בג"ץ 1991/00
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
העותרים:
1. איסחאק אבו-חמאד
2. פרחאן שליבי
3. רמדאן אל-סייד
4. האגודה לזכויות האזרח בישראל
5. המרכז היהודי ערבי לפיתוח כלכלי
6. אל-עונה – המועצה האזורית לכפרים הערביים הבדואים הלא מוכרים בנגב
7. הפורום לדו-קיום בנגב
כולם על-ידי ב"כ עוה"ד באנה שגרי-בדארנה ו/או דן יקיר ו/או רחל בנזימן ו/או הדס תגרי ו/או אבנר פינצ`וק ו/או מיכל פינצ`וק ו/או עאוני בנא ו/או לילה מרגלית ו/או שרון אברהם-ויס ו/או נעה שטיין ו/או סוניה בולוס
מהאגודה לזכויות האזרח בישראל, ת"ד 35401, ירושלים 91352
טלפון: 6521218-02; פקסימיליה: 6521219-02
נ ג ד
המשיבות:
1. המועצה הארצית לתכנון ולבניה
2. ועדת המשנה לשמיעת התנגדויות של המועצה הארצית לתכנון ולבניה
ע"י פרקליטות המדינה, משרד המשפטים, ירושלים
תגובת העותרים להודעה המשלימה הנוספת מטעם המשיבות
בהתאם להחלטת בית המשפט הנכבד מיום 12.3.03 ואשר הומצאה לב"כ העותרים ביום 16.3.03 מתכבדים העותרים להגיש תגובתם להודעה המשלימה הנוספת מטעם המשיבות מיום 11.3.03(להלן ההודעה המשלימה הנוספת) כדלקמן:
1. ההודעה המשלימה הנוספת מדגישה ביתר שאת את הצורך בקיום דיון דחוף בעתירה, שיעמיד את המשיבות על חומרת אי העמידה בהתחייבויות לבית המשפט ולעותרים, כפי שהדבר פורט בהרחבה בתגובת העותרים מיום 10.2.03, ואשר יש לראות בה חלק בלתי נפרד מהודעה משלימה זו.
2. כזכור, הסעד המתבקש בעתירה היה: "מדוע לא תתוקן תכנית המתאר המחוזית למחוז הדרום תמ"מ 4 שינוי מס` 14, באופן שהתכנית תחייב תכנון יישובים כפריים עבור האוכלוסייה הערבית הבדואית במחוז הדרום, ותכלול הנחיות לתכנן היישובים, שתתחשבנה באופן מירבי, מבחינת מספרם ומיקומם של היישובים, בצרכיהם ובמאוויהם של האוכלוסייה הערבית הבדואית בכלל ושל העותרים 1-3 בפרט." בעקבות הדיון ביולי 2001 הגישו באי כוח בעלי הדין הודעה משותפת מטעמם לדחיית מועד הדיון בשנה וחצי, על מנת לאפשר למשיבות לתת מענה ראוי לעתירה במסגרת ההכנה של תכנית מתאר מחוזית חלקית לאזור באר שבע. מענה ראוי לעתירה משמעותו מילוי הסעד שנתבקש בעתירה, במסגרת תכנית המתאר המחוזית החלקית למטרופולין באר שבע, תמ"מ 4 שינוי מס` 23 (להלן, תכנית מטרופולין באר שבע).
3. ההודעה המשלימה הנוספת אינה שונה באופן משמעותי מההודעה שקדמה לה, ואינה מצביעה על התקדמות של הליכי התכנון, באופן שנותן מענה להתחייבות המשיבות מיולי 2001. מההודעה המשלימה הנוספת לא עולה, כי תכנית מטרופולין באר שבע תוקנה, באופן המתיישב עם הסעד המתבקש בעתירה. למעשה עולה מההודעה המשלימה הנוספת, כי כלל לא החלו הליכי התכנון של תכנית מטרופולין באר שבע, על אף שחלפה שנה ושמונה חודשים מאז מתן ההתחייבות האמורה. כל חידושה של ההודעה המשלימה הנוספת באזכור שמו האמיתי של המתכנן הנבחר וצירוף העתק חלקי של החוזה, שנחתם עמו בדצמבר 2002, כאשר בחוזה התחייבות לסיים את הליכי התכנון וההפקדה תוך 24 חודשים מחתימת החוזה עמו. להודעה לא צורפו הוראות המכרז, שהמתכנן נבחר מכוחו, על אף שבמסגרת הודעה המשותפת, התחייבו המשיבות שהמתכננים יידרשו לעסוק כעניין עיקרי בגיבוש הצעות לפתרון בעיית ההתיישבות הבדואית באזור זה, לצד תכנון אזור המטרופולין כולו. אף לא צורפה הצעתו של המתכנן הזוכה, או כל עדות אחרת לכוונת המשיבות לעמוד בהתחייבויותיהן מיולי 2001 בדבר מתן מענה ראוי לעתירה במסגרת תכנית מטרופולין באר שבע.
4. יתרה מכך, התנהלות המשיבות, מאז הגשת העתירה ועד עצם היום הזה מוכיחה את אי רצינותן בדבר עמידה בלוחות זמנים שעליהם הן מתחייבות. בהודעתם המשלימה הנוספת מסרו המשיבות, כי "אמורה עבודת עריכת מסמכי תוכנית המתאר המחוזית, הגשתם לדיון להפקדה והצגתם בפני הועדה המחוזית להסתיים בתוך 12 חודשים מיום חתימת החוזה, ואילו הליווי הסטטוטורי במוסדות התכנון והכנת מסמכי התכנית להפקדה יארכו 12 חודשים נוספים." אם לשפוט לאור ההתפתחויות בשטח (בין השאר, שהישיבה הראשונה של ועדת ההיגוי נקבעה ארבעה חודשים לאחר חתימת החוזה עם המתכנן, כפי שיפורט להלן), הרי שכבר עתה ברור כי המשיבות אינן מתכוונות לעמוד אף בהתחייבות זו בפני בית המשפט.
