כפיית אורח חיים עירוני על ערביי הנגב

מתוך "זכויות האדם כאן ועכשיו" יוני 2000

הממשלה ממשיכה לנסות לנתק את האזרחים הערבים הבדואים החיים ברחבי הנגב מכפריהם ולהעביר את תושבי היישובים הבלתי מוכרים לעיירות, דוגמת שבע העיירות שהוקמו עד עתה. הרשויות השונות ממשיכות לתכנן יישובים ושירותים, ללא שיתוף האוכלוסייה וללא התייחסות לצרכיה האמיתיים, על אף המאבק הציבורי הממושך שמנהלים הבדואים נגד מגמה זו.

  • תוכנית המיתאר המחוזית למחוז הדרום (תמ"מ 4) התעלמה מהצורך לאפשר לבדואים לחיות ביישובים כפריים, בעוד שליהודים ניתנת אפשרות כזו. בשנת 1994 הגישה האגודה, בשם תושבי יישובים בלתי מוכרים, התנגדות לתוכנית וטענה כי יש לכלול בתוכנית יישובים כפריים גם בעבור הבדואים. הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, קיבלה אומנם את טעמי ההתנגדות והכירה בצורך לגוון את צורות ההתיישבות אך קבעה כי הדבר יתבצע במסגרת תוכניות עתידיות. האגודה עתרה לבג"צ נגד התוכנית. טרם נקבע מועד לדיון בעתירה.
  • משרד הפנים הכין תוכניות לשני ישובים חדשים ("מרעית" ו"בית פלט") ללא התחשבות ברצונם של האזרחים הבדואים להמשיך לחיות ביישובים כפריים.
  • מרפאות ובתי ספר שאמורים לשרת יישובים לא-מוכרים מתוכננים לא ביישובים שאותם הם צריכים לשרת אלא במיקום שאליו מעוניינת מינהלת הבדואים להעביר את התושבים.
  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: הכפרים הבלתי מוכרים,זכויות המיעוט הערבי

סגור לתגובות.