוע, המעסיקות 43 עובדים סוציאליים, מתוכם עובד סוציאלי ערבי אחד בלבד, שעובד ביחידת הסיוע ברמת גן.
4. השירות שמספקות יחידות הסיוע למשפחות המתדיינות מחייב מטבע הדברים הבנה עמוקה לשונות הלשונית והתרבותית של המתדיינים, המשמשת כבסיס לבניית יחסי אמון ושיתוף פעולה בין המטפל לבין המשפחות המטופלות.
5. אי-מינויים של עובדים סוציאליים ערבים מהווה מחסום בפני מתדיינים ערבים שאינם שולטים בשפה הערבית. בנוסף, עובד סוציאלי שאינו דובר את שפת האם של המשפחות והיחידים המטופלים, או שאינו מודע או רגיש דיו לשונות התרבותית שלהם, אינו יכול לספק להם, ולשופטים האמורים לדון בעניינם, שירות מקצועי אפקטיבי.
6. על כן, היעדר עובדים סוציאליים ערבים ביחידות הסיוע מפלה את המתדיינים המשתייכים לחברה הפלסטינית בישראל לעומת מתדיינים יהודים, משום שהוא מונע מהם ליהנות משירותי הייעוץ והתמיכה על בסיס שוויוני. כמו כן, היעדרם של עובדים סוציאליים ערבים מפלה את האוכלוסייה הפלסטינית בישראל בהיבט נוסף, מפני שהוא מפר את הוראות חוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959 (להלן "חוק שירות המדינה"), המטיל חובה על שרי הממשלה להבטיח לפלסטינים אזרחי המדינה ייצוג הולם בשירות המדינה.
7. כל העותרות הינן חברות בקואליציה הנקראת "ועד הפעולה לשוויון בענייני אישות" (להלן- "הוועד"). הוועד הוקם בשנת 1995 למען קידום השוויון בענייני אישות בחברה הפלסטינית בישראל.
8. העותרת 1, האגודה לזכויות האזרח בישראל הינה עמותה הפועלת לקידום זכויות האדם בישראל, ובכלל זה הזכות לשוויון.
9. העותרת 2, כייאן – ארגון פמיניסטי, הוקמה בשנת 1998 בחיפה ע"י פמיניסטיות ערביות. הארגון פועל למען הנחלת ערכים פמיניסטיים בחברה הפלסטינית בישראל ולפיתוח מנהיגות של נשים ערביות.
10. העותרת 3, מואססת חדאנאת אלנאסרה (ארגון מעונות היום בנצרת), נוסדה בשנת 1984 בנצרת ע"י קבוצה של נשים ערביות שהיו פעילות בזירה הציבורית. הארגון הוקם במטרה לעודד את ציבור הנשים הערביות לקחת חלק פעיל בחיים הכלכליים, הציבוריים, התרבותיים והחברתיים, ולהנחיל ערכים דמוקרטיים, המבוססים על ערך השוויון בין המינים.
11. העותרת 4, סיוע לנשים ונערות נגד אלימות, הינה עמותה אשר נוסדה בשנת 1992 בנצרת ע"י קבוצה של פעילות פמיניסטיות ערביות. כשמה, העמותה פועלת למיגור תופעת האלימות נגד נשים בחברה הפלסטינית בישראל.
12. העותרת 5, שדולת הנשים בישראל, הוקמה בשנת 1984 למען קידום מעמד הנשים בישראל באמצעות חקיקה, לובי בכנסת, פנייה לערכאות, מחקר, חינוך והעלאת מודעות ציבורית.
א. זכות הגישה לבתי המשפט לענייני משפחה ולשירותים הנלווים להם על בסיס שוויוני:
13. עם הקמתו של ועד הפעולה, היעד העיקרי הראשון שהוועד אמץ לעצמו הוא תיקון חוק בתי משפט לענייני משפחה כדי להעניק לנשים ערביות (מוסלמיות ונוצריות), אפשרות גישה לבית המשפט לענייני משפחה בהיקף דומה לזה העומד לרשות נשים יהודיות.
14. הדיונים בהצעת החוק לשלביה השונים ארכו שש שנים תמימות, בשל לחצים כבדים שהפעילו בעיקר אנשי דת, שלא היו מעונינים שיינטל נתח כלשהו מסמכויותיהם. הוועד פעל נמרצות בקרב חברי כנסת, וביום 5.11.01 התקבלה בכנסת הצעת חוק בית המשפט לענייני משפחה (תיקון מס` 5), התשס"ב-2001.
15. ההשלכות המעשיות של התיקון נוגעות לענייני אחזקת ילדים ומזונות האישה והילדים. עניינים אלה היו מצויים לפני התיקון בסמכות הייחודית של בתי הדין השרעיים לגבי מוסלמים, ונושא מזונות האישה במהלך הנישואין היה נתון לסמכות הייחודית של בתי הדין הכנסייתיים.
16. מצב זה פגע בעיקר בנשים ובילדיהן, מהם נמנעה האפשרות לפנות לבתי המשפט לענייני משפחה בענייני מזונות ואחזקת ילדים, פנייה אשר ברוב המקרים הייתה משפרת את מצבם מבחינת גובה דמי המזונות ומבחינת אחזקת הילדים. לעומת זאת, נשים יהודיות היו רשאיות לפנות לבתי המשפט בעניינים אלה, אם טרם הוגשה תביעה בעניינים אלה לבית הדין הרבני.
17. לאחר העברת התיקון, בתי המשפט לענייני משפחה היו אמורים להיות נגישים לכל תושבי המדינה על בסיס שוויוני. יודגש, כי לצורך הגשמת עקרון השוויון בגישה לבתי המשפט לענייני משפחה, המדינה אינה יכולה להסתפק בשוויון פורמלי, דהיינו הרחבת סמכותם של בתי המשפט, אלא היא צריכה להבטיח, כי כל השירותים הנלווים המסופקים באמצעות יחידות הסיוע שליד בתי המשפט לענייני משפחה, יינתנו אף הם על בסיס שוויוני, ובאופן ההולם את הצרכים הייחודיים של קבוצות בעלות מאפיינים תרבותיים ייחודיים, ולענייננו האוכלוסייה הפלסטינית בישראל.
18. ברם, וכפי שיפורט להלן, המצב הקיים בשטח משקף הפליה בוטה במתן כל אותם שירותים נלווים, באופן שעלול לגרום לבני זוג ערבים לוותר על זכותם לבחור בבית המשפט לענייני משפחה כערכאה המתאימה לפתיחת הליך משפטי.
ב. התרומה של יחידות הסיוע לפתרון סכסוכים משפחתיים, הנדונים בבתי המשפט לענייני משפחה:
19. אחד השירותים הנלווים החשובים ביותר, הזמינים למתדיינים בפני בתי משפט לענייני משפחה, הוא השירות שמספקות יחידות הסיוע שליד בתי המשפט. יחידות הסיוע הוקמו בהתאם לחוק בתי המשפט והתקנות הנלוות אליו, והן פועלות במסגרת השירות לפרט ולמשפחה במשרד הרווחה.
