פורום הקרקעות פנה בימים האחרונים אל קובי הבר (הממונה על התקציבים במשרד האוצר), היושב בראש "הוועדה המיוחדת לבחינת הזכויות בחלקת המגורים ביישובים חקלאיים והתיקונים הנדרשים בהחלטה 979". הוועדה הוקמה בעקבות המלצתו של היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, שקבע בחוות דעתו מינואר 2005 כי החלטה 979 של מינהל מקרקעי ישראל, החלטה המעניקה זכויות יתר מרחיקות לכת לתושבי מושבים וקיבוצים, ובמיוחד באזורי הביקוש במרכז הארץ, הינה פסולה. הפורום מפרט בפנייתו שורה של פגיעות קשות בעקרונות הצדק החלוקתי ובתכנון הסביבתי במדינת ישראל, הצפויות להיגרם בעקבות יישומה של החלטה 979. כמו כן מפרט הפורום את העקרונות, שלאורם צריכה להתקבל החלטה בדבר חלקת המגורים במושבים ובקיבוצים. עוד מבקש הפורום, כי יתאפשר לנציגיו להופיע בפני הוועדה ולהעלות בפניה ביתר הרחבה את עמדתו ואת הסתייגויותיו מהחלטה זו, שעלולה לגרום נזק רב ובלתי-הפיך בתחומי החברה, התכנון והכלכלה בישראל. את המכתב כתבו עו"ד שרון אברהם-ויס מהאגודה לזכויות האזרח וד"ר אלכסנדר (סנדי) קדר מהאגודה הישראלית לצדק חלוקתי, אשר מבהירים, כי אם תקבל הוועדה החלטות, שמשמעותן פגיעה קשה בעקרונות השוויון והצדק החלוקתי, ישקול הפורום לפעול נגדן באמצעים משפטיים. בפורום הקרקעות חברים חמישה ארגונים: האגודה לזכויות האזרח בישראל, האגודה הישראלית לצדק חלוקתי, אדם, טבע ודין, במקום – מתכננים למען זכויות תכנון, והקשת הדמוקרטית המזרחית.
החלטה 979, אשר התקבלה בסתיו 2003, מעניקה לתושבי מושבים וקיבוצים זכויות מרחיקות לכת בקרקע. ההחלטה מאפשרת למעשה לכל חוכר נחלה חקלאית לקבל בחוזה חכירה לדורות 2.5 דונם בתחום הנחלה, אשר בהם תתאפשר בנייה של עד שלושה בתים למגורים על שטח בנוי כולל של 375 מ"ר. בנוסף ניתן יהיה לבנות בכל נחלה עוד 500 מ"ר לצרכי תעסוקה. כך, למשל, ביישוב המונה 100 משפחות ניתן יהיה לבנות קניון ששטחו כפול משטח מרכז עזריאלי בתל אביב. זאת ועוד, ההחלטה מאפשרת חכירה בחוזה ל-49 שנים עם אופציה לתקופה נוספת, ויהיה אפשר להוון את התשלום בעלות של 3.75% מערך הקרקע. משמעות הדבר: בעלי הקרקע לא יצטרכו לשלם דמי חכירה שנתיים ויוכלו למכור את השטח ללא "דמי הסכמה" למינהל. החידוש הגדול בהחלטה זו הוא, שהזכויות תהיינה סחירות, ניתנות למכירה ולהשכרה בשוק החופשי, והקמתן לא תהיה מותנית בצרכי המשק החקלאי. למעשה, מדגיש פורום הקרקעות, מדובר במתת רב ערך של מקרקעין בעלי ערך כלכלי רב, הניתנים להיסחר בשוק הנדל"ן החופשי. מתת זה הוא המשך להחלטות הנדיבות, שנפסלו בבג"ץ הקשת הדמוקרטית המזרחית, החלטות שאף הן ביקשו לחלק בידי נדיבה את מקרקעי המדינה לציבור מצומצם ומובחר. הפורום מוסיף ומדגיש, כי החלטה 979 חורגת באופן משמעותי מהמלצותיה של ועדת מילגרום, אשר המליצה לחזק ולבסס את זכויות החוכרים החקלאיים בחלקת המגורים, מתוך כוונה להעניק בטחון למי שחי כל ימיו בקיבוץ או במושב בכל הנוגע למקום מגוריו הבסיסי. פורום הקרקעות תומך אף הוא בעיגון זכויותיהם של החוכרים בבית המגורים, בהתאם לעקרונות שהותוו בחוק הדיור הציבורי, ובמקביל לעיגון זכויות דומות במגזרים אחרים בחברה הישראלית, אולם מתנגד להטבות המפליגות, שנקבעו בהחלטה 979, הטבות שספגו ביקורת נוקבת גם מפיהם של היועצים המשפטיים לממשלה, הנוכחי וגם קודמו בתפקיד.
