ב-10.1.05 קיבל בית המשפט העליון בהרכב של 9 שופטים את ערעורן של טל ואביטל ירוס-חקק, וקבע ברוב דעות, כי בת זוג לסבית רשאית לאמץ את ילדי בת זוגה. בית המשפט העליון ביטל את פסקי הדין של בית המשפט לענייני משפחה ובית המשפט המחוזי, וקבע כי התיק יוחזר לבית המשפט לענייני משפחה.
עו"ד עירא הדר ייצגה את בנות הזוג במעלה הערכאות משנת 1997.
וכך הנשיא ברק, שכתב את דעת הרוב, מאפיין את הבדלי הגישה בינו לבין השופט מצא:
"בעוד שחברי מעמיד את ההכרעה על בסיס עקרוני, השולל אימוץ יחיד במקום שהמאמץ מצוי בקשר חד-מיני עם ההורה הטבעי, גישתי שלי מתרחקת מכל הכרעה עקרונית-ערכית שכזו. ההכרעה הערכית-עקרונית היחידה היא טובת המאומץ, תוך בחינת קיומן של נסיבות מיוחדות. הקשר הזוגי החד-מיני נלקח גם על ידי בחשבון, אך לא כגורם עקרוני-ערכי השולל כשירות לאמץ, אלא כגורם עובדתי-ענייני בקביעת טובת המאומץ וקיומן של נסיבות מיוחדות בכל מקרה ספציפי."
השופט חשין הצטרף לדעת הנשיא ברק וציין:
"אין ספק כי נתהווה פער בין הסדרים שנקבעו בדברי-חוק שנחקקו בעולם-של-אתמול לבין מינהגות בעולם-של-היום, ואחת מן המטלות המונחות לפיתחנו – לפיתחו של בית-המשפט – היא, לעשות את הניתן והראוי – בתחומיה של לשון-החוק ובגידרי תכליתו של החוק – לפרישת חופתו של החוק על תופעות-חיים שבאו לעולם לאחר חקיקתו, גם אם לעת החקיקה לא יכול היה המחוקק אף לשער קיומן של אותן תופעות. . .
אמת נכון הדבר: בית-המשפט לא נועד להיותו חלוץ לפני המחנה, ולא הוטל עליו להיותו נחשון מורה-דרך. הרשות השופטת, מעיקרה, לא הוסמכה לפרוץ ולכבוש דרכים חדשות בנושאי חברה. ראו, למשל: בג"צ 4112/99 עדאללה, המרכז המשפטי נ` עירית תל-אביב, פד"י נו(5) 393, 460, והאסמכתאות שם. מטעם זה, אפשר אחרת היתה דרכנו לו נתבקשנו להכיר בסטטוס חדש של זוג חד-מיני. ואולם אנו, ענייננו עתה הוא בטובתם של הילדים; ואם אמנם טובתם של הילדים מורה אותנו להיעתר למערערות – נזכור כי נושא זה טרם הוכרע בו – נעשה כפי שהורגלנו לעשות עד-כה: לעשות לטובת הילדים. . .
אמת היא, לא נכחד: כי נכיר בזכותן העקרונית של המערערות לאמץ אישה את ילדי רעותה, יהא בהכרעתנו זו כדי לחזק את הקשר החד-מיני בין המערערות. בה-בעת, לא יהא באותה הכרעה משום שיפוטי ערכי או עקרוני על-אודות מעמדם של זוגות חד-מיניים. הכרעתנו מצמצמת עצמה להוראות חוק האימוץ ולסטטוס הנוצר מכוחו של החוק – סטטוס של הורה-ילד – ואין בה כדי להשליך אל-מחוץ למסגרת מצומצמת זו."
השופט לוי הצטרף למיעוט בהנמקה שונה. צו איסור הפרסום על שמות המערערות הוסר פה אחד.
ראו קישורים מימין לפסק הדין ולכתב הערעור