20. יחידות הסיוע אמורות להעניק שירותי אבחון, ייעוץ וטיפול למשפחות המגיעות לבתי המשפט לענייני משפחה, תוך ניסיון לגשר בין הצדדים ולקדם השגת הסכמות ופתרונות לסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט. המשפחות מופנות ליחידות הסיוע על ידי השופטים.
21. יחידת הסיוע הראשונה הוקמה בשנת 1997 בסמוך לבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן. כיום פועלות 13 יחידות סיוע בבתי משפט לענייני משפחה ברחבי הארץ בערים: כפר סבא, ראשון לציון, ירושלים, אשדוד, באר שבע, אילת, חיפה, קריית ביאליק, נצרת, קריית שמונה, טבריה, חדרה ורמת גן. הצוות של היחידות מורכב מעובדים סוציאליים בעיקר, פסיכולוגים קליניים או פסיכולוגים חינוכיים, ורופאים בעלי תואר מומחה בפסיכיאטריה כללית או בפסיכיאטריה של הילד.
22. מזה זמן רב מתריעים מומחים רבים מתחום העבודה הסוציאלית, הפסיכולוגיה ומתחומים טיפוליים אחרים על הצורך בשילובם של כלים טיפוליים לפתרון סכסוכים משפחתיים. קריאותיהם התבססו על מחקרים רבים שנערכו במספר מדינות ואשר העלו, כי המערכת המשפטית אינה המסגרת המתאימה להתמודדות עם הרגשות העזים העולים במחלוקות משפחתיות, וכי פתרון סכסוכים משפחתיים באמצעות כפיית פסקי דין יוצר קיטוב בין הצדדים, דבר המשליך באופן שלילי ביותר על המשפחה בכלל, ועל הילדים הקטנים בפרט1 .
23. על כן, הקמתן של יחידות הסיוע בארץ היוותה חידוש תפיסתי בחוק, המייחס חשיבות עליונה לשימוש בכלים טיפוליים ביישוב סכסוכים בבית המשפט לענייני משפחה, תוך שימת דגש על ההיבטים הפסיכולוגיים והחברתיים של הסכסוך.
24. כפי שהובא לעיל, המטרה המרכזית של יחידות הסיוע היא לסייע למשפחות לפתור את הסכסוכים המשפחתיים שבעטיין הגיעו לבית המשפט. התוצאות המיוחלות מהתערבותן של יחידות הסיוע הן: הגעה להסכמות מקובלות על הצדדים בנושאים השנויים במחלוקת (או לפחות לגבי חלק מהם); מניעת הגשת תביעות נוספות בבית המשפט וקיצור ההליך המשפטי; הפניית הצדדים לערוצים שאינם משפטיים והפנייתם לגורמים טיפוליים בקהילה.
25. בשנת 2000 פרסם מכון ברוקדייל מחקר הערכה על תפקודן של יחידות הסיוע. המחקר הוזמן על ידי משרד הרווחה והתמקד בארבע יחידות סיוע הפועלות בסמוך לבתי המשפט ברמת גן, בירושלים, באשדוד ובנצרת, והוא ליווה אותן משלב הקמתן ובמהלך השנתיים הראשונות לפעולתן (מאי 1997- אוקטובר 1999).
26. מחקר זה, שחלק מתוצאותיו יפורטו להלן, ממחיש את התרומה של יחידות הסיוע בפתרון סכסוכים, ואת החשיבות הרבה שייחסו מתדיינים לשירותים שסיפקו להם יחידות הסיוע.
27. המתדיינים שהשתתפו במחקר דיווחו על התרומה של יחידות הסיוע במישורים הבאים: קידום פתרון לסכסוך באופן שעשוי לקצר את ההליך המשפטי או להביא לסיומו; מיתון הסכסוך ומניעת הסלמתו; קבלת תמיכה רגשית וטיפולית לאורך ההליך המשפטי; קבלת מידע על התנהלות ההליך המשפטי ועל זכויותיהם; והפיכת החוויה של הימצאות בבית המשפט ליותר אנושית.
28. לצורך הערכת תפקוד יחידות הסיוע בתום השנה הראשונה להקמתן, החוקרים ראיינו מתדיינים בבתי המשפט לענייני משפחה ברמת גן ובירושלים. המרואיינים ציינו, כי ההתערבות של יחידת הסיוע זירזה השגת הסכמים לגבי הנושאים שבמחלוקת או חלק מהם, מכיוון שעובדי היחידה עזרו להם להבין את המניעים לסכסוך, להבין את נקודת המבט של הצד השני, ליצור ערוצי תקשורת עם הצד השני, לפרוק כעסים ולהעלות הצעות לפתרון הסכסוך2 .
29. גם מרואיינים שלא הגיעו להסכם עם הצד השני סברו, כי עובדי היחידה סייעו להם בהקניית דפוסי חשיבה והתנהגות חדשים, בעיקר בתחום היחסים הזוגיים ובדפוסי התקשורת עם הצד השני3. הם ציינו עוד, כי הם קיבלו מידע חשוב על זכויותיהם ועל שירותי תמיכה וטיפול בקהילה4.
30. בתום שנתיים לעבודת היחידות, החוקרים ראיינו מתדיינים נוספים, שהופנו ליחידות הסיוע בירושלים, ברמת גן, בנצרת ובאשדוד. 65% מהמרואיינים ציינו, כי הגיעו להסכמות לפחות באחד הנושאים שטופלו ביחידות הסיוע5.
31. כפי שהובא לעיל, גם הניסיון למנוע את הגשתן של תביעות נוספות לבית המשפט וקיצור ההליך המשפט מהווה אחד היעדים של יחידות הסיוע. כשבחנו החוקרים סוגייה זו עלה, כי 72% מהמרואיינים לא הגישו תביעות נוספות אחרי התערבות יחידת הסיוע6.
32. 40% מהמרואיינים ציינו, כי חל שיפור בנכונותם לפתור את הסכסוך, בהבנת הסיבות לסכסוך ובתקשורת בינם ולבין הצד השני בעקבות התערבותן של יחידות הסיוע7. יתר על כן, מעבר לשיפור בתחומים אלה, 60% מהמרואיינים ציינו, כי התערבותן של יחידות הסיוע תרמה להם בתחומים נוספים כגון קבלת תמיכה ויחס טוב, השלמה עם המצב ואימוץ דפוסי חשיבה והתנהגות חדשים8.
33. למרות שנתונים אלה מתייחסים בעיקר למתדיינים יהודים, משום שהם נאספו עובר לתיקון החוק, הם עדיין ממחישים ברמה הכללית את התרומה המשמעותית של יחידות הסיוע בפתרון הסכסוכים המשפחתיים ובקיצור ההליכים המשפטיים בבתי המפשט לענייני משפחה. תרומה משמעותית נוספת של יחידות הסיוע היא בהגשת תמיכה נפשית למתדיינים באופן שיקל עליהם בהתמודדותם על המשבר המשפחתי.
ג. התאמת השירותים של יחידות הסיוע לשונות ולייחודיות התרבותית של החברה הפלסטינית בישראל:
34. מאפייני הסכסוכים הנדונים בפני בתי המשפט לענייני משפחה וסוג השירותים הניתנים ביחידות הסיוע מחייבים את מינויים של עובדים סוציאליים ערבים לטיפול במשפחות הערביות.
