תביעה: פיטורי אישה בשל היריון

בדצמבר 2003 הגישה האגודה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בת"א בשם אישה, שפוטרה מעבודתה לאחר שמעסיקה גילה שהיא בהיריון. התביעה הוגשה בהתנדבות ע"י עו"ד סמדר בן נתן.

עב 7347/03
בבית הדין האזורי לעבודה
בתל- אביב-יפו

בענין שבין:


התובעת

—- —-
ע"י ב"כ עו"ד סמדר בן-נתן
בשם האגודה לזכויות האזרח בישראל
מרח` שלזינגר 9 תל – אביב 62306
טל: 5449345-03, פקס: 5446163-03

נ ג ד


הנתבעת

1. —————–
2. —————–
מרח` ——–


מהות התביעה: סעד כספי
סכום התביעה: 40,511 ש"ח


כתב תביעה

1. ענינה של תביעה זו הוא פיטוריה של התובעת בעת הריונה.

2. התובעת עבדה כפקידה אצל הנתבעת, החל מיום 2.12.2002, ועד ליום 7.3.2002, יום בו פוטרה לאלתר וללא כל הודעה מוקדמת. במועד זה היתה בחודש השביעי להריונה.

3. הנתבעת מס` 1 היא חברה שברשותה מפעל אלומיניום ופירזול (להלן: הנתבעת או החברה). החברה מבצעת עבודות אלומיניום לבניין, הכנה להרכבה עצמית וחיתוך אלומיניום לפי מידה. שם החברה —– החברה נוהלה על ידי שני שותפים – —–

4. התובעת הופנתה אל הנתבעת על ידי לשכת התעסוקה סניף ——— ונמצאה מתאימה לתפקיד. שכרה בשירות הנתבעת היה 3,162 ש"ח לחודש. התובעת החלה בעבודתה לאחר שהפקידה הקודמת סיימה כבר את עבודתה ומבלי שקיבלה הדרכה צמודה ביחס לתפקיד שעליה למלא. התובעת בעצמה למדה את התפקיד, הפגינה עצמאות ויכולת לפתור בעיות, עמדה בקשר עם רואה החשבון של החברה, ניהלה את חשבונות החברה וביצעה עבודות פקידות והנהלת משרד לשביעות רצונם המלאה של מעסיקיה.

5. במקביל לעבודתה למדה התובעת באוניברסיטה הפתוחה לקראת תואר ראשון בכלכלה וניהול.

6. כחודש לאחר תחילת העבודה אצל הנתבעת, בחודש ינואר, תוך כדי שיחה שהתנהלה במשרד, סיפרה התובעת ללקוח קבוע של הנתבעת, בשם —–, כי היא בהריון. המנכ"ל ——- נכח באותה עת במשרד, ושמע את הדברים. תגובתו לשמע הדברים היתה צחוק, כלא מאמין. למחרת היום פנו אל התובעת —– ו—– ושאלו אותה אם דבר הריונה נכון, והיא השיבה בחיוב.

7. ביום 28.3.03 , אמר —— לתובעת כי יש לו בעיה עם חופשת הלידה שלה וכי הוא צריך לחפש מחליפה. התובעת השיבה שהיא איננה האישה הראשונה שיולדת בארץ ויוצאת לחופשת לידה, ואמרה לו כי "גם אישתך שילדה שלוש פעמים – מישהו החליף אותה". היא ציינה גם שאם לא תימצא לה מחליפה לחופשת הלידה, היא תעבוד מדי פעם גם בתקופת חופשת הלידה. תשובתו של —— היתה "טוב נראה".

8. ביום 7.3.2003 פנה —– אל התובעת, כאשר לאחר יום העבודה חזרה לאסוף מטרייה ששכחה במשרד, ואמר לה: "מה אני אעשה עכשיו בלי פקידה". התובעת השיבה כי נותרו לה עוד חודשיים לעבוד עד הלידה. ——- השיב: "אני אסתבך איתך. יש לי בעיה איתך. אני אהיה חייב לשלם לך דמי לידה, אם לא תחזרי לעבודה אני אצטרך לשלם לך פיצויים. הרואה חשבון המליץ לי לפטר אותך." התובעת השיבה כי פיטוריה אינם חוקיים. ——- אמר שהוא יבדוק זאת, אולם תוך כדי שיחה הוא רשם לה מכתב פיטורים בכתב ידו, שלשונו המלאה היא זו:

"עקב אי התאמה במצב של הגברת —- אנו נאלצים לפטרה מעבודתה אצלנו למרות שהיתה עובדת מצטיינת למופת."

התובעת פוטרה באותו מעמד באופן מיידי, ללא כל הודעה מוקדמת.
מכתב הפיטורים מיום 7.3.03 מצורף ומסומן נספח א`.

