הממשלה מתכננת מחטף של הרגע האחרון בעניין חוק ההסתננות

האגודה לזכויות האזרח

מוקד סיוע לעובדים זרים

מחר (30.3.11), בסוף יום הדיונים האחרון של מושב החורף של מליאת הכנסת ורגע לפני יציאת הכנסת לפגרה, מתכננת הממשלה להביא בפני המליאה הצעת חוק חדשה למעצר ולענישה של פליטים ומבקשי מקלט, ולהעבירה בקריאה ראשונה. האגודה לזכויות האזרח ומוקד סיוע לעובדים זרים: "מדובר בהצעת חוק דרקונית ובלתי מוסרית, שמתנערת מחובותיה של מדינת ישראל כלפי פליטים ומבקשי מקלט. במדינה דמוקרטית אין מציעים הצעת חוק שכזו, וודאי שאין מעבירים אותה במחטף ברגע האחרון לפני צאת הכנסת לפגרה".

הצעת החוק, שהונחה על שולחן הכנסת אתמול, יומיים לפני תום מושב החורף של הכנסת, הינה הצעת חוק חדשה שגיבשה הממשלה, לאחר שבחודש יולי 2010 נאלצה למשוך את הצעת החוק הקודמת שהניחה בשל ביקורת ציבורית חריפה.

בניגוד להצעת החוק הקודמת, שהתכסתה בנימוקים בטחוניים, בדברי ההסבר להצעת החוק החדשה הממשלה אינה מסתתרת עוד, אלא חושפת את תכליותיה האמיתיות: הרתעתם של מבקשי המקלט שנכנסים לישראל בשנים האחרונות מלבוא לארץ, וזאת על ידי מעצר ממושך, והתגברות על הוראות חוק הכניסה לישראל, שמחייבות לשחרר ממעצר את מי שאי אפשר לגרשו מהארץ. "הצעת החוק נועדה, בעיקרה, לאפשר החזקה של מסתננים במשמורת למשך תקופה ארוכה באופן משמעותי מזו הקבועה בחוק הכניסה לישראל", מנמקת הממשלה את הצעת החוק.

על פי ההצעה, מבקשי מקלט וילדיהם שייכנסו לישראל דרך גבול מצרים יוכלו להיעצר לתקופה של שלוש שנים (ולא ל-60 ימים, כפי שקובע חוק הכניסה לישראל). בניגוד לעצורים לפי חוק הכניסה לישראל, הזכאים לבוא לפני דיין שיבחן את מעצרם בתוך 96 שעות, ביקורת על מעצרם של מבקשי המקלט תיערך רק לאחר 14 ימים. ביקורת תקופתית על המעצר לא תתקיים מדי חודש, כפי שקובע חוק הכניסה לישראל, אלה מדי חודשיים. עוד קובעת הצעת החוק, כי אם מבקש מקלט מגיע לישראל ממקום שבו לפי חוות דעתם של גורמי הבטחון מתבצעת פעילות העלולה לסכן את בטחון ישראל (למשל, חבל דרפור שבסודן), אי אפשר יהיה לשחרר את מבקש המקלט וילדיו ממעצר. זאת, אפילו ישנן נסיבות הומניטריות המצדיקות את השחרור, ואין כל עדות לכך שמבקש המקלט עצמו היה מעורב אי פעם בפעילות בטחונית.

הצעת החוק הינה תיקון לחוק משנת 1954, שנועד במקורו להתמודד עם בעיות בטחוניות הנובעות מהסתננות, ותלוי בקיומו של מצב חירום. ההצעה מבטלת את תלותו של החוק בקיומו של מצב חירום, אך אינה מבטלת את ההוראות הפליליות המחמירות, שקבועות באותו חוק ואשר נועדו להתמודד עם עבירות בטחוניות בעת חירום, אלא מחילה אותן על כל מי שאינו תושב או אזרח ישראל, אשר נכנס לארץ שלא דרך מעבר גבול מוסדר ("מסתנן", על פי ההצעה). אם תתקבל הצעת החוק, אפשר יהיה להעמיד לדין פלילי כל מבקש מקלט, ועונשו יהיה מאסר חמש שנים. זהו אף עונשו של מי שמסייע למבקש מקלט או נותן לו מחסה. מי שמסייע או נותן מחסה שוב – עונשו יהיה חמש עשרה שנות מאסר.

עו"ד עודד פלר מהאגודה לזכויות האזרח אמר בהתייחסו להצעת החוק: "אף אנו שותפים לדעה, ולפיה למדינת ישראל הזכות לשמור על גבולותיה, לקבוע כללים ביחס לכניסה אליה ולפקח על הבאים בשעריה. יחד עם זאת, כמדינה שקמה כדי לספק בית לפליטים, ואשר היתה מעורבת מאוד בניסוח האמנה בדבר מעמדם של פליטים משנת 1951, כל אמצעי הננקט על ידי המדינה חייב לקחת בחשבון את החובה המוסרית והמשפטית שלא לכלוא פליטים ומבקשי מקלט ולא להענישם."

עו"ד יונתן ברמן ממוקד סיוע לעובדים זרים הוסיף: "מדינת ישראל רשאית לאמץ חקיקה לטיפול בכניסה לישראל שלא דרך מעברי גבול, ואולם על חקיקה שכזו להתייחס לכלל היבטי התופעה. על מנת לקיים את החוק הבינלאומי ולהבטיח טיפול הומאני בפליטים, על החוק להגדיר במפורש מיהו "פליט" ומיהו "מבקש מקלט", לקבוע את אופן הטיפול השונה בהם, ולייסד מנגנונים שיבטיחו את הטיפול המתחייב."

הצעת החוק למניעת הסתננות

החוק למניעת הסתננות משנת 1954 (החוק שאותו מתקנת הצעת החוק)

פניית האגודה לזכויות האזרח ומוקד סיוע לעובדים זרים לחברי הכנסת, 30.3.11