35. היעדר עובדים סוציאליים ערביים מהווה מחסום של ממש בפני מתדיינים ערבים שאינם בקיאים בשפה העברית, המונע מהם כל אפשרות ליהנות ממגוון השירותים הזמינים ביחידות הסיוע.
36. זאת ועוד – עובד סוציאלי שאינו דובר את שפתם של המתדיינים ואינו ער לשונות התרבותית, המאפיינת את החברה אליה הם משתייכים, יתקשה לרכוש את אמונם, ויתקשה למצוא שפה משותפת איתם. לכן, עובד סוציאלי ערבי יכול לתרום באופן משמעותי יותר ואפקטיבי לפתרון סכסוכים בין בני זוג ערביים, המופנים ליחידות הסיוע.
37. בהיעדר עובדים סוציאליים ערבים, מתדיינים ערבים עלולים לוותר על זכותם לפנות ליחידות הסיוע ולקבל שירותי תמיכה שבכוחם להקל עליהם בהתמודדותם עם הסכסוך המשפחתי.
38. יתר על כן, בהיעדר עובדים סוציאליים ערבים, מתדיינים רבים מחליטים לפנות ל"ועדי פיוס" למיניהם, הפועלים בחלק מהכפרים הערביים. ועדים אלה מורכבים לרוב מנכבדי הכפר ואנשי דת (שכולם גברים). הפקדת יישוב סכסוכים בידי חברי ועדים אלה, הנעדרים את הכישורים המקצועיים הנדרשים לטיפול בבני הזוג ו/או ילדיהם, עלולה להחריף את מצוקתם של בני המשפחה ולהרע את מצבם. יודגש, כי נשים הינן הנפגעות העיקריות מהתערבותם של ועדי פיוס אלה משום שמדובר בוועדי פיוס מסורתיים, שאינם מגלים רגישות לצורכי הנשים או לזכויותיהן.
39. מומחים מתחום העבודה הסוציאלית וגם עובדים בכירים במשרד הרווחה מדגישים את הצורך במינויים של עובדים סוציאליים ערבים ליחידות הסיוע כדי שטיפלו במשפחות ערביות. כך למשל בחוות דעת שהכינה ד"ר דורית אלדר מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית, שהקימה וניהלה את יחידות הסיוע החל משנת 1997 עד לשנת 2000, היא כותבת:
"3. אזרחי ישראל הפלסטינים מהווים כ-19% מכלל האוכלוסייה. זוהי חברה לה שפה ותרבות המייחדת אותה; היא מאופיינת במסורתיות וסמכותיות; בהשתייכות קבוצתית ותלות בין הפרטים; וכן בהירארכיה ובסגנון תקשורת מאופק ופורמאלי בין חבריה. איפיונים אלה באים לידי ביטוי גם במערכת המשפחתית, הגרעינית והמורחבת, הנתפסת כמרכזית לחברה וכראויה לשימור ומאורגנת על פי כללים פטריארכלים, פטרילינארים והירארכיים ביחס למגדר וגיל (אלקרינאווי, 1999; חאג`-יחיא, 1999). גם אם ניקח בחשבון את תהליכי המודרניזציה שעברה המשפחה הפלסטינית, עדיין יש למשפחה המורחבת, תפיסותיה וערכיה תפקיד מרכזי בחיי הפרט והחברה, המשליכים על ההתמודדות עם משברים משפחתיים כגון התפרצויות אלימות, גירושין, סוגיות הנוגעות למשמורת ילדים והסדרי ראיה ועוד. הבידול הדתי, הלשוני, החינוכי והגיאוגרפי של אזרחי ישראל הפלסטינים משאר האוכלוסייה תורם לשימור אורחות החיים והערכים הייחודיים לה (לשם, תשס"ד). אף כי העברית שגורה בפיהם של מרבית אזרחי ישראל הפלסטינים, אין זו שפת אמם, על כל המשתמע מכך.
4. שרות הולם באופן מספק, דהיינו שרות בו קיימת התאמה בין צורכי הלקוחות לבין העזרה המושטת להם, הוא שירות המציע משאבים אשר נתפסים על ידי הלקוחות כמסייעים, תוך רגישות לייחודיות ולהבדלים תרבותיים ובין-אישיים. אי-הלימה של שירותים נובעת, בין השאר, משימוש בדפוסי התערבות בלתי מתאימים, משימוש בתשובות סטנדרדיות שאינן הולמות את הצרכים הייחודיים של כל לקוח/ה, ומהדרתם של לקוחות מקבלת החלטות ביחס למדיניות, חוקים, תקנות ודרכי הקצאת משאבים (רוזנפלד וסייקס, 2000).
5. החינוך המסורתי של אנשי המקצועות הטיפוליים מכוונם לבודד את המטופלים ולראותם כיחידים, שלא בהקשר החברתי, מתוך ניסיון להתעלם מתפיסות סטריאוטיפיות. אלא שגישה זו, למרות מניעיה ההומניסטיים, נמצאת מחזקת את אותם סטריאוטיפים שביקשה להכחיד, שכן היא מטשטשת את הרגישות להבדלים הקיימים בהתייחסה אליהם כאילו אינם קיימים (בן-דויד ורבין, 1999).
6. תפקידם של אנשי המקצוע הוא לתת ללקוחותיהם שירותים ההולמים את צורכיהם. אם עמדות הלקוחות נובעות מכללי הנורמות של החברה הפלסטינית, הרי שעל מעניקי השירות להיות מודעים לעולמם הייחודי ולרגישותם של לקוחות אלה. מכאן ניתן לצפות כי עובדים סוציאלים בני קהילה זהה לזו של לקוחותיהם, הדוברים בשפתם, ועל אף החינוך המקצועי-מערבי שרכשו במסגרת לימודיהם באוניברסיטאות, יהיו מודעים להקשר החברתי-תרבותי של הלקוח/ה הפלסטיני/ת אזרח ישראל ולקשר בין עמדותיהם האישיות והערכים החברתיים בהם הם דוגלים לערכים המסורתיים של לקוחותיהם. התנהלות זו תגביר את הסיכוי להשיג הבנה עמוקה ושתוף פעולה של הלקוח/ה כמו גם של המשפחה המורחבת והקהילה (חאג`-יחיא, 1999)."
מצ"ב חוות דעתה של ד"ר דורית אלדר כנספח ע/1.
40. במענה לפנייתו של ועד הפעולה למשרד הרווחה, בדרישה למנות עובדים סוציאליים ערביים, הכיר מנכ"ל משרד הרווחה, פרופ` דב גולדברג, בחשיבות מינויים של עובדים סוציאליים ערביים ביחידות הסיוע:
"יחידות הסיוע ליד בתי המשפט לענייני משפחה אכן מהווים חידוש תפיסתי בחוק בתחום ישוב סכסוכים ושימת דגש על ההיבטים הפסיכולוגיים, החברתיים והטיפוליים של הסכסוכים במשפחה. קיימת חשיבות רבה למתן שירות אמין, מקצועי ורגיש תרבות לכל האוכלוסיות והמגזרים במדינה". (ההדגשה לא במקור).
