לכבוד
גב` ציפי לבני
שרת המשפטים
רח` צלאח א-דין 29
ירושלים
ג` נ`,
הנדון: הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס` 30) (פגישת אסיר עם עורך דין), התשס"ה-2004
הננו פונים אליך בקריאה לפעול לביטול הצעת החוק שבנדון, הפוגעת קשות באחת מזכויות היסוד הבסיסיות ביותר בכל מדינה דמוקרטית: זכותו של אסיר להיפגש עם עורך דין לפי בחירתו ולהיוועץ בו.
על פי הצעת החוק, מנהל בית סוהר יהיה רשאי להורות על מניעת פגישה של אסיר "ביטחוני" עם עורך דינו – למשך 48 שעות – אם יש לו "חשד סביר" כי הפגישה תאפשר ביצוע עבירה המסכנת את הביטחון; בנוסף, יוכל להורות על מניעת פגישה או הפסקתה אם ישנו חשד, כי תפגע פגיעה חמורה במשמעת ובסדר בבית הסוהר. נציב שירות בתי הסוהר יהיה רשאי להאריך את המניעה למשך 10 ימים נוספים, ובית המשפט המחוזי יהיה מוסמך להאריכה תקופות נוספות של 21 יום, עד ששה חודשים. לאחר חצי שנה יהיה המשך המניעה טעון אישור בית המשפט העליון. על פי הצעת החוק, שב"ס יהיה רשאי להסתמך על חומר חסוי, וההליך בבית המשפט יתקיים ככלל בהעדר האסיר.
הזכות החוקתית לייצוג היא אבן יסוד בשיטתנו המשפטית. היא מעוגנת היטב בפסיקתו של בית המשפט העליון ונגזרת מהזכויות לכבוד ולחירות שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. כפי שהודגש לאחרונה בבג"צ 1437/02 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ` השר לביטחון פנים (טרם פורסם):
"זכותו של אדם לקבלת שירותים משפטיים ובכללה הזכות להיפגש עם עורך דין והזכות להיות מיוצג על ידו היא זכות יסוד, המגשימה את החירות המוקנית לו למנות לעצמו שלוח כרצונו, וכן את זכותו להליך הוגן. . . חשיבותה של הזכות לקבלת שירותים משפטיים, מודגשת מקום שהנזקק לייצוג הוא אסיר, בשל המגבלות החלות עליו במצב זה, וכן משום שאסיר, באשר הוא אסיר, נדרש לא אחת להליכים בעלי אופי משפטי. אכן, כאשר עומדת על הפרק פגיעה בזכותו של אדם לקבלת שירותים משפטיים, המתחם שבו נבחנת הפגיעה הוא מתחם זכויות היסוד, ואמות המידה הפועלות במתחם זה הינן אמות מידה חוקתיות" (פיסקה 2 לחוות דעתה של השופטת חיות).
וראי גם: בג"צ 3412/91 סופיאן עבדאללה נ` מפקד כוחות צה"ל באזור חבל עזה, פ"ד מז (2) 843, 847; בג"צ 4330/93 גאנם, עו"ד נ` לשכת עורכי הדין, פ"ד נ (4) 221, 233- 234.
למערכת המשפט כלים מרובים להתמודד עם עורכי דין, המפרים את החובות המקצועיות והמשפטיות, המוטלות עליהם. אם ישנן ראיות, כי עורך דין מנצל את מעמדו המקצועי לשם ביצוע עבירות, ניתן לנקוט נגדו צעדים משמעתיים ו/או פליליים, ובמהלכה של חקירה פלילית לעשות שימוש במגוון הסמכויות, המוקנות בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), השתנ"ו-1996. בהעדר ראיות כאלה, אין מקום למנוע מאסיר את זכותו הבסיסית והיסודית להיוועץ עם עורך דין על פי בחירתו. אין להתיר למנהלי בתי סוהר – או לנציב שב"ס – למנוע מאסיר להיפגש עם עורך דינו, על סמך חשדות בעלמא או על סמך חשש לביצוע מעשים אסורים בעתיד.
סמכות המניעה טומנת בתוכה – באופן אינהרנטי – פוטנציאל עצום לניצול לרעה. בית הסוהר הוא מוסד "טוטלי", השולט בכל היבטי החיים של האסירים המוחזקים בו, והם נתונים – במידה רבה – לחסדי כולאיהם. גישה חופשית ומהירה לייעוץ משפטי מהווה עבור כלואים כלי חיוני לשמירה על זכויותיהם בין כותלי הכלא ואף כלי מרכזי בידי הציבור לקיים ביקורת שוטפת על הנעשה בו. אין להסמיך את הגורם, המופקד על מלאכת הכליאה, למנוע גישה חיונית זו. מכיוון שגם ההליך השיפוטי המוצע יבוסס על חומר חסוי – וככלל הדיונים יתקיימו בהעדר האסיר – לא תינתן לאסיר או לעורך הדין הזדמנות הוגנת אמיתית להתגונן, ולא יהיו בידי בית המשפט הכלים, הדרושים לקיום ביקורת שיפוטית אפקטיבית.
האסירים הביטחוניים מנותקים יותר מכל קבוצת אסירים אחרת מהעולם החיצון. הם אינם רשאים להשתמש בטלפון וחלק נכבד מהם אינו זוכה בפועל לביקורי משפחות. עורך דין, המייצג אסיר ביטחוני והמבקש לדבר איתו, חייב להגיע פיזית לכלא, וגם שם כפוף הוא לבדיקות מרובות ולמגבלות שונות המקשות על עבודתו (כגון קיום הביקור מאחורי מחיצת זכוכית). דווקא משום המגבלות המחמירות האחרות, המוטלות על האסירים הביטחוניים, חיוני להגן מכל משמר מפני פגיעה בגישתם החופשית לעורכי דינם. חיוני להבטיח, כי אסיר – המבקש להתלונן, למשל, על תנאי כליאתו או על היחס של שלטונות הכלא כלפיו – יוכל לקבל ייעוץ משפטי מיידי, וכי שלטונות הכלא לא יוכלו להתערב בכך. כפי שאין מקום להתיר לשב"ס למנוע מאסיר פלילי רגיל – המשתייך לארגון פשיעה, למשל – להיפגש באופן חופשי עם עורכי דינו, אין כל מקום להתיר זאת לגבי אסירים ביטחוניים.
שיטתנו המשפטית מבוססת על הנחת היסוד, כי אין נוקטים צעדים נגד בני אדם ואין פוגעים בזכויותיהם, אלא על סמך ראיות מבוססות העומדות במבחן ההליך ההוגן. הנחת יסוד זו היא אשר מגנה על כל אחד מאיתנו מפני פגיעה שרירותית בזכויותינו הבסיסיות. הניסיון להתמודד עם חשדות וחששות באמצעות צעדים מניעתיים, המבוססים על חומר חסוי, הוא מדרון חלקלק מסוכן ביותר, אשר סופו לעקר את מערכת המשפט כולה.
לאור כל האמור לעיל, הננו פונים אליך בקריאה לפעול לביטול הצעת חוק פוגענית זו. עשרות שנים הצליחה מדינת ישראל לשמור על זכותו הבסיסית של האסיר להיפגש עם עורך דינו, מבלי להיזקק לסמכות דראקונית ובלתי ראויה זו. אין כל סיבה ללכת היום צעד גדול וקשה אחורה.
בכבוד רב,
לילה מרגלית, עו"ד
