האגודה לזכויות האזרח הגישה בסוף השבוע לבג"ץ עתירה מתוקנת נגד ראש הממשלה, שר הביטחון ואלוף פיקוד המרכז, בשם ראשי הכפר נעלין, הסמוך להתנחלות חשמונאים, ובשם תושב היישוב הישראלי הסמוך שילת, בדרישה לשנות את התוואי המתוכנן של גדר ההפרדה באזור. מדובר בתוואי המתוכנן כך, שיפריד בין תושבי נעלין לבין מחצית מאדמותיהם החקלאיות ואשר צפוי לפגוע קשות בפרנסתם. את העתירה הגיש עו"ד אבנר פינצ`וק מהאגודה לזכויות האזרח.
באביב 2004 הגיש עו"ד פינצ`וק עתירה נגד תוואי הגדר בשמם של תושבי נעלין. לאחר מספר דיונים בבית המשפט, ולאחר פסק הדין בפרשת בית סוריק, הודיעה מערכת הביטחון, כי היא שוקדת על הכנתו של תוואי חדש. בחודש ספטמבר 2004 פירסמה מערכת הביטחון תוואי חדש באדמות נעלין. התוואי החדש הקל רק במעט את הפגיעות בתושבי הכפר. אלא שעד מהרה הסתבר, שתושבי ההתנחלות הסמוכה חשמונאים מתנגדים גם לתוואי זה. יתר על כן, חברת נדל"ן בשם פילנדנדרום 12 הגישה התנגדות לתוואי החדש, בטענה שיש בו כדי לסכל את תוכניותיה לבנות שכונה חדשה בהתנחלות ולפגוע בהשקעותיה ובציפיותיה הכלכליות. בעקבות זאת הודיעה מערכת הביטחון, כי בדעתה לשקול גם את האינטרסים של חברת הנדל"ן ואת תוכניותיה לבניית שכונה חדשה. ואכן, בסופו של דבר הודיע הצבא לאגודה לזכויות האזרח, כי הגדר תיבנה בתוואי המקורי, כך שגם ההקלה המזערית בפגיעה בזכויותיהם של תושבי נעלין תבוטל למעשה.
בעקבות זאת הוגשה כעת העתירה המתוקנת. בעתירה טוענת האגודה לזכויות האזרח, כי בעת החלטה על תוואי הגדר, על מערכת הביטחון לשקול את הנזק, שייגרם לתושבי נעלין אל מול צרכי הביטחון, וכי צרכים אלה אינם כוללים את הגשמת מאווייהם של יזמי נדל"ן בשטחים. זאת כיוון שהתנחלותם ושהייתם של אזרחים ישראליים בשטח אינה מהווה חלק מאחריותו של המפקד הצבאי, על פי דיני המלחמה. גם אם נתעלם מקביעתו של בית הדין הבינלאומי בהאג, לפיה ההתנחלויות בשטחים אינן חוקיות, הרי שמרגע שהמפקד הצבאי פוגע בזכויות התושבים הפלסטינים, כדי לקיים את מפעל ההתנחלויות ואף להרחיבו, הוא מועל בתפקידו ומפר את חובותיו על פי הדין ההומניטארי הבינלאומי.
עו"ד פינצ`וק דוחה את טענות המדינה, כאילו נקבע תוואי הגדר בנעלין משיקולים ביטחוניים. כדי להבטיח את שלומם של המתנחלים, הוא מבהיר, ניתן לנקוט בצעדים אחרים כמו, למשל, לעבות את מערך ההגנה של ההתנחלות (שכבר כיום מוקפת בגדר ביטחון). העובדה שהמדינה אינה נוקטת באחת מהחלופות הללו מלמדת, שמטרתו העיקרית של התוואי שנבחר איננה הגנה על חיי המתנחלים, אלא יצירת רצף טריטוריאלי בין התנחלות לבין שטח ישראל. בהקשר זה מזכירה העתירה את הדברים שאמר ראש הממשלה לאחרונה, ולפיה גושי ההתנחלויות, שיוותרו בצד המערבי של גדר ההפרדה "יהיו חלק ממדינת ישראל, מחוברים טריטוריאלית לישראל, ויתגוררו בהם הרבה יותר אנשים".
בג"ץ דן בימים אלה בשורה של עתירות בנושא תוואי הגדר. לפני כשלושה שבועות התקיים בבית המשפט העליון דיון עקרוני, שבו הציגה האגודה לזכויות האזרח את עמדתה באשר להשלכותיה ומשמעויותיה של חוות הדעת של בית הדין הבינלאומי בהאג. ב-21.6.05 עתיד בג"ץ לדון, בהרכב מורחב של תשעה שופטים, בעתירות נוספות של האגודה לזכויות האזרח, נגד תוואי הגדר באזור אלפי מנשה ונגד הקמתה של החומה סביב שכונת א-ראם שבצפון ירושלים. יצוין, כי גם באזור אלפי מנשה נקבע תוואי הגדר, שבנייתו כבר הסתיימה, שלא על פי שיקולים ביטחוניים, אלא מתוך כוונה לאפשר את הרחבת ההתנחלות אלפי מנשה, ולאפשר בניה של התנחלויות נוספות במובלעת, אשר סופחה הלכה למעשה לשטח ישראל, על תושביה הפלסטינים, אשר נותקו מיתר שטחי הגדה המערבית.
בג"ץ 2577/04