הוא מוסיף עוד:
"אנו מודעים לעובדה שהעדר עובדים סוציאליים ערביים, מפחית את מספר המתדיינים הערבים בבתי המשפט לענייני משפחה בכלל וביחידות הסיוע בפרט".
מצ"ב העתק של מכתב מנכ"ל משרד הרווחה כנספח ע/2.
41. גם שר הרווחה היוצא, ח"כ זבולון אורלב, לא חלק על קביעה זו במענה לפניותיו של ועד הפעולה למען מינויים של עובדים סוציאליים ערבים:
"הן ]יחידות הסיוע[ מעריכות כי עובד סוציאלי דובר ערבית המכיר את השפה, התרבות ודיני האשות יכול לתרום רבות ולשפר את השירות לאוכלוסיה זו.
גם אני סבור כי יש צורך למנות עובדים סוציאליים ערבים ביחידות הסיוע שליד בתי המשפט לענייני משפחה ליד רכוזי אוכלוסיה ערבית".
מצ"ב העתק של שר הרווחה דאז כנספח ע/3.
42. יוצא, כי קיימת תמימות דעים בקרב מומחים ואנשי מקצוע בכירים בתחום העובדה הסוציאלית, ובכללותם עובדי משרד הרווחה, כי היעדר עובדים סוציאליים ערבים פוגע באופן משמעותי בנגישות ובאפקטיביות השירותים הניתנים למתדיינים ערבים בהשוואה לשירותים שמתדיינים יהודים יכולים ליהנות מהם. כלומר – היעדר עובדים סוציאליים ערבים מפלה אותם לרעה לעומת המתדיינים היהודים.
ד. הפניות אל המשיב:
43. במסגרת פעילות ועד הפעולה לקידום סוגיית מינויים של עובדים סוציאליים ערבים, פנתה רכזת ועד הפעולה בחודש ספטמבר 2003 לשר הרווחה דאז, ח"כ זבולון אורלב, בדרישה למנות עובדים סוציאליים ערבים ליחידות הסיוע.
מצ"ב העתק של המכתב כנספח ע/4.
44. במענה לפנייה זו, וכפי שהובא לעיל, השר היה סבור, כי אכן קיים צורך למנות עובדים סוציאליים ערבים ביחידות הסיוע שליד בתי המשפט לענייני משפחה, וכי עובד סוציאלי ערבי, המכיר את תרבותם ודובר את שפתם של המתדיינים הערבים, יכול לתרום רבות לאוכלוסייה זו ולשפר את השירותים הניתנים לה.
45. במענה צוין עוד, כי בתוך זמן קצר יפורסמו מכרזים ליחידות בכפר-סבא ובחיפה, ובמידה שייגשו אליהם עובדים סוציאליים ערבים, בעלי כישורים מתאימים, המשרד ישמח לצרפם לצוות היחידות. מתשובתו של מנכ"ל משרד הרווחה (ראו סע` 49 להלן) עולה, כי מכרזים אלה לא פורסמו.
ראו נספח ע/3.
46. בנוסף, בחודש אפריל 2004 נערכה ישיבה בין רכזת הוועד ולבין הממונה הארצית על יחידות הסיוע, גב` ענת ענבר, ומנהלת השרות לרווחת הפרט במשרד הרווחה, גב` יעל הרמל.
47. בישיבה זו סוכם, כי עם מינויו של שופט נוסף בבית המשפט לענייני משפחה בנצרת, המשרד יוציא מכרז לעובד/ת סוציאלי/ת, ובתנאיו יקבע, כי תינתן עדיפות לעובד/ת סוציאלי/ת ערבי/ה. מכרז כאמור לא התפרסם עד עצם יום זה חרף מינויו של השופט סרי ג`יוסי לתפקיד שופט לענייני משפחה בבית המשפט בנצרת.
מצ"ב העתק של הסיכום שרשמה הגב` הרמל כנספח ע/5.
48. ביום 12.1.05 שלחה הממונה הארצית על יחידות הסיוע, ע"פ בקשת ועד הפעולה, מידע אודות שיעור העובדים הסוציאליים הערבים בקרב עובדי היחידות. ממידע זה עלה כי כיום מועסקים 43 עובדים סוציאליים ב-13 יחידות הסיוע, מתוכם עובד ערבי אחד ביחידה שברמת גן.
מצ"ב העתק ממכתבה של הממונה הארצית כנספח ע/6.
49. נתונים אלה מדברים בעד עצמם. אי לכך, ביום 24.1.05 פנה הוועד שוב אל ראש הממשלה בהיותו הממונה על תיק הרווחה והלין על עצם העובדה כי כיום ישנו עובד סוציאלי ערבי אחד ביחידות הסיוע מתוך 43 עובדים סוציאליים ודרש לתקן הפליה זו ולמנות עובדים סוציאליים ערביים ליחידות הסיוע באופן מיידי.
מצ"ב העתק של הפנייה כנספח ע/7.
50. במענה לפנייה זו, וכפי שפורט לעיל, הכיר מנכ"ל משרד הרווחה במכתבו מיום 23.2.05 כי אכן קיימת חשיבות עליונה למינויים של עובדים סוציאליים ערבים ביחידות הסיוע אך הוא טען, כי מאז המענה שניתן ע"י שר הרווחה היוצא, ח"כ זבולון אורלב, לא התקבלו תקנים חדשים. הוא ציין עוד, כי עם קבלת תקנים נוספים תינתן עדיפות לעובדים סוציאליים ערבים ביחידות הסיוע בנצרת ובחיפה וביחידות נוספות.
ראו נספח ע/2.
51. עם קבלת המענה של מנכ"ל משרד הרווחה, ועד הפעולה פנה אליו שוב ביום 21.3.05 והדגיש כי "ההבטחה" שתינתן עדיפות לעובדים סוציאליים ערבים עם קבלתם של תקנים נוספים אינה מספקת, במיוחד לאור העובדה, כי משרד הרווחה עצמו מודה בכך, כי המחסור בעובדים סוציאליים ערבים פוגע ברמת השירותים הזמינים למתדיינים הערבים. הוועד הדגיש עוד, כי הבטחה זו אינה כוללת התייחסות כלשהי למסגרת של זמן לפרסום מכרזים חדשים או התייחסות למספר התקנים שיוקצו.
מצ"ב העתק ממכתב הוועד מיום 21.3.05 כנספח ע/8.
52. הוועד דרש שוב להקצות תקנים חדשים באופן מיידי משום שאין זה מקובל כי הרשות תדחה את יישום עיקרון השוויון ותפגע בזכויות החוקתית של אזרחי המדינה הפלסטינים רק משום שלא עומדים לרשותה המשאבים הנדרשים לתיקון הפליה זו. פנייה זו לא נענתה עד עצם יום זה.