9. באותו מעמד מסר ——- לתובעת שיק עבור שבוע העבודה הראשון שעבדה בחודש מרס ע"ס 887 ש"ח. התובעת לא קיבלה תלוש משכורת עבור חודש מרס.
העתק שיק מיום 7.3.03, מצורף ומסומן נספח ב` .

10. מס` ימים לאחר מכן, לאחר ניסיונות רבים להשיגו, הצליחה התובעת לדבר עם ——- וביקשה ממנו מכתב פיטורים שיכלול את שמה המלא ומס` ת.ז., וכמו כן דרשה תשלום עבור פדיון ימי חופשה ודמי הודעה מוקדמת. ——- אמר לתובעת כי ישלם לה עבור ימי חופשה, אך לא ישלם לה עבור הודעה מוקדמת כיוון שהודיע לה על הפיטורים חודש וחצי לפני שפוטרה. מובן כי טענה זו אינה נכונה והיא חסרת כל בסיס.

11. ביום 19.3.03 הגיעה התובעת למפעל ו—— כתב לה באותו מעמד מכתב פיטורים נוסף, שלשונו:

הנדון: גברת —— ——- ת.ז.——–
עקב אי התאמה במצבה של הגברת אנו נאלצים לפתרה מעבודתה בתאריך 7.3.03 אצלנו למרות שהיתה עובדת מצתיינת. הגברת הגיע ———נו בחודש השלישי להריונה ואי לכך אנו נאלצים לפתרה כי אנחנו מעוניינים בפקידה קבועה.

המכתב מיום 19.3.03 מצורף ומסומן נספח ג`.

12. באותו יום ראתה התובעת כי פקידה אחרת מועסקת בתפקידה.

13. מספר ימים לאחר מכן אמר לה ——- כי ממתין לה שיק במפעל בגין ימי החופשה וההודעה המוקדמת, ע"ס 400 ש"ח. כאשר אמרה התובעת שהסכום אינו מספיק, אמר לה ——- שהוא שילם לה יותר מהמגיע לה, ושהיא צריכה להגיד תודה. באותה שיחה אמר לה —— כי הוא צריך פקידה רווקה. ביום 28.3.03 הגיעה התובעת למפעל ולקחה את השיק.

העתק שיק ע"ס 400 ש"ח, מצורף ומסומן נספח ד`.

14. התובעת נדהמה והושפלה כאשר פוטרה לאלתר, אך ורק בשל עובדת הריונה, ולמרות שתפקודה בעבודה היה למופת. התובעת נשפטה לא בהתאם ליכולתה, לכישוריה, ולתרומתה למקום העבודה, אלא אך ורק על פי מצבה הגופני והמשפחתי.

15. התובעת פוטרה בחודש השביעי להריונה, כאשר לא היה בידה, בשל ההריון, למצוא עבודה חלופית, ולפיכך נותרה מחוסרת עבודה ופרנסה בחודשים שעד הלידה, וכן בחודשים שלאחר חופשת הלידה.

16. באותה תקופה היה בעלה של התובעת חייל בשירות סדיר, ומשכורתה של התובעת היתה המשכורת היחידה שפירנסה את בני הזוג. עובדה זו היתה ידועה היטב למנכ"ל הנתבעת ואף היא לא מנעה ממנו מלפטר את התובעת.

17. התובעת נותרה, אם כן, מחוסרת עבודה, וזאת בעת שהיא עתידה להפוך לאם לילד, מצב המחייב הוצאות כספיות ניכרות.

18. התובעת ילדה בן ביום 15.4.03. מאז הלידה טיפלה התובעת בבנה ולאחר חופשת הלידה לא מצאה עבודה אחרת.


טענות התובעת

19. כאמור לעיל, עבודתה של התובעת אצל הנתבעת היתה לשביעות רצונם המלאה של מנהלי הנתבעת. מעידים על כך יותר מכל מכתבי הפיטורים המציינים את היותה "עובדת מצטיינת למופת".

20. הסיבה היחידה בשלה פוטרה התובעת, היתה הריונה. עובדה זו עולה בבירור ממכתבי הפיטורים המציינים כי הפיטורים נעשו "עקב אי התאמה במצבה של הגברת", ולמרות היותה עובדת מצטיינת. מכתב הפיטורים השני מציין במפורש כסיבה לפיטורים את ההריון ואת הצורך ב"פקידה קבועה".

21. מנכ"ל הנתבעת, ——-, לא התעניין כלל באיסור החוקי על פיטורי אשה בהריון ואף כאשר אמרה לו התובעת ביום 7.3.03, המועד בו פוטרה, כי פיטוריה מנוגדים לחוק, אמר לה —— כי יברר זאת, אולם למרות זאת פיטר אותה לאלתר.

