גם כאשר יש חקיקה הבאה לקדם ולהגן על זכויות האדם אין די בכך. אנשים לא מודעים לזכויותיהם ובמקרים רבים אין להם את האמצעים לתבוע את הזכויות. גם הגורמים המפלים לא תמיד מודעים לחוק ולנורמות של זכויות האדם ואיך צריך ליישמם ולפעול על פיהם. לפיכך מוטלת על המדינה האחריות להקים מנגנון שתפקידו יהיה לדאוג לכך שערכים ונורמות של זכויות אדם בתחומים שונים ייושמו. נציבות זכויות אדם היא מנגנון כזה. גוף זה צריך לדאוג להתריע על הפרת זכויות, לחבר דוחות על מצב זכויות האדם, להציע לממשלה הצעות לחקיקת חוקים, לחנך לזכויות אדם, לייעץ ועוד. היבט חשוב ומרכזי נוסף, הוא אכיפת החוקים, ובעיקר במישור של השוויון.
במהלך שנות התשעים הוקמו נציבויות לאומיות לזכויות אדם במדינות רבות, בעיקר במהלך הליכי דמוקרטיזציה או בעקבות לחץ בינלאומי, עקב הפרות חמורות של זכויות אדם. למעשה מעטות המדינות בהן לא קיימת נציבות זכויות אדם במתכונת זו או אחרת. בישראל לא קיים גוף סטטוטורי, הפועל מתוקף חוק, שייעודו קידומן של זכויות האדם.
בישראל החלו בתהליכים, האמורים להביא בסופם להקמה של נציבות זכויות אדם. ביוזמת משרד המשפטים נערך במרכז מינרווה באוניברסיטה העברית מחקר לקראת הכנת הצעת חוק להקמת נציבות זכויות אדם.
נציבות זכויות אדם, כשתוקם בישראל, תופקד הן על יידוע הציבור בדבר זכויותיו והן על יישום זכויות אלה על ידי המדינה. הנציבות צריכה להיות בעלת מעמד עצמאי והאדם העומד בראשה צריך להיות בלתי תלוי, בעל עצמאות מחשבתית ועצמאות פעולה.
על הנציבות בארץ יהיה להתריע על הפרת זכויות, לחבר דו"חות לגבי מידת עמידתה של ישראל בנורמות של האמנות הבינלאומיות עליהן ישראל חתומה, ולהציע לממשלה חוות דעת לגבי השלטת מדיניות הממשלה על זכויות אדם או לכנסת לגבי השלכת חקיקה מוצעת על זכויות אדם בישראל.
אמנם קיימים כבר בישראל גופים סטטוטורים כמו בתי המשפט וגופי הביקורת ברשויות השלטוניות, האמורים לטפל בתלונות על הפרת זכויות, אך המנגנונים באמצעותם הם פועלים והמבנה שלהם הם כאלה, שאינם מתאימים לטיפול בהפרה של זכויות האדם.
מתפקיד הנציבות יהיה גם לחקור ולטפל בהיקף רחב של תלונות, בהן גם תלונות של אנשים פרטיים על הפלייה ממנה הם נפגעו. כן אמורות להיות לה סמכויות חקירה, שיאפשרו לה לבדוק את התלונות המגיעות אליה, באופן בלתי תלוי.
לנציבות שתוקם אמורים להיות תקציבים שיאפשרו לה לחקור ולטפל בהיקף רחב של תלונות לגבי הפרה של זכויות אדם. כן אמורות להיות לה סמכויות חקירה, שיאפשרו לה לחקור נושאים בעלי השלכה רחבה בתחום זכויות האדם בישראל.
יש להבטיח שהנציבות תהיה עצמאית בפעולותיה ובהחלטותיה ולא תלויה בהרכב פוליטי זה או אחר. הנציבות תתרכז בחקירת תופעות רחבות כגון מדיניות מפלה בסקטור הציבורי או הפרטי או בבירור תלונות פרטניות של אפליה.