53. העותרות יטענו, כי אי-מינויים של עובדים סוציאליים ערבים ביחידות הסיוע לטיפול במשפחות ערביות מפלה את המתדיינים הערבים לרעה ופוגע בזכותם החוקתית לשוויון. זאת, משום שאי-מינויים של עובדים סוציאליים ערבים, המבינים את הרקע התרבותי של המשפחות הערביות, פוגע ברמת השירותים הזמינים למתדיינים ערבים ומונע מהם להינות משירותים אלה על בסיס שוויוני. הוא אף משמש כמחסום בפני המתדיינים הערבים שאינם שולטים בשפה העברית ומונע מהם לקבל שירותים אלה מלכתחילה.
54. כמו כן, אי-מינויים של עובדים סוציאליים ערבים מפלה את האוכלוסייה הפלסטינית בישראל בהיבט נוסף, משום שהוא אינו מבטיח לבניה ולבנותיה ייצוג הולם בקרב עובדי היחידות.
55. העותרות יטענו עוד, כי שיקולים תקציביים אינם מצדיקים הפרת זכותם החוקתית של מתדיינים ערבים לשוויון ואינם מצדיקים את התנערותו של המשיב מכיבוד רצון המחוקק, שקבע נוסחה ברורה לגבי התקנים שיש להקצות על מנת לספק שירותים ברמה ראויה.
א. מבוא: המסגרת החוקית שמכוחה הוקמו יחידות הסיוע:
56. יחידות הסיוע שליד בתי המשפט לענייני משפחה הוקמו מכוח חוק בתי משפט לענייני משפחה. סע` 5 לחוק הנ"ל קובע, כי:
(א) שר המשפטים ושר העבודה והרווחה יקימו בצו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יחידת סיוע בבית המשפט לעניני משפחה, אשר תתן, בעצמה או באמצעות אחרים, שירותי אבחון, ייעוץ וטיפול בעניני משפחה, לרבות העמדת מומחים לרשות בית המשפט, ויקבעו את דרכי הפעלתה של יחידת הסיוע וכללים לסדרי עבודתה.
(ב) שר העבודה והרווחה, בהסכמת שר המשפטים, יקבע בצו את כישוריהם המקצועיים של עובדי יחידת הסיוע ודרכי הפיקוח המקצועי עליהם.
(ג) בית המשפט לעניני משפחה רשאי להפנות בעל דין ליחידת הסיוע, הכל כפי שיפרט בהחלטתו; וכן רשאי הוא להורות ליחידת הסיוע לחקור בענין שנדון לפניו ולהגיש חוות דעת בכתב; סירב בעל דין להופיע בפני יחידת הסיוע, יודיע על כך בכתב לבית המשפט תוך 15 ימים מיום ההפניה.
(ד) מבלי לגרוע מהוראות כל חוק, רשאי רשם של בית המשפט לעניני משפחה להפנות ליחידת הסיוע, כאמור בסעיף קטן (ג).
(ה) בית המשפט לעניני משפחה או רשם של בית המשפט לעניני משפחה, רשאי, מטעמים שיירשמו, להפנות ליחידת הסיוע גם בן משפחתו של בעל דין בתובענה בעניני משפחה שהוגשה לבית המשפט, ובלבד שאותו בן משפחה הסכים לכך; לענין זה, "בן משפחתו" – כהגדרתו בסעיף 1, בפסקה (2) להגדרה "עניני משפחה".
57. בסע` 1 לצו בית המשפט לענייני משפחה (יחידת הסיוע – כישורים מקצועיים ופיקוח מקצועי תשנ"ו- 1996 (להלן – "הצו"), נקבע:
(א) בכל יחידת סיוע כמשמעותה בסעיף 5(א) לחוק שהוקמה בצו לפי הסעיף האמור (להלן – יחידת סיוע) יהיו לפחות עובד סוציאלי, פסיכולוג ורופא פסיכיאטר בעלי כישורים כמפורט להלן:
(1) עובד סוציאלי כמשמעותו בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996, בעל תואר בוגר בעבודה סוציאלית, שיש לו שבע שנות נסיון לפחות בתחום הטיפול במשפחה או בילדים, ייעוץ נישואין או בתחום קרוב להם או בעל תואר מוסמך בעבודה סוציאלית שיש לו חמש שנות נסיון בתחומים האמורים; ואולם תינתן עדיפות למועמד מתאים שהינו בעל תואר מוסמך כאמור;
58. בסע` 1 לצו בית המשפט לענייני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן) תשנ"ו-1996, אשר הקים את שלוש יחידות הסיוע הראשונות נקבע:
(ב) ביחידת סיוע יועסקו או יתנו שירותי ייעוץ בענייני משפחה עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ורופאים פסיכיאטרים כפי שנקבע בצו בית המשפט לעניני משפחה (יחידת הסיוע – כישורים מקצועיים ופיקוח מקצועי), התשנ"ו-1996 (להלן – צו יחידת הסיוע); מספר משרות העובדים הסוציאליים ביחידת הסיוע לא יפחת ממספר משרות השופטים המכהנים בבית המשפט, ומספר הפסיכולוגים לא יפחת מאחד, רופא פסיכיאטר או מומחה אחר יועסק או יתן שירותי ייעוץ בענייני משפחה ביחידת הסיוע לפי הצורך.
59. מסעיפי החוק שצוטטו לעיל עולה, כי יחידות הסיוע הוקמו כדי לתת שירותי אבחון, ייעוץ וטיפול בענייני משפחה, ובמקביל כדי להעמיד מומחים לרשות בית המשפט. מעבר לתרומתם של עובדי היחידות ליחסים בין בני המשפחה המסוכסכים, למעורבותם של העובדים הסוציאליים יש השלכות על תוצאות ההליך המשפטי, משום שבית המשפט נעזר בחוות דעתם כדי להכריע בסכסוך.
60. החוק אינו משאיר את סוגיית מינויים של עובדי היחידות בכלל והעובדים הסוציאליים בפרט לשיקול דעתה של הרשות המבצעת, אלא הוא קובע נוסחה ברורה שעל פיה יש למנות עובד סוציאלי אחד לפחות מול כל שופט, המכהן בבתי המשפט לענייני משפחה.
61. שר הרווחה, כפי שיפורט להלן, אינו רק מפר את עקרון השוויון עת הוא מספק למתדיינים הערבים שירותי טיפול וייעוץ ברמה נמוכה יותר בהשוואה לאלו שהוא מספק למתדיינים היהודים, הוא אף איננו מקיים את הנוסחה לגבי היחס הראוי בין מספרם של השופטים לבין מספרם של העובדים הסוציאליים ביחידות הסיוע.
ב. אי-מינויים של עובדים סוציאליים ערבים מפר את עיקרון השוויון:
62. כפי שהובא בחלק עובדתי של עתירה זו, השירותים הטיפוליים ביחידות הסיוע אינם מוענקים כלל ע"י עובדים סוציאליים ערבים (למעט ברמת גן), דבר המשליך באופן שלילי על נגישתו ועל איכותו של השירות הניתן למשפחות הערביות אם בכלל.
