האגודה לזכויות האזרח בישראל עתרה ב-21.1.04 לבג"ץ, בדרישה לבטל את ההכרזה על שטח צבאי סגור באזור "מרחב התפר" ולבטל את משטר ההיתרים, שהונהג בו על ידי צה"ל והמינהל האזרחי. העתירה הוגשה נגד מפקד צה"ל באזור יהודה והשומרון ונגד ראש המינהל האזרחי באזור זה על ידי עו"ד אבנר פינצ`וק מהאגודה לזכויות האזרח.
העתירה מתמקדת בשטח המכונה "מרחב התפר", שהינו האזור שנכלא בין הקטע הצפוני של הגדר, זה שכבר נבנה, לבין שטח מדינת ישראל. צה"ל הכריז על שטח זה כעל "שטח צבאי סגור" ואסר על שהייה ותנועה של כל פלסטיני באזור, אלא אם יהיה בידו היתר מתאים. לפי דו"חות בינלאומיים שהתפרסמו לאחרונה, נלכדו בשטח הסגור למעלה מחמשת אלפי פלסטינים, וחייהם של רבבות שובשו בצורה חמורה. מספרים אלה צפויים לגדול באורח ניכר עם המשך בנייתה של הגדר.
הצווים שהוציא צה"ל, ואשר מסדירים את סגירת השטח ואת ההיתרים השונים לשהייה בו ולכניסה אליו, מדברים על "סוגים של בני האדם" – ניסוח פתלתל, שנועד להסוות את העובדה שהם מכוונים אך ורק נגד התושבים הפלסטינים: ישראלים, יהודים שאינם אזרחי ישראל, ואפילו תיירים – כל אלה יוכלו להוסיף ולשהות בשטח כרצונם. היחידים שתנועתם הוגבלה הם התושבים הפלסטינים, שזכותם לגור בביתם או לעבוד את אדמתם מותנית עתה בהיתר מטעם הצבא. יש להדגיש שהצבא אינו ממהר לתת היתרים לתושבים הפלסטינים. ההיתרים ניתנים לתקופות קצרות, אשר לאחריהן נאלצים התושבים לשוב ולהתדפק על דלתות המנהל האזרחי בתקווה שזה יאות לחדשם. קבלת היתר מותנית בקיומם של תנאים שונים, ובראשם מגורים של קבע בשטח הסגור, אך אפילו תנאי זה אינו מבטיח את קבלתו של היתר, שכן שיקול הדעת בעניין נתון באורח גורף בידי צה"ל והמינהל האזרחי. כבר כעת, מובהר בעתירה, הפכו חלק מהתושבים לשוהים בלתי חוקיים בביתם שלהם.
משטר ההיתרים, מודגש בעתירה, מונע כמעט לחלוטין את האפשרות לקיים קשרי משפחה, קשרים חברתיים וחיי קהילה. הוא מונע מרבים לעבד את אדמתם או להתפרנס, ואפילו שירותי ההצלה ורפואת החירום מוגבלים בתנועתם. עוד נטען בעתירה, שמשטר ההיתרים קובע הסדרים שרירותיים, מטיל על התושבים נטלי הוכחה בלתי אפשריים, והופך את מהלך החיים הרגיל לסיוט ביורוקרטי.
האגודה לזכויות האזרח טוענת כי משטר ההיתרים, אשר פוגע פגיעה קשה בזכויות היסוד של התושבים הפלסטינים, ובראש ובראשונה – בחופש התנועה, בזכות לפרנסה ובזכות לחיי משפחה, עתיד לחנוק את רקמת חייהם של הפלסטינים בשטח, ובסופו של דבר להביא לסילוקם. עו"ד פינצ`וק מבהיר, כי מדובר בפגיעה גורפת ולא סבירה בזכויות היסוד של התושבים, וזאת בנוסף לפגיעות שכבר נגרמו עקב פילוחו של האזור בגדרות. נציגי המדינה מצהירים, שהמטרה של גדר ההפרדה היא מניעת חדירתם של מפגעים לתחום ישראל. אלא שמטרה זו היתה מושגת גם אילולא היתה הגדר ננעצת בלב אוכלוסייה אזרחית. על פני הדברים נראה אפוא, שהשיקולים שהובילו ליצירת השטח הסגור והכפפתו למשטר ההיתרים, עיקרם ביצור מעמדן של ההתנחלויות היהודיות בשטח והעמקת השליטה בו. עו"ד פינצ`וק מסכם ואומר שגדר ההפרדה, אשר ביקשה להפריד בין ישראלים ובין מפגעים פלסטינים, מפרידה – הלכה למעשה – בין הפלסטינים לבין עצמם. התוואי הנוכחי של הגדר ו"מרחב התפר" שהוא יוצר מסתמנים יותר ויותר כתפירה של שטחים לשטח מדינת ישראל ופחות כאמצעי הגנה.
לאור דברים אלה מתבקש בית המשפט להורות על ביטולם של הצווים וההוראות, המסדירים את סגירתו של השטח ואת משטר ההיתרים שהושלט בו. בשל עוצמתן של הפגיעות מתבקש בית המשפט לקבוע מועד לדיון דחוף בעתירה.
עתירה זו הינה השניה במספר, שמגישה האגודה לזכויות האזרח בעניין "גדר ההפרדה" והשלכותיה. קדמה לה עתירה שדרשה לפתוח באורח רצוף את השערים בגדר ולאפשר בכך מעבר שוטף של תושבים, כלי רכב וציוד חקלאי. העתירה הראשונה נדונה ב-19.1.04 בבג"ץ, והוצא בה צו על תנאי, שמחייב את צה"ל להסביר מדוע אין הוא מאפשר מעבר בשעות סבירות יותר, כולל מעבר של רכב וציוד חקלאי ומכני.
