לכבוד
אל"מ יאיר לוטשטיין
היועץ המשפטי לאיו"ש
דחוף!
שלום רב,
הנדון: שימוש פסול בסמכות ההכרזה על שטח צבאי סגור – מניעת גישה של פלסטינים לאדמותיהם הפרטיות באזור דרום הר-חברון – פניה בעניינן של משפחות ג` וח`
סימוכין: מכתבנו מיום 21 למרץ, 2005
1. הננו שבים ופונים אליך בעקבות מניעתם של בעלי אדמות פלסטינים מלהיכנס ולעבד את אדמותיהם באזור דרום הר-חברון. כפי שציינו בפנייתנו הקודמת, מדובר במניעת גישה לאדמות פרטיות שבבעלות פלסטינית, שהוצאו לגביהן, לפי הטענה, צווים בדבר שטח צבאי סגור, מהטעם שמתנחלים מההתנחלות סוסיא טוענים לזכויות באדמות אלה.
2. פנייתנו מתייחסת באופן פרטני לאדמות השייכות למשפחת ג` ולמשפחת ח`, שבסביבת ההתנחלות סוסיא. ואולם מדובר בתופעה רחבה יותר, הנוגעת לאופן טיפולן של רשויות הצבא והמשטרה בהגנה על זכויותיהם ורכושם של התושבים הפלסטינים באזור.
3. נוכח ההתמשכות של מניעת הגישה לאדמות, ונוכח העובדה כי עונת החריש והזריעה עומדת בימים אלה ממש בפני סיום, אנו שבים ופונים בבקשה לטיפולכם הדחוף בעניין זה.
4. בפנייתנו שבסימוכין עמדנו על הטעמים בגינם השימוש במקרים אלה בסמכות להכריז על שטח כשטח צבאי סגור הנו פסול. על קצה המזלג נעמוד על הטעמים העיקריים:
ראשית, מדובר בקרקעות פרטיות השייכות לתושבים פלסטינים, אשר לא הוכרזו כאדמות מדינה (ואף לא סומנו כ"אדמות סקר").
שנית, מתנחלים ה"טוענים" לזכויות מתחרות בקרקע (ובענייננו גב` דליה מהתנחלות סוסיא, להלן: ה"טוענים"), אינם מחזיקים בשום מסמך המעיד על רכישה ו/או בעלות על האדמות האמורות. טענות ה"טוענים" מתבססות אך ורק על טענות לעיבוד בפועל של האדמות במשך מספר שנים. טענות אלה מבססות לכאורה עבירות פליליות של פלישה והסגת גבול (בין היתר, נוכח העובדה שניסיונות ההשתלטות על הקרקע נעשו תוך שימוש באיומים ו/או בכוח כלפי בעלי הקרקע, ראו עדויות בעלי הקרקע – מצ"ב כנספח א`).
שלישית, משמדובר בטענות למעשים נמשכים של הסגת גבול, מהווה הדבר אף הפרה חמורה של חובותיו של המפקד הצבאי לפי הוראות המשפט הבינלאומי. כך הדבר, שכן חובתו של המפקד הצבאי, על פי המשפט הבינלאומי ההומניטרי, היא להגן על זכויות מוגנים בשטח הכבוש (ראו למשל סעיף 46 לתקנות האג, סעיף 27 לאמנת ז`נבה). מכאן, שככל שעלה בידי ה"טוענים" לעבד בעבר איזו מן הקרקעות האמורות, ללא התערבות המפקד הצבאי, מהווה הדבר הפרה של חובותיו של המפקד הצבאי כלפי האוכלוסייה המקומית.
רביעית, הפעלת הסמכות במקרים דנן נעשתה תוך חריגה מסמכות ו/או תוך שימוש פסול בסמכות ההכרזה על שטח כשטח צבאי סגור. כך הדבר, שכן ככל שהטעם להוצאת הצווים נעוץ בחששן של הרשויות מתגובה אלימה של מתנחלים במקרה שיתאפשר לפלסטינים לעבד את אדמותיהם, הרי שעליהן לנקוט נגד המתנחלים בכל האמצעים החוקיים, העומדים לרשותן. ואולם, וכפי שהובהר בעמדתו של היועץ המשפטי לממשלה שהוגשה במסגרת בג"ץ 9593/04, סגירת השטח בפני בעליו החוקיים איננו אחד מאמצעים אלה.
5. לפיכך, הוצאתם של הצווים בענייננו מהווה שימוש פסול בכוחו ובסמכותו של המפקד הצבאי להכריז על שטח כשטח צבאי סגור. מניעתם של בעלי האדמה מלהגיע לאדמותיהם בנסיבות דנן שקולה להוספת חטא על פשע, תוך מתן פרס ועידוד לעבריין, במקום לנקוט בפעולה תקיפה וחד-משמעית כנגדו.
6. בלא למעט מאיזו מטענותינו הנ"ל, ובהמשך לנאמר בפגישה שהתקיימה בלשכת יועמ"ש איו"ש ביום 28 למרץ 2005, מצ"ב מסמכים המתייחסים לזכויותיהם של משפחות ג`בור וחלאילה באדמות נשוא פנייה זו.
7. מסמכים המתייחסים לאדמותיה של משפחת ג` – ובכלל זאת, אדמות השייכות כיום ל ] … [ והנמצאות בצד הצפוני שבצומת סוסיא:
העתק ממסמכי הזכויות בקרקע, מצ"ב כנספח ב` (ב`1-ב`5)
העתק מאישור תלונה שהגיש מר א` ג`, בגין פלישה לאדמות אלה, ביום 6.11.2002 – מצ"ב כנספח ג`
8. מסמכים המתייחסים לאדמותיה של משפחת חלאילה, הנמצאות בצד הדרומי מצומת סוסיא. בעלי אדמות אלה הם בין השאר, ] … [
העתק ממסמכי הזכויות בקרקע, מצ"ב כנספח ד` (ד`1-ד`3)
9. נוכח העובדה שלגבי כל הקרקעות ש"במחלוקת" קיימיים בידי המנהל האזרחי רישומים ברורים באשר לבעלויות ו/או לזכויות אחרות במקרקעין אלה, עולה תמיהה כפולה ומכופלת באשר להחלטה על סגירת השטחים בפני בעלי האדמות, מטעמים של "סכסוך קרקעות".
10. אשר על כן נבקשך:
א. להבהיר את מעמדן המשפטי של חלקות האדמה הנדונות;
ב. להורות על ביטולם של צווים המכריזים על אדמות אלה כשטח צבאי סגור, ככל שהוצאו;
ג. ליתן הוראות ברורות לכוחות הצבא והמשטרה המופקדים על שמירת הסדר והביטחון באזור זה, בדבר חובתם להבטיח את גישתם החופשית והבטוחה של בעלי הזכויות בקרקעות אלה לאדמותיהם.
11. משאין המדובר במקרה חד-פעמי או יחיד, ונוכח פגיעות חוזרות ונשנות בזכויות אדם בסיסיות של תושבים, כתוצאה משימוש פסול בצווי שטח צבאי סגור, נבקשך לדאוג להבהרתם של התנאים והגבולות הנאותים לשימוש בסמכות זו לגורמים המוסמכים.
12. נוכח העובדה שמצויים אנו בימים האחרונים לעיבוד וזריעה, מניעת גישתם של בעלי האדמות לאדמותיהם בימים הקרובים עלולה להביא לאובדן יבול של שנה תמימה. בנסיבות אלה נודה לקבלת תשובתכם בדחיפות.
בכבוד רב ובברכה,
לימור יהודה, עו"ד