63. מומחים בתחום העבודה הסוציאלית ואנשי מקצוע בכירים, כולל אלו המועסקים ע"י משרד הרווחה, סבורים, כי שירותי הטיפול ביחידות הסיוע צריך להיות מותאם לרקע התרבותי והלשוני של מקבלי השירות. בהמשך לדבריה של ד"ר אלדר שצוטטו בחלק עובדתי של עתירה זו, היא מדגישה בחוות דעתה, כי:
"2. הגישה האקולוגית-מערכתית בעבודה הסוציאלית, המקשרת בין היחיד/ה והמערכות החברתיות, מאירה את חשיבות המודעות והרגישות של אנשי המקצועות הטיפוליים לשונות תרבותית ומדגישה את הצורך בשותפות אמיתית בין אנשי המקצוע למקבלי השרות (רואר-סטריאר ולשם, תשס"ד)."
64. על כן, המחסור בעובדים סוציאליים ערבים פוגע ברמת ובאיכות השירות הזמין למתדיינים ערבים בהשוואה לשירותים הזמינים למתדיינים היהודים. מצב זה מפלה את המשפחות הערביות לרעה ופוגע בזכותן החוקתית לשוויון משום שהוא שולל מהן את זכותן ליהנות משירותי הטיפול והייעוץ על בסיס שוויוני.
65. עם חקיקת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו הועלה עקרון השוויון, הנגזר מהזכות לכבוד והקשור עמה קשר בל יינתק, למדרגה נורמטיבית חוקתית. ובשנים האחרונות עוגנה הזכות לשוויון על רקע השתייכות קבוצתית דוגמת מין, דת ולאום בשורה ארוכה של פסקי דין, כזכות חוקתית.
ראו:
בג"צ 721/94 אל-על נתיבי אויר לישראל נ` דנילוביץ` ואח`, פ"ד מח(5) 749;
בג"צ 451/94 מילר נ` שר ביטחון, פ"ד מט(4) 94, 133;
בג"צ 1113/99 עדאלה נ` השר לענייני דתות ואח`, פ"ד נד(2) 164.
66. בית המשפט העליון פסק בהזדמנויות שונות כי אין די בכך שחוקי המדינה יקיימו את עקרון השוויון, אלא אף הביצוע של החוק חייב להיות על בסיס שוויוני:
"אולם אין די בכך שחוקי המדינה מקיימים את עקרון השוויון, אלא חשוב לא פחות מכך שביצוע החוקים יהיה תואם עקרון זה".
בג"צ 1113/99 עדאלה נ` השר לענייני דתות ואח`, פ"ד נד(2) 164, 170.
67. ביצוע שוויוני הוראות החוק בדבר הקמתן של יחידות הסיוע בהקשר של המתדיינים הערבים, מחייב מתן שירותי ייעוץ וטיפול אלה על ידי עובדים סוציאליים ערביים. אחרת לא ניתן להבטיח, כי השירותים הזמינים למתדיינים הערבים יהיו נגישים להם ויהיו ברמה המקצועית הנדרשת, בדומה לשירותים הזמנים לאוכלוסייה היהודית.
68. הביצוע של חוקים, המקנים לאזרחים או לקבוצה מוגדרת של אנשים זכות ליהנות משירותים חברתיים או משירותים בעלי אופי טיפולי, מחייב מטבע הדברים את התאמתם של שירותים אלה למציאות החברתית של הזכאים. זאת, על יד מתן שירותים כאמור במקום הנגיש לזכאים וכן מתן שירותים אלה ע"י צוות המבין את השונות התרבותית שלהם ומדבר את שפתם.
69. כך, למשל, הוכרה בפסיקתו של בית משפט זה זכותם של בני נוער ערבים במצוקה לקבל שירותי טיפול, המותאמים לצורכיהם ולייחודיות התרבותית שלהם, על ידי הקמת מעון נעול נפרד לנוער ערבי:
"חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) קבע הוראות בדבר הנהגת דרך ענישה וטיפול במעון נעול, והמדינה חייבת לקיים מוסד כאמור. אין כל מקום להסכים למצב, שבו בית המשפט יהיה סבור, כי האמצעי המתאים ביותר לקטין פלוני הוא המעון הנעול, אולם חלופה זו תישלל ממנו, אך ורק בשל כך שהוא מבני המיעוטים."
בג"צ 3473/92 המועצה הלאומית לשלום הילד ואח` נ` שר העבודה והרווחה, פ"ד מז(1) 148, 150.
70. בהקשר אחר נדונה השאלה, האם רשאית המדינה להעניק הטבות מיוחדות לקבוצות בעלות מאפיינים תרבותיים ייחודיים כדי לאפשר להן לשמור על ייחודיות תרבותית זו. בפרשה זו בית המשפט העליון הכיר ברמה העקרונית בזכותן של קבוצות מיעוט לשמר את הייחודיות התרבותית שלהן, ע"י התאמת ההטבות שהמדינה מחלקת לאזרחיה לצרכים התרבותיים הייחודיים להן:
"ההכרה באפשרות להקצות מקרקעין ולאפשר דיור נפרד לקבוצות אוכלוסיה בעלות מאפיינים מיוחדים, על-פי צורכיהן ושאיפותיהן, משתלבת בתפיסה המכירה בזכותן של קהילות מיעוט המעוניינות בכך, לשמר את ייחודיותן; זוהי תפיסה המייצגת גישה הרווחת כיום בקרב משפטנים, פילוסופים, אנשי חברה וחינוך, ולפיה זכאי גם היחיד – בין יתר זכויותיו – לממש את השתייכותו לקהילה ולתרבותה המיוחדת כחלק מזכותו לאוטונומיה האישית שלו. . . בעניין שלפנינו, איננו צריכים להכריע בשאלות הנכבדות הנוגעות לטיבה של זכות היחיד לחיים בקהילה תרבותית, למקורה של זכות זו ולהיקפה. נוטה אני להשקפה כי במגבלות ובהיקף ההולמים את עקרונות שיטתנו המשפטית ואת המציאות החברתית שאנו נתונים בה, מדובר בזכות הראויה להכרה לעצמה."
בג"צ 4906/98 עמותת "עם חופשי" נ` משרד הבינוי והשיכון, פ"ד נד (2) 503, 508-509.
71. גם בפרשת אליס מילר התייחסו השופטים לחובתה של המדינה לתת את הדעת לצרכים הייחודיים של נשים ולהתאים את המערכת לצרכים אלו כדי לנהוג בנשים בשוויון:
"הגשמת השוויון בין המינים מחייבת תכנון מערכתי שייקח בחשבון את צורכיהן הייחודיים של נשים."
בג"צ 4541/94 אליס מילר נ` שר הביטחון, פ"ד מט (4) 94, 142 (להלן – "פרשת מילר").
72. זאת ועוד – אי-מינויים של עובדים סוציאליים ערביים אינו פוגע רק ברמת השירותים הניתנים למשפחות הערביות, אלא הוא מהווה מחסום שעלול למנוע ממתדיינים ערבים, שאינם שולטים בשפה העברית, ליהנות ממגוון השירותים שמספקות יחידות סיוע אלה.