22. פיטוריה של התובעת מנוגדים לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, האוסר על הפליה של עובדים מחמת הורות. הריון הינו מצב של "טרום-הורות", הורות צפויה, ולפיכך אף הפליה בשל הריון נחשבת כהפליה בשל הורות המנוגדת לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (ר` ע"ב 303630/98 ד"ר עלמה לוי נ` רד-רמות (טרם פורסם) תק-עב 2002(3) 347, וכן ע"ע (ארצי) 1353/02 מרגלית אפלבוים נ` ניצה הולצמן (טרם פורסם)).

23. חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (להלן: החוק), אוסר על הפליה מחמת הורות או הריון, בין היתר בפיטורים מהעבודה.

24. פיטוריה של התובעת בשל הריונה בלבד מהווים יחס שונה בשל נתון בלתי רלוונטי, ועל כן מהווים אפליה המנוגדת לעקרון השוויון והאסורה על פי החוק.

25. התובעת השקיעה מאמצים רבים בעבודתה. היא למדה את העבודה בעצמה ומבלי שהודרכה, ביצעה אותה לשביעות רצונם המלאה של מעסיקיה, קיבלה שבחים של תפקודה מרואה החשבון של החברה, נשארה שעות נוספות כאשר הדבר נדרש ממנה, ואף עבדה בימי שישי לבקשת המעביד, ובניגוד לסיכום הראשוני ביניהם לפיו תעבוד חמישה ימים בשבוע בלבד. התובעת אף הבטיחה ל——, כי תעבוד עד הלידה באופן מלא וכי היא מוכנה לבוא ולסייע בחברה אם הדבר יידרש (בימים בהם מבוצע ריכוז החשבוניות), גם במהלך חופשת הלידה. העבודה בנתבעת היתה חשובה לתובעת ושימשה לה ולבן-זוגה, שהיה חייל בשירות סדיר, מקור הכנסה עיקרי.

26. תחת לקבל הערכה על פי יכולתה, כישוריה ומאמציה, חוותה התובעת פגיעה והשפלה קשים ביותר, כאשר למרות כל אלו פוטרה לאלתר וזאת בשל היותה בהריון בלבד, וחרף כל מאמציה להשביע את רצונם של מעסיקיה. הפיטורים פגעו בשמה הטוב של התובעת, מאחר ופוטרה לאחר תקופת עבודה קצרה, והותירו אותה במצב בו אינה יכולה להתקבל לכל עבודה ולהשתכר כלל, במשך חודשים ארוכים. אכן, עד למועד הגשת תביעה זו לא מצאה התובעת עבודה חלופית.

27. על פי סעיף 9(א) (2) לחוק, נטל ההוכחה מוטל על הנתבעת, להוכיח כי לא הפלה את התובעת, מאחר ולא היה בהתנהגותה או במעשיה של התובעת סיבה לפיטוריה, והדבר מוכח מ——-ו מתוכנם של מכתבי הפיטורים אשר מצוין בהם במפורש כי תפקודה של התובעת היה למופת וכי סיבת הפיטורים היא ההריון.

28. בנוסף לאיסור הפיטורים בשל הריון, בתקופת ההריון, הרי שנאסר על מעביד בחוק עבודת נשים לפטר עובדת במהלך חופשת הלידה, ובמשך 45 יום לאחריה. ועל כן זכאית היתה התובעת להמשיך בעבודתה אצל הנתבעת במהלך כל ההריון ו- 45 יום לאחר חזרתה מחופשת הלידה, ולקבל הודעה מוקדמת בתום אותם 45 יום בהתאם לעבודתה עד למועד זה. כמו כן זכאית התובעת לפיצוי בגין נזק לא ממוני – השפלה, פגיעה, עגמת נפש ופגיעה בשם טוב, המוערכים ע"י התובעת ב- 30,000 ש"ח.

29. לפיכך זכאית התובעת לפיצויים על פי הפירוט הבא:
שכר של חודש ושבוע ימים עד למועד הלידה – 3182+720= 3,882 ש"ח
שכר עבור 45 יום עבודה לאחר חופשת לידה – 3,162X1.5= 4,743 ש"ח
פדיון חופשה – 144X3= 342 ש"ח
הודעה מוקדמת לפיטורים – 144X13.5= 1944 ש"ח
פיצוי בגין נזק לא ממוני, בסך 30,000 ש"ח.
בניכוי הסכום שקיבלה התובעת מהנתבעת – 400 ש"ח
סה"כ – 40,511 ש"ח.

30. לבית הדין האזורי לעבודה סמכות ייחודית בתביעות על פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. עבודתה של התובעת בוצעה ב———, ולפיכך הסמכות המקומית היא לבית דין זה.

31. אשר על כן מתבקש כב` בית הדין לחייב את הנתבעים בתשלום מלוא סכום התביעה וכן בתשלום הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בתוספת מע"מ.

______________
סמדר בן-נתן, עו"ד
ב"כ התובעת

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: הזכות לשוויון,זכויות חברתיות,זכויות נשים,זכויות עובדים

סגור לתגובות.