הנקודות המרכזיות, שהעלה פורום הקרקעות:
- הענקת חלקת מגורים שגודלה 2.5 דונם – גודלן של חמש חלקות צמודות קרקע בעיר – פוגעת בעקרונות הצדק החלוקתי.
- ההחלטה מעניקה הנחות גדולות בדמי חכירה במגזר החקלאי, הנחות שלא ניתנות במגזר העירוני.
- החלטה 979 מבטלת את התנאי, שהופיע עד כה בכל החלטותיו של המינהל ביחס לחלקת מגורים, לפיה כל הזכויות בחלקה תהיינה שייכות לבעל הזכויות בנחלה בלבד, ללא אפשרות להעבירן, להשכירן או ליצור בהן שותפות. תחת זאת, ההחלטה מאפשרת לחוכר הנחלה לפצל אותה ולהשכיר או למכור את זכויותיו, ובכך להתעשר על חשבון נכסיו של הציבור כולו.
- זכויות הבניה, על פי החלטה 979, מהוות הטבות מרחיקות לכת. במקום "עיגון זכויות" בחלקת מגורים מדובר כאן בזכויות מפליגות ליזמות נדל"נית.
- מימוש ההחלטה יפגע פגיעה אנושה בעקרונות הצדק החלוקתי, בכך שהיא תאפשר לציבור קטן ונבחר הנאה מקסימלית והתעשרות מנכסיו של כלל הציבור, תוך שלילת הזכויות בשטחים אלה מהמדינה ומכלל הציבור ותוך אפלייתן של יתר הקבוצות באוכלוסיה, שאינן זוכות לתנאים דומים ואף קרובים לכך. כך ייפגעו, למשל, תושבי הערים, ובמיוחד דיירי הדיור הציבורי, והאזרחים הערבים.
- מימוש החלטה 979 יביא גם לאפליה של יישובים חקלאיים בפריפריה, שכן הוא יעניק רווחים מופרזים ליישובים החקלאיים באזורי הביקוש במרכז הארץ, ולפגיעה במרכזים עירוניים הסמוכים ליישובים חקלאיים.
- לבסוף – ההחלטה, אם תמומש, תהיה בעלת השלכות מרחיקות לכת בתחום התכנוני – היא צפויה ליצור כאוס תכנוני בתוך שטחי המושבים, שיהפכו – אף יותר מהיום – לשטחי מסחר ותעשיה, אשר אופיים ישתנה לבלי הכר, וספק אם ניתן בכלל ליישמה בשטחי הקיבוצים. ההחלטה גם מובילה למצב המנוגד לתוכניות המתאר הארציות, תגביר את הפערים בין הערים לפרברים ואף תרוקן את הערים מיושביהן המבוססים וכך תחליש אותן. עוד מציין הפורום, כי עצם האישור מראש על ידי מינהל מקרקעי ישראל, לבניה בשטחים גדולים בשטח חלקת המגורים, מהווה פלישה לתחום סמכותם של מוסדות התכנון ומרוקן את תפקידם מתוכן, תוך הזמנת לחצים קשים לאשר בניה בשטחים אלה ללא קשר לשיקולים תכנוניים.