73. על חשיבות השפה ככלי למתן שירותי ייעוץ וטיפול ביחידות הסיוע עמדה ד"ר אלדר בחוות דעתה כדלקמן:
"7. העסקת עובד/ת סוציאלי/ת ערבי/ה ביחידות הסיוע שליד בתי המשפט לענייני משפחה יכולה אכן לספק מענה הולם יותר לצרכיהם של לקוחות ערבים. עצם השימוש בשפה הערבית המוכרת והמשותפת יוצר מרחב בטוח על גווניו ודקויותיו, המבטיח ללקוח/ה כי דבריה מובנים לעומקם ולפרטיהם, וכי השפה אינה משמשת כמחסום להבנה זו. זאת לצד ההכרות וההבנה של הקודים החברתיים-תרבותיים, התפיסות המסורתיות, כמו גם הלבטים ותהליכי המודרניזציה העוברים על החברה הפלסטינית בישראל. כל אלה יכולים לתרום להלימה טובה יותר של השירות."
74. גם בית משפט זה עמד על חשיבותה של שפת האם וקבע, כי היא לא מהווה כלי תקשורת בלבד, אלא גם כלי מחשבתי שבאמצעותו יוצרים מושגים ומעבירים אותם לזולת:
"שפתו של אדם היא חלק מאישיותו. היא הכלי שבאמצעותו הוא חושב . . . היא המכשיר שבאמצעותו הוא יוצר קשר עם זולתו. . . עמדתי על כך באחת הפרשות, בצייני: "הלשון היא המכשיר שבאמצעותו אנו יוצרים קשר עם זולתנו. אך הלשון היא יותר מכלי תקשורת. הלשון היא כלי חשיבה. באמצעותה אנו חושבים ויוצרים מושגים ומעבירים אותם לזולתנו. . . אך הלשון אינה רק כלי תקשורת או חשיבה. הלשון והביטוי חד הם. הלשון קובעת את המובן של המחשבה. מכאן מרכזיותה של הלשון בקיום האנושי, בהתפתחות האנושית ובכבוד האדם" (ע"א 105/92 ראם מהנדסים קבלנים בע"מ נ` עיריית נצרת עילית ]8[, בעמ` 202-201). וברוח דומה ציין חברי השופט מ` חשין: "שפה נועדה לקשר בין אדם לרעהו. ואולם שפה היא גם תרבות, גם היסטוריה, גם אופני חשיבה; היא הנפש היא האדם" (דנ"פ 2316/95 הנ"ל ]7[, בעמ` 640). . . באמצעות השפה אנו מבטאים את עצמנו, את ייחודנו ואת זהותנו החברתית. טול מהאדם את שפתו, ונטלת ממנו את עצמו. . . השפה מקבלת חשיבות מיוחדת שעה שמדובר בשפתה של קבוצת מיעוט. אכן, השפה משקפת תרבות ומסורת. היא ביטוי לפלורליזם חברתי."
בג"צ 4112/99 עדאלה והאגודה לזכויות האזרח בישראל נ` עיריית תל אביב-יפו ואח`, פ"ד נו (5) 393, 412-413.
75. לסיכום, המחסור בעובדים סוציאליים ערבים מפלה את המתדיינים הערבים לרעה משום שהוא פוגע בזכותם החוקתית ליהנות משירותי הייעוץ והטיפול על בסיס שוויוני. כמו כן, הוא עלול לשמש כמחסום המונע מחלקם, שאינם שולטים בשפה העברית, לקבל שירותים אלה מלכתחילה.
76. יתר על כן, הפלייתו של המיעוט הפלסטיני בישראל במתן שירותי הייעוץ והטיפול ביחידות הסיוע גוררת פגיעה בזכותם של המתדיינים הערבים לגשת לערכאות. יודגש, כי זכות הגישה לערכאות הוכרה בפסיקה כזכות יסוד חוקתית.
ראו:
ע"א 4980/01 עו"ד כהן נ` גלעם (טרם פורסם), פיסקה 4 לפסק דינה של כב` השופטת דורנר;
רע"א 2146/04 מ"י נ` עזבון המנוח באסל נעים איברהים (טרם פורסם) פיסקה 3 לפסק דינו של כב` השופט גרוניס;
ע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ` קליל תעשיות בע"מ, פ"ד נא (3) 577, 629.
77. המחסור בעובדים סוציאליים ערביים ואי-התאמתם של שירותי הייעוץ והטיפול לשונות התרבותית והלשונית של החברה הפלסטינית בישראל עלול להרתיע מתדיינים מלבחור בבית המשפט לעיני משפחה כערכאה המתאימה להגשת תביעות. חשש זה אף מצא את ביטויו בדבירו של מנכ"ל משרד הרווחה שצוטטו לעיל, בהם הוא הודה, כי היעדר עובדים סוציאליים ערבים מוריד את מספר המתדיינים הערבים בבתי המשפט לענייני משפחה.
ג. השילוב בין חובתו של המשיב למנות עובדים סוציאליים לבין חובתו להבטיח ייצוג הולם לאזרחים הפלסטינים בקרב עובדי יחידות הסיוע:
78. סע` 5(א) לחוק בתי משפט לענייני משפחה מסמיך את המשיב ושר המשפטים לקבוע בצו סדרי עבודתם של יחידות הסיוע, ובכללם גם את הרכב יחידות הסיוע.
79. משנקבע בצו, כי יש למנות עובד סוציאלי אחד לפחות לכל שופט המכהן בבית המשפט לענייני משפחה המשיב אינו רשאי שלא למנות עובדים סוציאליים בהתאם לנוסחה זו. בעניין זה אנו מפנים לפרשת עזרא, בה נקבע, כי:
"אמנם הלכה היא, כי מקום שחובה ציבורית מוטלת על גוף ציבורי – "יש עימה, בדרך כלל, שיקול-דעת לגבי זמן, מקום ואופן הגשמתה, ועל הרשות הציבורית לקבוע בעצמה את סדר העדיפויות שלפיו היא אומרת לעמוד בחובות שהוטלו עליה לטובת כלל הציבור, במידת יכלתה, הנקבעת בראש ובראשונה במסגרת התקציב העומד לרשותה". . . אולם טענה זו לא תוכל להישמע, כאשר החובה הסטטוטורית קובעת במדויק, מה חייבת העירייה לעשות, מתי, באיזה אופן ובאיזו כמות. כזהו המצב במקרה שלפנינו, כאשר נקבע בתקנות ובחוקי העזר כמה תחנות הצלה חייבות להיפתח בחוף ובאיזה זמנים, וכמה מצילים צריכים להימצא בכל תחנה. במקרה כזה יש להחיל את הכלל, שחוק "קיים על-מנת שיבוצע, הלכה למעשה."
בג"צ 467/84 עזרא נ` ראש עיריית תל אביב יפו, פ"ד לט (1) 745, 753.
80. זאת ועוד – החובה לפעול במהירות הראויה כדי להוציא לפועל את רצון המחוקק היא אחת ממושכלות היסוד של המינהל התקין. כך, למשל, פורשה חובה זו ע"י בית משפט זה בהקשר של התקנת תקנות:
"לא ייתכן למצוא שיטה ומדיניות בכך, שחוק אשר נתקבל בכנסת (למעשה על דעת כל המפלגות) בשנת 1961, וחוייבו בו שני שרים להתקין לו תקנות ידועות כדי להצמיח לו ידיים ורגליים שיאפשרו את הילוכו ומימושו בעולם המעשה – חוק כזה יוחזק במקרר קרוב לחמש שנים, בחינת "ירעה עד שיסתאב", עד שימות מיתת נשיקה. ההימנעות מלממש ולהגשים חוק קיים ומחייב, אינה מדיניות ואינה יכולה להיות מדיניות, מכל בחינה שהיא; היא רק גורמת לדימורליזציה ביחסי השלטון והאזרח, וגוררת אחריה פריקת עול של כל חוקי המדינה."
