בעקבות ידיעה שהתפרסה ב"הארץ" על "עיכוב לחקירה" של נהג באגד, פנינו לחברה והתרענו על אי החוקיות החמורה של הפעלת שימוש בסמכויות "שיטור" בידי מעסיק.
כותב עו"ד אבנר פינצ'וק מהאגודה: "אכן, למעביד יש אינטרס לגיטימי לנהל את עסקיו ולקדמם, ובכלל זה לפעול למניעת עבירות פליליות או משמעתיות של עובדיו. ואולם אין באינטרס זה כדי להקנות למעביד סמכויות, השמורות למדינה. מעביד אינו מוסמך לפגוע בזכויות היסוד של עובדיו מכוח "הסכמה" גורפת, שנטל מהם עם קבלתם לעבודה. הגישה הזהירה והספקנית, שבה נוקט משפט העבודה ביחס ל"ויתור" של עובדים על זכויותיהם, חלה ביתר שאת במקרה של זכויות היסוד. הגישה, לפיה זכויות האדם אינן ניתנות להפקעה ("inalienable" בלשון הכרזת האו"ם בדבר זכויות האדם), חייבת להישמר במיוחד לנוכח יחסי הכוח הבלתי שווים בין עובד למעביד."
להלן הפנייה.
13 בדצמבר 2005
לכבוד
מר אריק פלדמן
יו"ר מזכירות אגד
בית אגד
קריית שדה התעופה
בפקס– 03-9142604
שלום רב,
הנדון: מעצר חקירה וחיפוש של נהג אגד
קראנו בדאגה ידיעה, שהתפרסמה ב"הארץ" ביום ה' האחרון, ולפיה אנשי חקירות הפנים של אגד הורידו נהג אוטובוס לעיני נוסעיו, הודיעו לו שהוא "עצור", וערכו חיפוש בכליו. עוד פורסם, שהאיש עוכב בניגוד לרצונו, הועמד לחקירה צולבת, ונגבתה ממנו עדות בחסות הלחץ שהופעל עליו, מבלי שהוא הועמד על זכויותיו.
מטרידה לא פחות היא תגובתו של דובר אגד, שצוטט כאומר, כי: "כל מי שמצטרף לאגד, חותם על תקנונים שלפיהם הוא יודע שהוא בחברה שהיא מדינה בתוך מדינה, ואלו הנהלים שלה. יש לנו 6,000 נהגים וקומץ קטן מהם עובר עבירות. אם לא נפעל נגד הקומץ הזה, השירות ייפגע וגם העסקים שלנו".
כל אדם בישראל נהנה מזכויות היסוד לחירות, לכבוד ולצנעת הפרט. זכויות אלו מעוגנות כזכויות יסוד חוקתיות ואין פוגעים בהן אלא בחוק ובמידה שאינה עולה על הנדרש. מטעם זה צוידו גורמי אכיפת החוק במדינה, והמשטרה בראשם, בסמכויות ההכרחיות לביצוע תפקידם, דוגמת סמכויות מעצר, עיכוב וחיפוש, ואף זאת בכפוף לתנאים נוקשים ומחמירים. חריגה מסמכויות אלו או נטילתן בידי גורם, שלא הוסמך לכך מלכתחילה, מהוות הפרה של איסורים פליליים ולמצער עולה כדי ביצוע עוולות אזרחיות. זאת מעבר להשפלה ולפגיעה בכבוד, הכרוך ב"מעצר" נהג לעיני נוסעיו ובחיפוש הכפוי בחפציו.
אכן, למעביד יש אינטרס לגיטימי לנהל את עסקיו ולקדמם, ובכלל זה לפעול למניעת עבירות פליליות או משמעתיות של עובדיו. ואולם אין באינטרס זה כדי להקנות למעביד סמכויות, השמורות למדינה. מעביד אינו מוסמך לפגוע בזכויות היסוד של עובדיו מכוח "הסכמה" גורפת, שנטל מהם עם קבלתם לעבודה. הגישה הזהירה והספקנית, שבה נוקט משפט העבודה ביחס ל"ויתור" של עובדים על זכויותיהם, חלה ביתר שאת במקרה של זכויות היסוד. הגישה, לפיה זכויות האדם אינן ניתנות להפקעה ("inalienable" בלשון הכרזת האו"ם בדבר זכויות האדם), חייבת להישמר במיוחד לנוכח יחסי הכוח הבלתי שווים בין עובד למעביד.
לנוכח זאת, גם אין כל תוחלת לדברים החמורים, שיוחסו לדובר אגד, ולפיהם מסכימים העובדים להיות ב"מדינה בתוך מדינה". דברים אלה, ככל שאכן יצאו מפי דובר אגד, יוצרים את הרושם, כאילו המקרה הנדון אינו אלא דוגמא לפרקטיקה, הנהוגה באגד מימים ימימה. מכל מקום, אגד אינה מדינה, עובדיה אינם נתינים, ואין לה ולו קורטוב מהמונופול שיש למדינה על הסמכות להפעיל אמצעי אלימות וכפייה.
לנוכח זאת נבקש לדעת מה הבסיס החוקי לפעולות שננקטו נגד נהג האוטובוס במקרה הנדון.
בנוסף נודה להבהרתך, כי אגד אינה רואה עצמה מוסמכת לפגוע בזכויות היסוד של חבריה, על דרך הפעלת אמצעי מעצר, חיפוש וחקירה, השמורים למדינה.
בכבוד רב ובברכה,
אבנר פינצ'וק, עו"ד
העתקים:
מר רון רטנר, דובר אגד, בפקס מס': 03-9142504
עו"ד דורית טנא פרצ'יק, יועמ"ש האגף לאיגוד מקצועי, הסתדרות העובדים הכללית החדשה, בפקס מס': 03-6963214
קישורים:
אגד "עצרה" אחד מנהגיה לחקירה בחצות, ללא עורך דין, 8.12.2005, הארץ
אגד חוקרת את נהגיה לבד, 18.5.2005, nana10
