העובדים הזרים הם העובדים החלשים ביותר במשק הישראלי, הן בשל חוסר ההתמצאות שלהם בזכויות המגיעות להם ובדרכים לעמוד עליהן, והן משום "הסדר הכבילה", אשר מונע מעבר חופשי שלהם ממעביד המנצל אותם אל מעביד אחר, הוגן יותר. עובד זר שעוזב את מעסיקו, אפילו בשל הלנת שכרו ופגיעה בזכויותיו, הופך מיד לשוהה בלתי חוקי בארץ, וצפוי לגירוש. כבילה זו מאפשרת למעסיק לפגוע שוב ושוב בזכויות העובד, תוך הפרת החוק, בידיעה שהעובד לא יוכל לעזבו.
כבר ב-1998 צויין בדו"ח מבקר המדינה, כי למעלה משני שלישים מכלל העובדים הזרים השתכרו פחות משכר המינימום. דוחות אחרים העלו, כי קרוב למחצית העובדים הזרים לא קיבלו את שכרם במועד המוסכם, וחלקם לא קיבל את מלוא השכר המובטח להם. מאז פורסמו נתונים אלה החמיר המצב. רבים מהעובדים מועסקים לאורך שעות נוספות רבות ללא תמורה, במיוחד בענפי הסיעוד והחקלאות; תנאי המגורים, המזון והמחייה של עובדים בענפי הבניין והחקלאות הנם ירודים ביותר, ולעתים אינם ראויים כלל לבני אדם; דרכוניהם של העובדים מוחרמים עם הגעתם לישראל, ולעתים מוחזקים כערובה ומשמשים לסחיטת תשלומים, ויתור על זכויות וכפייה על עובדים לצאת מן הארץ; חרב הגירוש, המונפת תדיר מעל צווארם של העובדים, מובילה להורדה בשכרם ולאפשרות זמינה וקלה עבור המעסיק לפטרם ללא פיצויים וללא כל מחוייבות.
שכיחותה העצומה של תופעת הפגיעה בזכויות העובדים הזרים מעידה על הצורך הרב באכיפה יעילה של החוקים, שנועדו להבטיח את זכויותיהם. לרשות משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה (התמ"ת) עומדים שני כלים לאכיפת החוק על מעסיקי עובדים זרים: האחד – קנסות מינהלים; השני – ביטול היתרי העסקה. בפועל מסתפק משרד התמ"ת בהטלת קנסות מינהלים, ונמנע כמעט לחלוטין מביטול היתרי העסקה: בשנת 2003 בוטלו רק שני היתרי העסקה; בחודשים ינואר-אוגוסט 2004 בוטלו 14 היתרים בלבד, ובחצי השנה שלאחר מכן (אוגוסט 2004-פברואר 2005) בוטלו 40 היתרים. לעומת זאת, מינואר 2004 ועד פברואר 2005 הוטלו 12,303 קנסות מינהליים בגין הפרת הוראותיו של חוק עובדים זרים, מחציתם בגין העסקה שלא כדין והשאר בגין הפרת הוראות בחוק, שנועדו להגן על העובד. העדפת הקנסות על פני שלילת היתרי ההעסקה בעייתית במיוחד נוכח אחוזי הגבייה הנמוכים של קנסות אלה: בשנים 2002-2003 עמד שיעור גבייתם של הקנסות על 36.5% בלבד, ומוערך כי אחוז הגביה בשנת 2004 יהיה נמוך עוד יותר.
סיכומו של דבר, רוב המעבידים העבריינים כלל לא נענשים על מעשיהם, אפילו במקרים המעטים-יחסית, שבהם נחשפות העברות, וניצול העובדים הזרים ממשיך להשתלם. היעדר האכיפה היעילה יוצר אווירה של זלזול בזכויותיהם של עובדים זרים מצד המדינה, וגורם לפגיעה קשה עוד יותר בזכויות, שמקנים להם חוקי העבודה, ובזכות היסוד שלהם לקיום בכבוד.