בג"צ 295/65 אופנהימר ואח` נ` שר הפנים והבריאות, פ"ד כ (1) 309, 328.
ראו גם דברי השופט זמיר בפרשת צרפתי:
"חובה היא להתקין את התקנות במהירות הראויה. ראו סעיף 11 לחוק הפרשנות, תשמ"א-1981. אם הרשות המוסמכת מתמהמת בהתקנת התקנות ללא טעם טוב, עשוי בית המשפט לחייבה התקינן במהירות הראויה או במועד שבית המשפט יקבע".
בג"צ 28/94 צרפתי נ` שר הבריאות ואח`, פ"ד מט(3) 804, 825.
81. יוצא, כי המשיב אינו רשאי שלא למנות עובד סוציאלי אחד לכל שופט בבית המשפט לענייני משפחה. מבדיקת התקנים שהוקצו לעובדים סוציאליים ביחידות הסיוע שליד בתי המשפט לענייני משפחה חיפה, נצרת, הקריות וכפר סבא, הנמצאים בסמוך לריכוזי אוכלוסייה ערבית, עולה, כפי שיפורט בטבלה להלן, כי המשיב לא מילא את חובתו המעוגנת בחוק, ולא הקצה את התקנים הנדרשים בהתאם לנוסחה שנקבעה בצו.
חיפה
מספר שופטים – 4
התקנים שהוקצו לעובדים סוציאליים – 3
תקנים חסרים – 1
נצרת
מספר שופטים – 2
התקנים שהוקצו לעובדים סוציאליים – 1
תקנים חסרים – 1
קריות
מספר שופטים – 3
התקנים שהוקצו לעובדים סוציאליים – 2
תקנים חסרים – 1
כפר סבא
מספר שופטים – 4
התקנים שהוקצו לעובדים סוציאליים – 3
תקנים חסרים – 1
82. יודגש, כי יש לקרוא את חובתו של המשיב למנות עובדים סוציאליים בהתאם לנוסחה שנקבעה בצו על רקע חובתו הכללית של כל שר בממשלה להבטיח ייצוג הולם לאזרחי המדינה הפלסטינים בקרב עובדי משרדו.
83. חובתו של המשיב להבטיח ייצוג הולם לאזרחי המדינה הפלסטינים מעוגנת בסע` 15(א) לחוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959 (להלן "חוק שירות המדינה"), הקובע, כי:
א. בקרב העובדים בשירות המדינה, בכלל הדרגות והמקצועות, בכל משרד ובכל יחידות סמך, יינתן ביטוי הולם, בנסיבות הענין, לייצוגם של בני שני המינים, של אנשים עם מוגבלות, ושל בני האוכלוסיה הערבית, לרבות הדרוזית והצ`רקסית (בחוק זה – ייצוג הולם).
ב. הממשלה תפעל לקידום ייצוג הולם בקרב העובדים בשירות המדינה בהתאם ליעדים שתקבע, ולשם כך, בין השאר – (1) המשרד או יחידות הסמך הנוגעים בדבר, וכן נציב שירות המדינה , כל אחד בתחומו, ינקטו אמצעים הנדרשים בנסיבות הענין, אשר יש בהם כדי לאפשר ולעודד ייצוג הולם, לרבות ביצוע התאמות. . .
84. חוק שירות המדינה אינו מסתפק בקביעת חובה כללית להבטיח ייצוג הולם למיעוט הפלסטיני בישראל, אלא הוא מטיל חובת פעולה אקטיבית על הגורמים האחראים למינוים, לצורך איתורם ושילובם של עובדים ערבים בעלי כישורים מתאימים.
85. סוגיית הייצוג ההולם נדונה לראשונה בהרחבה בפרשת שדולת הנשים, שהתוותה את הדרך בכל הקשור לייצוג הולם. בפרשה זו נקבע, כי עיקרון הייצוג ההולם בא כדי להנהיג אמות מידה שוויוניות אבל בעיקר כדי לתקן עיוות היסטורי. כלומר- החוק אינו צופה פני עתיד בלבד, ע"י הנהגת נורמה חדשה באופן פרוספקטיבי, אלא הוא מחייב את השרים לנקוט בצעדים קונקרטיים כדי לתקן את העיוות ההיסטורי, כלשונו של השופט מצא:
"סעיף 18א נועד ליישם אמות מידה שוויוניות בייצוג הניתן לנשים במועצות הניהול של חברות ממשלתיות ותאגידים סטטוטוריים. . . ]מדובר[ בנורמה חדשה שמטרתה לאכוף, על דרך החיוב, מתן ביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים בהרכבי הדירקטוריונים של חברות ממשלתיות ובגופי הניהול המקבילים של תאגידים שהורתם ולידתם בחוק. תכלית הסעיף היא לתקן עיוות חברתי".
בג"צ 453/94 שדולת הנשים בישראל נ` ממשלת ישראל, פ"ד מח (5) 501, 514-515 (להלן "פרשת שדולת הנשים").
השופט מצא מוסיף עוד:
"אולם חשוב להטעים, כי גם סעיף 18א(א), המציג את תכלית החוק לאורך זמן, אינו מסתפק בהצהרה על קיומה של התכלית האמורה, בחינת יעד שיש לשאוף אליו במסגרתן של דוקטרינות מוכרות ומושרשות; אלא מתווה משימה מעשית שהחובה להגשימה היא מיידית. המשימה היא השגת ביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים; והחובה להגשימה – המובעת בתיבה "יינתן" – הריהי מוטלת על השרים הממנים (ולפי העניין, על הממשלה). שכן, בהיות השרים בעלי סמכות המינוי, הרי בידם (ורק בידם) לעשות את המלאכה ולהפוך את תכליתו הנרצית של החוק למציאות חברתית נוהגת ומקובלת. נמצא, שאמת המידה של העדפה מתקנת, שסעיף 18א(ב) מורה עליה באשר לתקופת הביניים בלשון מפורשת, גלומה, למעשה, גם בהוראתו של סעיף 18א(א). הלוא משמעות החובה ליתן ביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים היא, שגם בכל עת בעתיד יש להוסיף ולקיים בעינו מתן ביטוי הולם לייצוג , כאמור".
פרשת שדולת הנשים, עמ, 515-516.
86. יוצא, כי הפרשנות שניתנה לחובתם של השרים להבטיח ייצוג הולם לקבוצות המוגנות בחוק טומנת בחובה גם את החובה לאמץ מדיניות של העדפה מתקנת עד להשגת ביטוי הולם לייצוגן של הקבוצות המוגנות.
87. כיום ישנו עובד סוציאלי ערבי אחד מתוך 43 עובדים סוציאליים,