5. כמו-כן, למרות שעברו למעלה משלושה חודשים מאז נחתם החוזה עם המתכנן, טרם הוזמנו העותרים לפגישה עם צוות התכנון, כדי לבחון יחד אתם הצעות קונקרטיות ליישובים חדשים לבדואים, זאת, תוך הפרת סעיף 2 להסכם מיולי 2001 בין המשיבות לעותרים. בנוסף, למרות הייצוג הנרחב של הרשויות המקומיות היהודיות בוועדת העבודה, העותרים, ראשי הוועדים המקומיים של הכפרים הלא מוכרים בנגב, ובכללם העותרת מס` 6, אינם מיוצגים בוועדת העבודה, שככל הנראה נפגשה ביום 2.3.03, ואשר אמורה לתת הנחיה צמודה ולאשר שלבי העבודה בהכנת התכנית לעומת זאת, ייצוגם בוועדת ההיגוי, האמורה לגבש קווים מנחים ועקרונות תכנון של תכנית מטרופולין באר שבע, נמוך משמעותית משיעורם באוכלוסייה של נפת באר שבע. לישיבה הראשונה של ועדת ההיגוי, הצפויה להיערך ביום 6.4.03, בין השעות 12:00 ל- 16:00, הוזמנו קרוב ל- 110 מוזמנים, כאשר רק כעשירית מהמוזמנים לוועדה הם בדואים ורק מיעוטם הם ראשי ועדים מקומיים המייצגים בדואים מהכפרים הלא מוכרים. הם גם היחידים שתוארם לא צוין ליד שמם – אפילו לא תוארו של מר ג`בר אבו-כף, שהוא יו"ר הועד המקומי בכפר אם בטין ויו"ר המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים (העותרת מס` 6) – כאילו הם מוזמנים כאנשים פרטיים ולא כנציגי ציבור. סדר היום של ועדת ההיגוי, שנשלח אל מר אבו-כף ביום 27.03.03 בערב, מעלה, כי לא ייתכן דיון רציני שמטרתו קביעת עקרונות מנחים לתכנון ומתן זכות שימוע לכל חברי הועדה, ובטח לא לנציגי הכפרים הלא מוכרים כאשר לקרוב ל- 110 מוקדש פרק זמן כל-כך קצר.
רצ"ב העתק ההזמנה שנשלחה למר ג`בר אבו-כף, ומסומן ע/59. רצ"ב העתק סדר היום, ומסומן ע/ 60, והעתק רשימת החברים בועדת העבודה ומסומנת ע/ 61.
6. לסיכום, מאז יולי 2001 לא הושגה כל התקדמות בהליכי התכנון של תכנית המתאר המחוזית החלקית למטרופולין באר שבע, למעט, חתימת החוזה עם המתכנן, כאשר לפי ההתחייבות, הליך בחירת המתכנן וחתימת החוזה עמו היה אמור להסתיים חודשים ספורים מיולי 2001. לא אירעה אפוא כל התפתחות מאז יולי 2001 המצדיקה ביטול ההסכם, שלפיו העתירה תמשיך להתנהל כאשר בית המשפט הנכבד מפקח על התקדמות הליכי התכנון, באופן המאפשר קבלת דיווח על התקדמות התכנון ושיתוף העותרים בהליך. ההפך הוא הנכון: התנהלות המשיבות בעניין נשוא העתירה רק מוכיחה ביתר שאת את החשיבות שבפיקוח זה, ומבססת את חשש העותרים שמחיקת העתירה תגרום להתמהמהות עוד יותר חמורה בהליכי התכנון ולאי כיבוד ההתחייבות לשתף את העותרים ונציגים נוספים של הציבור הערבי הבדואי בנגב בהליכים אלה, כך שהסעד המבוקש בעתירה יסוכל עם מחיקתה. ואין זה מיותר להזכיר שוב ושוב כי העדר מסגרת תכנונית ליישובים הבלתי מוכרים בנגב מסב סבל יום-יומי לרבבות תושביהם, מפלה אותם לרעה ופוגע בזכויותיהם הבסיסיות ביותר, כפי שפורט בהרחבה בעתירה ולא הוכחש על ידי המשיבות בשום שלב. עתירה זו הוגשה לאור מחדל תכנוני הנמשך עשרות שנים, ולאחר שהוכח שללא פיקוח שיפוטי, מוסדות התכנון לא יתקנו מיוזמתם מחדל זה.
7. בקשת המשיבות לדחיית העתירה או לחלופין למחיקתה, בטרם הושלמו הליכי התכנון באופן שוויוני, הכולל תכנון יישובים כפריים לבדואים במחוז הדרום במספר ובמיקום המותאמים לצורכי האוכלוסייה ולרצונותיה, בין השאר בהתאם לתכנית פיתוח רשות מוניציפלית לכפרים הערבים הבדואים בנגב, מטעם עותרת מס` 6, לפי ההתחיבות מיולי 2001, מפרה איפוא את התחייבותן למצוא מענה הולם וראוי לעתירה, ודינה להידחות. קבלת בקשה זו יהיה בה משום הענקת פרס למשיבות בגין התמהמהות, אי עמידה בהתחייבויות וזלזול בחשיבות ובדחיפות הסוגיה נשוא העתירה.
8. על כן מתבקש בית המשפט לקבוע מועד דחוף לדיון בעתירה.
היום, 31.3.03
______________________
באנה שגרי-בדארנה, עו"ד
ב"כ העותרים
